אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתניהו, יעלון וגנץ ידעו על איום המנהרות לפני צוק איתן ולא הורו לצה"ל להיערך לכך צילום: אלכס קולומויסקי, דובר צה"ל

דו"ח המבקר

נתניהו, יעלון וגנץ ידעו על איום המנהרות לפני צוק איתן ולא הורו לצה"ל להיערך לכך

המבקר יוסף שפירא חשף שורת מחדלים במוכנות צה"ל לאיום המנהרות שפגעו קשות ביכולתו להלחם בעזה: החיילים לא אומנו כראוי ולא ניתנו להם אמצעים מתאימים. הדו"ח עוד מגלה כי טרם המבצע, קוצצו תקציבי הביטחון של יישובי עוטף עזה: "מצופה היה שמערכת הביטחון דווקא תגביר את ההגנה ליישובים"

28.02.2017, 16:00 | שחר אילן

מבקר המדינה יוסף שפירא חושף בדו"ח על מבצע צוק איתן, שורת מחדלים בתחום מוכנות צה"ל לאיום המנהרות, שפגעו קשה ביכולת צה"ל להילחם בעזה ולהשמיד את המנהרות. בין היתר לא הוכנה תוכנית מבצעית למאבק במנהרות, החיילים לא אומנו ללחימה בהן ולא ניתנו להם אמצעי לחימה מתאימים. המבקר קובע כי "אין לפטור את המטכ"ל והעומדים בראשו מאחריות למצב זה". המבקר מגדיר את הבעיות הקשות בהכנת הכוח לאיום המנהרות כ"ליקוי בסיסי מתמשך". גם אם זה לא נכתב מפורשות, מהדו"ח עולה שהמחדלים סיכנו את החיילים ועם הכנה טובה יותר, ישנו סיכוי גבוה שתוצאות המבצע היו טובות יותר בכל היבט אפשרי.

קראו עוד בכלכליסט

שפירא מטיל אחריות למחדלים אלה הן על הדרג הפוליטי והן על הפיקוד הבכיר. "משרד המבקר מעיר כי היה על שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') בני גנץ, וראש אגף מבצעים לשעבר, אלוף יואב הר אבן, ואף על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שידעו, לכל המאוחר ב-2013, על מלוא החומרה של איום המנהרות, לפעול ולוודא שבצה"ל תהיינה תוכניות מבצעיות ללחימה באיום זה".

שניים מהכשלים הקשים היו בתחומי המודיעין והטכנולוגיה (ראו ידיעה נפרדת). המחסור הקשה במודיעין בנושא המנהרות, הקשה על השמדת המנהרות, האריך את השהייה בשטח האויב ומנע סיכול מתקפות אויב מתוך המנהרות. בתום 15 שנות פיתוח, שרובו כושל, יצא צה"ל למבצע צוק איתן כמעט ללא מערכות ייעודיות לגילוי והשמדה של מנהרות. 

מנהרה ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן. "הכוחות "נאלצו להתמודד בשטח לחימה רווי מנהרות ללא הכנה יסודית", צילום: דו"צ מנהרה ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן. "הכוחות "נאלצו להתמודד בשטח לחימה רווי מנהרות ללא הכנה יסודית" | צילום: דו"צ מנהרה ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן. "הכוחות "נאלצו להתמודד בשטח לחימה רווי מנהרות ללא הכנה יסודית", צילום: דו"צ

צה"ל הגדיר את השמדת וניטרול המנהרות כמשימה מרכזית של מבצע צוק איתן. המבקר מציין ש"בביקורת עלה, כי מתוך כלל המנהרות ההתקפיות שצה"ל תיעדף לטיפול במהלך מבצע צוק איתן, הוא השמיד את מחציתן וניטרל כמה נוספות. יתר המנהרות ההתקפיות שובשו בלבד או נותרו כשירות".

המבקר מפרסם היום (ג') שני פרקים נוספים בדו"ח שלו על מבצע צוק איתן, העוסקים בפעילות הקבינט ובמוכנות לאיום המנהרות, ובפועל שניהם עוסקים במנהרות. בראשית דצמבר, לאחר גל השריפות, הקדים המבקר את פרסום הפרק העוסק בחוסר המוכנות של העורף. הכנת הפרק על עמידת צה"ל בדין הבינלאומי עדיין לא הסתיימה. בפרק על דיוני הקבינט (ראו ידיעה נפרדת), קובע המבקר כי איום המנהרות הוצג בדיוני הקבינט שלפני מבצע צוק איתן בצורה כללית, שטחית ובלתי מפורטת. נאמרו אמירות כלליות שלא שיקפו את חומרת האיום האסטרטגי.

בלי תוכנית מבצעית, בלי אימונים, בלי אמל"ח

 

כבר בשנת 2008 פרסם אגף התכנון את מפת הדרכים ללחימה במנהרות. למרות חשיבותה הרבה של המפה, ולמרות שאיום המנהרות הלך והחריף, מרכיבים עיקריים בתוכנית "קודמו במידה מעטה בלבד, או לא קודמו כלל. אגף התכנון לא קיים בקרה ומעקב על מימושה". המבקר קובע שמפת הדרכים ללוחמה במנהרות נותרה כ"אבן שאין לה הופכין" והדבר "פגע בהכנת הכוחות" למבצע צוק איתן.

התוצאה היתה ש"למרות שאיום המנהרות הוגדר כאסטרטגי פעמים רבות מאז שנת 2008 על ידי גורמים רבים בדרג המדיני והצבאי, לרבות ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, לא גובשה תוכנית מבצעית מטכ"לית לטיפול באיום המנהרות". המבקר מגדיר זאת כ"ליקוי בסיסי מתמשך". כמו כן, "לא היה בידי הכוחות הלוחמים מענה התקפי למצב שבו יידרשו ללחימה בשטח רווי מנהרות בעזה".

בתקופה שמאז 2008 ועד למבצע צוק איתן "לא הכשירה זרוע היבשה, לא אימנה ולא ציידה את כוחות היבשה באופן שיאפשר להם להתמודד בהצלחה עם איום המנהרות". הבעיה בלטה במיוחד בכוחות ההנדסה "שנועד להם תפקיד מרכזי בהתמודדות עם איום המנהרות". הכוחות "נאלצו להתמודד בלחימה בשטח רווי מנהרות ללא הכנה יסודית, ובלי שפותחו או שסופקו להם אמצעי הלחימה הנדרשים".

לקראת המבצע קיצצו את תקציבי הביטחון בעוטף עזה

דו"ח המבקר חושף מצב אבסורדי בנושא ביטחון ישובי עוטף עזה. המבקר יוסף שפירא מגלה ש"לא רק שמרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה לא חוזקו בשנים שקדמו למבצע צוק איתן, אלא אף קוצצו תקציבים, והיקף הכוחות להגנת היישובים צומצם". המבקר קובע כי "הדבר חמור בעיקר נוכח היכולת המוגבלת שהייתה לצה"ל לפני המבצע לאתר את המנהרות ההתקפיות שחדרו מגזרת עזה לשטח ישראל...מצופה היה שמערכת הביטחון דווקא תגביר את ההגנה ליישובי עוטף עזה".

אם התקציב השוטף לאבטחת הישובים נשחק, תקציב ההתעצמות שלהם בוטל כליל בשנים 2013 ו-2014. מדובר בין היתר בביטול האבטחה באמצעות חיילי הגנת היישובים; הוצאת מוצבי צה"ל מיישובים בעוטף עזה; הפסקת המימון של אימון כיתות כוננות באמצעות ימי מילואים ועוד. לדברי המבקר, בכך היה "כדי לפגוע בצורך לתת מענה הגנתי ראשוני ליישובי עוטף עזה כנגד המחבלים שיחדרו לשטחנו באמצעות המנהרות".

דובר צה"ל מסר בתגובה: "צה"ל שיקף את חומרת איום המנהרות לממונים עליו, העניק לו פרשנויות, הבהיר את המשמעויות המבצעיות ובדיוני הקבינט הגדיר את האיום כאחד מחמשת האיומים המרכזיים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות