רשות ההגבלים מרככת את המאבק במחירים מופרזים שגובים מונופולים

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה היום (ג') מסמך מדיניות סופי (גילוי דעת) לגבי שיקוליה בהטלת קנסות על מונופולים שיגבו מחירים מופרזים מצרכנים. בשורה התחתונה, ולאחר שבג"ץ הורה לרשות להמשיך לאכוף את האיסור שעליו הכריז הממונה על הגבלים הקודם פרופ' דיויד גילה, מדובר בריכוך של המדיניות המקורית.

על פי גילוי הדעת החדש, אכיפת האיסור שמאפשרת הטלת קנס של למעלה מ-24 מיליון שקל, תיעשה רק במקרים שבהם אין חלופה תחרותית, וכן כאשר אין רגולטור ייעודי (למשל משרד התקשורת או משרד הכלכלה) העוסק בפיקוח על מחיר המוצר או השירות. במילים פשוטות יותר, הרשות מתכוונת לפעול בנושא רק כשאין לה ממש ברירה.

בנוסף, על פי גילוי הדעת החדש בוטלה גם הגנת "נמל המבטחים". זו קבעה שכל עוד הפער בין מחיר המוצר לעלות ייצורו אינו עולה על 20%, לא ינקטו כנגד בעל המונופול פעולות אכיפה. כעת כאמור, הפער שקבע הממונה הקודם בוטל והרשות תהיה זו שתקבע באיזה פער בין עלות יצור למחיר מכירה היא תחליט לבחון האם מדובר במחיר מופרז.

הרשות: "מחיר מופרז – סימפטום"

על פי הודעת הרשות, במסגרת הליך השימוע שפרסמה הממונה הנוכחית, עו"ד מיכל הלפרין, התקבלו עמדות מהציבור, שפורסמו באתר הרשות.

בין היתר ניתנה גם חוות דעת מפרופ' פרדריק ג'ני, מומחה בינלאומי בתחום דיני התחרות העומד בראש ועדת התחרות ב- OECD. פרופ' ג'ני טען בחוות דעתו, שאותה נראה שהרשות אימצה בחום לליבה, כי אכיפה ישירה כלפי המחיר שנגבה על ידי בעל המונופול משולה לטיפול בסימפטומים של מחלה מבלי לטפל בגורמים שהביאו לקיומה של המחלה. לכן, לדעתו, קיימת עדיפות לפעולות העוסקות בתיקון מבנה השוק על פני אכיפה ישירה של מחירים גבוהים.

מימין: הממונה לשעבר דיויד גילה והממונה הנוכחית מיכל הלפרין

כמו כן, טוען פרופ' ג'ני, כי אכיפה כלפי מחיר בלתי הוגן גבוה כרוכה בסיכונים גבוהים ועלולה לפגוע במשק בטווח הארוך. באופן דומה, במרבית המקומות בעולם שבהם קיים איסור בדין על גביית מחירים גבוהים על ידי בעל מונופול, האכיפה מתבצעת בזהירות ותוך שימת לב להשפעתה על התמריצים לחדשנות.

גילה עצמו, נציין, פרסם מצדו מאמר שבו דחה את הגישה שאותה אימצה הרשות. "דווקא בישראל, מרובת המונופולים והשווקים הריכוזיים, שבה ישנה בעיה מתועדת היטב של יוקר מחיה, יישום האיסור על מחיר מופרז, הקיים בחוק, הוא חשוב שבעתיים", כתב גילה במאמר שהתפרסם בכתב העת "משפטים" של הפקולטה למשפטים באונ' העברית בירושלים.

"יש לזכור כי אנו נמצאים בישראל - מדינה קטנה עם מגבלות ניכרות על יבוא בחלק גדול מהשווקים, מרובת מונופולים ושווקים ריכוזיים. בהתאם, לדעתי בישראל יש מקום להחמיר בעניין של אכיפת האיסור על מחיר מופרז של מונופול יותר מאשר במדינות אחרות שבהן יש שווקים גדולים יותר, חסמים מעטים יותר בפני יבוא ושווקים פחות ריכוזיים. כדוגמה ניתן להביא את שוק המזון, שבעניינו הוקמה ועדה בין־משרדית בקיץ 2011 בעקבות מחאה ציבורית על מחירי המזון הגבוהים בישראל", כתב גילה.

קנס: רק כשאין ברירה אחרת

כאמור הרשות, לאחר שקיבלה קריאת כיוון מבג"ץ, הודיעה שלא תוותר על האכיפה. עם זאת, היא החליטה לערוך שינויים שעל פניו יאפשרו לה להימנע כמעט קליל מלנקוט בצעדים כאלה ולהטיל קנסות על מונופולים שיגבו מחיר מופרז.

על פי הודעת הרשות, היא תתחשב ב"מאפייניו הספציפיים של השוק הנבחן שבו פועל המונופול, ובין השאר במאפיינים הנובעים מהדינמיקה הייחודית של שוק המוצר בישראל". כאמור, הרשות הודיעה שתנקוט בפעולות אכיפה כלפי בעלי מונופול בגין גביית מחירים בלתי הוגנים גבוהים, רק במקרים שבהם אין פתרון תחרותי אחר שניתן להפעיל "על מנת לטפל בבעיית השורש של השוק שנבחן, שתסמיניה באים לידי ביטוי בגביית מחיר גבוה מהצרכנים".

על פי הודעת הרשות, ככל שלא נמצא סעד תחרותי, היא תבחן האם המחיר הנגבה גבוה באופן משמעותי וברור מהמחיר שהיה נגבה בתנאי תחרות. כן יבחן האם המחיר הגבוה שנגבה הוא גם בלתי הוגן. שאלת אי ההוגנות תיגזר לדבריה מיחסי הכוחות בין בעל המונופול לבין הצרכן, ותישקל על רקע הנסיבות הרלוונטיות: מאפייני המוצר והביקוש אליו, חלקו ומעמדו של בעל המונופול בשוק, מבנה הענף שבו פועלת הפירמה, רמת הסיכון בייצור מוצרים בענף זה ועוד.