האם אפשר ללמוד יזמות באוניברסיטה?

ביל גייטס, מארק צוקרברג, אלון מאסק לארי אליסון, סטיב ג'ובס, וולט דיסני, הנרי פורד. כמה מהיזמים הגדולים ופורצי הדרך של העשורים האחרונים הקימו את המיזמים שלהם ללא ניסיון קודם ואף ללא השכלה פורמאלית. צוקרברג ומאסק לא השלימו את לימודי התואר שלהם באוניברסיטאות יוקרתיות. סטיב ג'ובס גם הוא לא השלים את התואר האקדמי שלו ובחר במקום זאת לטייל בהודו. לארי אליסון, מייסד אורקל לא סיים את לימודיו לתואר באוניברסיטת שיקגו. וולט דיסני למד רק שנה אחת בתיכון והנרי פורד למד רק שבע כיתות. לאור כך, נשאלת השאלה האם על מנת להיות יזם מצליח יש צורך בלימודים? ויותר מכך, האם ניתן בכלל ללמוד יזמות או שמדובר במשהו שנולדים איתו?

"כן, אפשר ללמוד ויש הרבה מה ללמוד, בעיקר מנסיונם וטעויותיהם של אחרים", אומר אורי לוין, מייסד וויז ויזם סדרתי. "הרבה מאוד נושאים שחלקם בכלל קשורים לניהול אנשים, כספים, מוצר ושיווק וחלקם קשור למיקוד או הבנת תהליכים – כולם יכולים להפוך מישהו שיש לו את הנטיות הטבעיות ליזם יותר טוב. מאידך, ישנן תכונות שלא ניתן ללמוד כמו תשוקה, נטייה לסיכון ורצון לשינוי".

המסלול של לוין, כמו של יזמים רבים, לא כלל לימודי יזמות. הוא עבד בפיתוח תוכנה בצבא ואז בקומברס ללא תואר. לאחר מכן למד כלכלה באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן עבד בתפקידי ניהול מוצר, פיתוח עסקי וניהול שיווק לפני שפנה לדרך היזמות תחילה בתוך קומברס ולאחר מכן באופן עצמאי. "האם זה המסלול הנכון? עבורי זה עבד", הוא אומר.

בהנחה שאפשר ללמוד יזמות, האם בתור יזם אתה חושב שעדיף פשוט להתחיל לרוץ עם הרעיונות שלך או ללכת ללמוד לתואר לפני כן?

"המצב בעולם הוא קצת עקום. היזמים הכי גדולים וחשובים בעשורים האחרונים הקימו את החברות שלהם ללא ניסיון קודם ולרוב גם ללא תואר. אבל ההסתברות להצלחה באופן כללי באה עם ניסיון ולכן אני חושב שאין דרך אחת, אני חושב שמסלול שכולל לימודים, רכישת ניסיון ואז הקמת מיזם יותר מתאים לרובנו".

לגבי הערך של לימודי יזמות כשלעצמם באקדמיה אומר לוין: "האם מהנדס שקודם למד הוא יותר טוב ממישהו שרך מתנסה בעבודה? אני נוטה לחשוב שהידע וכלי החשיבה יהיו משמעותיים יותר לאורך זמן אבל חלק מאופיו של יזם הוא חוסר הסבלנות והרצון להיות בתנועה מתמדת ויזם שכבר בוער בקרבו הרצון להקים משהו, לא בטוח שישרוד לימודים בכלל".

"מי שלא נולד יזם לא יעזור לו תואר ראשון או שני"

בשנה הבאה תיפתח במרכז הבינתחומי לראשונה תוכנית ללימודי תואר ראשון ביזמות. מדובר בתואר ראשון דו חוגי למנהל עסקים ויזמות במסלול של שלוש שנים שאמור לספק לצעירים בעלי פוטנציאל וממון הן כלים תיאורטיים והן מעשיים בדרך להקמת מיזם או להפכם ליזמים בתוך ארגונים. שכר הלימוד בתכנית לתואר הוא כמו יתר המסלולים בבינתחומי: 39,800 שקל לשנת לימוד. כחלק מהתוכנית יבנו המשתתפים פרויקט יזמי במהלך הלימודים ויקבלו הנחיה ממנטורים מהתעשייה. זו הפעם הראשונה שמאשרת המועצה להשכלה גבוהה תוכנית ללימודי תואר ראשון ביזמות, אך האם באמת צריך תואר ביזמות?

"תשובה אחת לכך נעוצה בנתונים שמראים כי אחוז מאוד גבוה מהכישלונות היזמיים נובעים מכישלון ניהולי כתוצאה מחוסר ניסיון של המייסדים. כלומר, היזמים כמו צוקרברג וסטיב ג'ובס הם היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. הכישלונות בדרך כלל קשורים למחסור במערכות ניהוליות, תכנון פיננסי לקוי, ניהול מכירות לא מקצועי, תלות יתר באנשי מפתח בעסק, מקורות הון לא מספיקים לשלב הצמיחה והתמקדות יתר בצד הטכנולוגי על חשבון האסטרטגיה העסקית והשיווקית", אומר פרופ' יאיר טאומן, דקאן ביה"ס ליזמות בבינתחומי. "לתפישתי הדרך לשפר את סיכויי היזם להצליח היא בהקניית ניסיון וכלים מעשיים בשילוב כלים אקדמיים כבר בתחילת הדרך".

ניתן אם כך, לדעתו של פרופ' טאומן לשפר את סיכויי היזם להצליח אך "מי שלא נולד יזם לא יעזור לו תואר ראשון או שני", אומר פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. באוניברסיטה קיימים קורסים ביזמות במסגרת לימודי הניהול שנועדו להקנות מיומנויות ספציפיות בניהול יזמות, וכן תואר שני במנהל עסקים עם התמחות בניהול יזמות. "אי אפשר לקחת אדם ולהגיד לו תהיה עכשיו יזם", אומר צבירן. " יזמות כיזמות אני לא חושב שאפשר ללמוד, זה שייך לדנא ולגנים שלך, או שמישהו נולד כזה או שלא. אני חושב שצריך ללמוד תואר ראשון בתחום שהוא הרחבת דעת. יש הרבה מקצועות שאתה צריך בדנא שלך, לעומת מקצועות כמו ביולוגיה או מדעי המחשב שאם תלמד - אז תדע אותם", הוא אומר.

ישנן תכונות של יזמים כמו רצון לחדש וליצור, הנעה פנימית ואש שבוערת בעצמות ונטייה ללקיחת סיכונים, אך המחקר האקדמי מראה שהתכונות האלה הן תנאי הכרחי אך לא מספיק. כמו כן, לימודי יזמות לא יבטיחו הצלחה, מסביר ד"ר יוסי מערבי, סגן דקאן ביה"ס ליזמות בבינתחומי, אלא יפחיתו את הסיכוי לכישלון. המציאות של סטארטאפים היא שרובם הגדול, 90%, 80% או 70%, תלוי באיזה שלב של המימון הם נמצאים – נכשלים. הסיבה הנפוצה לכישלון של מיזמים היא התנהלות לא נכונה בנושאים כמו בניית שותפים, צוות, אסטרטגיה – כולם דברים שניתן ללמוד.

קיימות לא מעט תוכניות ליזמים שאת חלקן אפילו מציעות האוניברסיטאות והמכללות. הן מעניקות ליווי, ידע, כלים והתנסות ביזמות. מדוע אם כן, צריך תואר אקדמי שלם ביזמות?

"התואר מאפשר לנו להעניק גם הדרגתיות וגם עושר של ידע שקשה מאוד לתת בתוכניות חוץ אקדמיות שמתמצות בדרך כלל בכמה שבועות או כמה חודשים. כשאתה אדם צעיר שיש לו תשוקה למיזם אבל אין לו צוות לצידך למימושו – אלה דברים שאורכים זמן וצריכים להבשיל. אני חושב שבתואר ראשון ומדורג שבו בהתחלה מקבלים כלים בסיסיים ולאט לאט מתקדמים לפרוייקט שעליו יעבדו הסטודנטים – זו פלטפורמה יותר נכונה. בנוסף, אנחנו עדין נמצאים בעולם שבו התארים האקדמיים הם חשובים. יכול להיות שבעוד 20 שנה דברים ישתנו אבל כיום זה מטבע עובר לסוחר ברזומה של כל אחד", אומר מערבי.

יזמים לרוב לא צריכים לדאוג לגבי מעסיקים. הם יהיו המעסיקים של עצמם ולכן זה לא משנה אם בקורות החיים שלהם יצויין שיש להם תואר ביזמות או לא.

"זה לא מדוייק כי גם ליזמים יש תקופות שבהן הם מועסקים. הם יכולים להקים משהו שמצליח או לא ואז יש הפוגה מסויימת עד שמקימים את המיזם הבא. התואר שלנו אמנם נקרא תואר ביזמות אך הוא כולל גם יזמות פנים ארגונית – איך להוביל תהליכי חדשנות בתוך ארגונים. יכול להיות שחלק מהסטודנטים יהיו מובילי שינוי אבל מתוך ארגונים ולא בהקמת ארגונים חדשים".

בהנחה ואכן צריך תואר ויש ערך לתואר ביזמות. האם לא נכון יותר לעשות את זה כתואר מתקדם יותר כאדם בוגר יותר ובעל ניסיון וידע רב יותר?

"העולם היזמי מאופיין בהרבה ניסוי וטעייה וגם בכשלונות וככל שאתה מתחיל מוקדם יותר כך טוב. כשמסתכלים על עולם הקמת העסקים החדשים אנחנו רואים שיש הצערה הולכת ומתמדת של ההתחלה".

ד"ר יוסי מערבי | צילום: עדי כהן צדק

אתה חושב שהחלום של כל אם יהודיה הוא כבר לא שהבן שלה יהיה רופא או עורך דין אלא יזם שיעשה אקזיטים במיליונים?

"אני חושב שהעולם היזמי הוא עולם לא פשוט. יש בו עבודה קשה, אחוזי אי הצלחה גדולים יחסית אבל כולם מבינים שבמציאות הנוכחית, כשעולם העבודה הוא כל כך משתנה ואין כמעט דבר כזה של קביעות או עבודה בטוחה, מי שרוכש השכלה יזמית רוכש שני דברים חשובים: 1. את הביטחון שהוא יכול לבד ו-2. את הכלים לעשות את זה לבד. עם כל העבודה הקשה והכישלונות חדוות העשייה והיצירה היזמית עדיין נותנת לאנשים משמעות וחדווה. דבר שני, השכלה כזאת יכולה להקנות לחבר'ה הצעירים גמישות תעסוקתית. להבין שיש להם את היכולת להרים את עצמם ולא לחכות שמישהו יושיע אותם".

"הכישלון הוא החוויה המלמדת ביותר ביזמות ואותה אי אפשר ללמוד באוניברסיטה"

בניגוד לאורי לוין שלא למד כלל יזמות, יזם סדרתי נוסף, אייל גורה, שייסד את חברת Zebra הוא בוגר תוכנית זל ליזמות בבינתחומי הרצליה ואף הקים את החברה הראשונה שלו במסגרת לימודיו בתוכנית. למרות זאת הוא מאמין שיזמות היא בראש ובראשונה תכונה ולא תכנית לימוד.

"אפשר ללמוד כלים מסויימים שיעזרו לאנשים בהם קיימת תכונת היזמות. בתקופה בה אנו חיים ירדו הרבה מהמחסומים הטכנולוגיים, הכספיים והחברתיים שבעבר היו מונעים מאנשים להתחיל את מסלול היזמות. מנגד, וכתוצאה מזה, על כל רעיון היום קמים עשרות מיזמים שמנסים לעשות את אותו הדבר והתחרות גדלה אז הסיכוי שמיזם יצליח לא השתנה בהרבה.

הלימוד הכי טוב של מסלול היזמות הוא העשייה עצמה וככל שמקדימים את העשייה כך מקדימים את העלייה על עקומת הלימוד המהירה. חשוב לקבל את מושג ואת חוויית הכישלון כי רוב הסיכויים נגדך כיזם, אבל הכישלון הוא החוויה המלמדת ביותר בתחום היזמות ואותה אי אפשר ללמוד באוניברסיטה".