אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפזמונאי, המחזאי והחוקר דן אלמגור: "לא רוצה את פרס ישראל" צילום: עמית שעל

הפזמונאי, המחזאי והחוקר דן אלמגור: "לא רוצה את פרס ישראל"

אלמגור, שתרגומו ל"כטוב בעיניכם" של שייקספיר מוצג עכשיו בקאמרי, קורא למירי רגב שרת ה"תת־תרבות" ואומר שיסרב לקבל ממנה פרס : "גולדה הלכה לפתיחות, בן־גוריון להצגות. את רגב רואים רק בהצגות שיש בהן כפיים"

14.03.2017, 08:35 | מאיה נחום שחל

כשהחייל המשוחרר דן אלמגור ישב ב־1956 באולם נחמני בתל אביב וצפה בהצגה "כטוב בעיניכם" של תיאטרון הקאמרי, הוא לא חלם שיום אחד הוא יתרגם את המחזה בעצמו. "באתי בהתרגשות להצגה הראשונה בכיכובם של יוסף מילוא וחנה מרון, ואז הודיעו שייתכן שההצגה לא תתקיים כיוון שבעלה של השחקנית לאה קנוט נפטר. אבל קנוט שלפה את הסיסמה האכזרית 'דה שואו מאסט גו און’' וההצגה התקיימה". 45 שנה אחרי כן הזמין ממנו עמרי ניצן תרגום חדש למחזה עבור הקאמרי, ולאחרונה עלתה שם ההצגה בגרסה עדכנית בבימויו של אודי בן משה.

קצרה הידיעה מלפרט את פועלו של אלמגור (81) בתרבות הישראלית וכן לפרוס את שלל תאריו — פזמונאי ("פנקס הקטן", "בלדה לחובש", "כשאת אומרת לא"), מתרגם, חוקר ספרות, מחזאי, סופר ועיתונאי.

"כטוב בעיניכם" הוא המחזה השייקספירי החמישי שתרגם אלמגור. הראשון היה ב־1964, אז היה אלמגור פזמונאי צעיר שנתבקש על ידי הבימה לתרגם את "קומדיה של טעויות". "הייתי אז בן 28 ושייקספיר כתב את המחזה כשהיה באותו גיל. שייקספיר היה שובב מאין כמוהו וכך תרגמתי אותו. זו היתה פעם ראשונה על במה מקצועית שהקהל פתאום ישב וצחק".

"זו היתה פעם ראשונה שמישהו לא מהגוורדיה של שלונסקי, אלתרמן או גולדברג תרגם שייקספיר. כלומר לראשונה איזה חצוף צעיר וצבר בא לתיאטרון הלאומי המכובד. אני זוכר שנכנס משורר מכובד עם כרך של כל כתבי שייקספיר ואמר, 'אם הבימה נותן לסמרקץ' בן 28 לתרגם את המחזה הזה, אז קחו את שייקספיר', זרק את הכרך הענק ויצא".

מתוך "כטוב בעיניכם". "אם היינו מציגים את המחזה במלואו, ועדי עובדים לא היו קונים אותו", צילום: רדי רובינשטיין מתוך "כטוב בעיניכם". "אם היינו מציגים את המחזה במלואו, ועדי עובדים לא היו קונים אותו" | צילום: רדי רובינשטיין מתוך "כטוב בעיניכם". "אם היינו מציגים את המחזה במלואו, ועדי עובדים לא היו קונים אותו", צילום: רדי רובינשטיין

 

והיום זה הפוך?

"עכשיו אני הזקן שמצופה שיבוא לזרוק ספר, אבל אני שש ושמח שיש דור חדש ושאחריי דורי פרנס ואלי ביז'אווי תרגמו, כך שרק לעתים רחוקות עוד מציגים תרגומים שלי. זה טבעי. השפה העברית והסלנג משתנים בקצב מהיר והקהל משתנה. גם באנגליה, כשלומדים את שייק־ספיר, מתרגמים את האנגלית השייקספירית לאנגלית עכשווית".

היו שביקרו את העובדה ש"כטוב בעיניכם" בגרסתו העכשווית בקאמרי קוצר, אך אלמגור לא מוטרד: "המגמה היום היא לקצר מחזות של שייקספיר כי הם ארוכים. התיאטרונים, ואני מבין שזה עניין כלכלי־סוציאלי, יודעים שהקהל לא רוצה הפסקות. אפילו ב'המלט' הורדנו קצת. הסבלנות של הקהל היא לא מה שהיתה פעם. כמו שאומרת רוזלינד באפילוג של "כטוב בעיניכם", 'תעירו את התיש הזקן שנוחר על ידכם'. אם היינו מציגים אותו במלואו, אז הוא היה נמשך ארבע שעות וועדי עובדים לא היו קונים אותו. אין מה לעשות. זו שאלה פילוסופית: האם להציג ארבע שעות בפני שבעה אנשים או לקרב את ההצגה לקהל? צריך חוש מידה ושיקול דעת ולדעת לא להוציא את הדברים החיוניים".

אלמגור במשרדו. כתב את "פנקס הקטן" ו"כשאת אומרת לא", צילום: עמית שעל אלמגור במשרדו. כתב את "פנקס הקטן" ו"כשאת אומרת לא" | צילום: עמית שעל אלמגור במשרדו. כתב את "פנקס הקטן" ו"כשאת אומרת לא", צילום: עמית שעל

ללמוד אצל לאה גולדברג

 

השיחה איתו מתקיימת בדירה המשמשת אותו כמשרד וארכיון, עשרות מדפים עמוסי כתבים וקטעי עיתונות שאותם אלמגור סורק בימים אלה כדי להעבירם לארכיון הלאומי, והנוסטלגיה זועקת מכל פינה וכרזה על הקיר. מדי פעם הוא שולף קטע ארכיוני רלבנטי לשיחתנו.

הוא זכה לא פעם לכינוי "אנציקלופדיה מהלכת" ולא בכדי. האיש בקי בצורה מדוקדקת ברזי התרבות הישראלית והעולמית ושופע אנקדוטות משעשעות, אחת מהן למשל היא שהראשון שגילם אי פעם את המלך ליר על הבמה בעברית היה לא אחר מאשר הנער דוד גרין, לימים דוד בן־גוריון, בפלונסק שבפולין.

לאלמגור מספר לא מבוטל של תארים אקדמיים מאוניברסיטאות שונות, כולל דוקטורט מ־UCLA ותואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית.

כסטודנט לספרות באוניברסיטה העברית היה "שומע חופשי" בשיעוריה של לאה גולדברג, יחד עם חיים גורי, יהודה עמיחי ודליה רביקוביץ'. "אף פעם לא קיבלתי ממנה ציון, אבל הייתי מהופנט מהידע העצום שלה ושותה בצמא כל מילה".

נתניהו ושוורצנגר

 

בבוקר פגישתנו מחתה שרת התרבות מירי רגב על כך שוועדת פרס ישראל לא העניקה את הפרס לאף מזרחי. "היא שרת התת־תרבות", אומר עליה אלמגור. "בכלל, פעם ראשי המדינה היו מגיעים להצגות ופתיחת תערוכות, ובנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, מעולם לא הגיע לתיאטרון או לקונצרט ואם היה סרט בסינמטק שהוא ואשתו הגיעו אליו, אז סגרו את הסינמטק ליום שלם. כולם אומרים איש תרבות, מה זה תרבות? הוא מדבר אנגלית. בשעתו הוא נסע ללוס אנג'לס ופגש את ארנולד שוורצנגר וסיפר לו שראה את 'המחסל 2' ארבע פעמים. בן־גוריון היה הולך להצגות, אשכול וגולדה לפתיחות תערוכות וקונצרטים. את מירי רגב רואים רק בהצגות שיש בהן כפיים וזה מדכדך בצורה נוראה ואיומה, ולה יש הכוח והכסף והתקציבים וברור שזו חרפה".

אז אתה לא רוצה את פרס ישראל?

"גם אם ירצו לתת לי, לא אהיה מוכן לקבל את הפרס. צריך לעלות לבמה וללחוץ יד לראש הממשלה, שר החינוך, שרת התרבות וראש עיריית ירושלים, בחיים שלי לא, תודה רבה לכם. מה אני צריך פרס מהחבורה הזאת? אני יכול לחיות בלעדיו. זה כבוד גדול אבל השאלה ממי הוא בא. המחיר של ללחוץ את שמונה הידיים האלה הוא כבד מנשוא. לא מעוניין".

 

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
Overrated
התרבות של העם היהודי היא יותר משייקספיר מתורגם פלוס בצל ירוק. עד שאתה מילל על פרמיירות תפתח גמרא, מהר"ל, הרב קוק. תדע להעריך את העבר והמפעל העצום שנבנה פה יום יום בשיניים, על ידי אנשי ציבור מושמצים, ולא ע"י פזמונאים וכתבלבים, גוליברים בעיני עצמם. בהלויה של חיים חפר לא היה מניין. והיו יותר עיתונאים מקהל (שידור ישיר ב טלויזיה!). נראה שאצלך יהיה דומה.
בן הארץ  |  14.03.17
לכל התגובות