צילום: בלומברג
סיטי שוקל להכניס את האג"ח של ישראל למדד העולמי שלו
מדובר במדד המשמש כבנ'צמרק מקובל בעולם האג"ח הממשלתיות; הבנק, שמחזיק בפוזיציות לונג על השקל, סבור שאחת ההשפעות של ההצטרפות למדד היא התחזקות נוספת של המטבע הישראלי
אגרות החוב של ישראל עשויות להיכלל בקרוב במדד ה-WGBI - World Government Bond Index של הבנק האמריקאי, סיטי, כך עולה מהודעה של הבנק שמתפרסמת היום (ב'). מדובר במדד אג"ח ממשלתי עולמי שעוקב אחר ביצועי האג"ח של 20 מדינות ומשמש כמדד ייחוס (בנ'צמרק) מקובל בעולם האג"ח הממשלתיות.
קראו עוד בכלכליסט
בסיטי מציינים כי ישראל קרובה לעמוד בתנאי הסף לכניסה למדד הנגזרים מההיקף החוב המנוהל באגרות הממשלתיות להן מח"מ של למעלה משנה. נכון להיום שוק האג"ח הישראלי עומד בשתיים מבין שלושת הקריטריונים, היקף כספי מנוהל של למעלה מ-40 מיליארד יורו ולמעלה מ-2.5 טריליון יין. התנאי השלישי בו נדרשת המדינה לעמוד הוא שהיקף החוב המנוהל יעמוד על מינימום 50 מיליארד דולר. לעניין זה מתייחסים בדו"ח וטוענים כי המרחק של ישראל מתנאי הסף השלישי מוערך בכ-1-2 מיליארד דולר, ומדובר בפער שייסגר בטווח של מספר חודשים להערכת הבנק לאור הנפקה צפויה של אג"ח ממשלתיות. נציין כי היקף החוב הממשלתי הכולל נאמד בלמעלה מ-600 מיליארד שקל.
אחת ההשפעות האפשריות של ההצטרפות למדד (שבכל מקרה תקרה רק לאחר מספר חודשים) היא ביקושים גבוהים שיוזרמו לאג"ח הממשלתיות שיכניסו הון זר לתוך ישראל. דבר שעלול לגרום להתחזקות נוספת של השקל (בעיקר מול הדולר), תופעה שבנק ישראל מנסה להילחם בה בשנים האחרונות.
ע"פ ההודעה שמסר הבנק, ההערכה היא שהמשקל שיינתן לישראל במדד יעמוד על כ-0.25% בלבד. אלא שלאור העובדה שהיקף הנכסים המנוהל נכון להיום עומד על 3 טריליון דולר מדובר על הזרמת ביקושים בהיקף של 2 מיליארד דולר, להערכת הבנק.
מן ההודעה של הבנק עולה כי במשרד האוצר "נשמעו אמביוולנטים בנוגע להצטרפות האפשרית של ישראל למדד". ככל הנראה ברקע להשפעה האפשרית. יחד עם זאת, חשוב לציין כי רק 25% מהביקושים יהיו באמצעות מכשירים פאסיביים כמו תעודות עוקבות שיקנו על אוטומט כך שהסכום הפוטנציאלי יכול להיות נמוך יותר. נוסף על כך, יתרות המט"ח של בנק ישראל הן גבוהות כך שלא מדובר בסכומים גדולים עד כדי שינוי. חשוב לציין, בסיטי הדגישו כי הם מחזיקים בפוזיציית לונג על השקל מול סל המטבעות.
51% מבין אגרות החוב אחריהן עוקב המדד מדורגות בדירוג AA. למעלה משליש (34.58%) מאגרות החוב אחריהן הוא עוקב הן בארה"ב כאשר חלקה של יפן עומד על קצת יותר מחמישית. משיחות עם גורמים בשוק עולה כי מדובר במדד נחשב שמרבית המדינות אחריהן עוקב הן מדינות מפותחות כך שמאחורי הצעד הטכני יש איזושהי גושפנקא על השוק הישראלי. מאידך, חשוב לזכור שלאור זרימת ההון הפוטנציאלית לתוך ישראל תיתכן השפעה על שערי החליפין. זאת בנוסף להשפעה אפשרית על התנודתיות במסחר על אגרות החוב הממשלתיות.
תגובה אחת לכתיבת תגובה