אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תחרות על הקשב צילום: רויטרס

תחרות על הקשב

שמונה מגמות בתוך המגרש, מחוץ למגרש, בחדר ההלבשה ועל המסך ובמובייל שישפיעו על תעשיית הספורט העולמית והישראלית. ניתוח מיוחד

14.03.2017, 10:51 | אורן רוזמן ועמית הראל

ה־NFL בבעיה — בני דור המילניום לא מסוגלים לשבת ולצפות במשחק מההתחלה ועד הסוף. קשה להאשים אותם — משחק פוטבול ממוצע אורך למעלה משלוש שעות, מתוכן 11 דקות בלבד בממוצע של אקשן, וכל השאר זמן להערכות מחודשת, התגודדות והפסקות אחרות.

קראו עוד בכלכליסט

אוהד. יותר מחצי מהתחזיות השנה עוסקות בעולמות הטכנולוגיה ובצורך של המועדונים, הליגות והאצטדיונים לאמץ טכנולוגיה כמנוע עסקי , צילום: רויטרס אוהד. יותר מחצי מהתחזיות השנה עוסקות בעולמות הטכנולוגיה ובצורך של המועדונים, הליגות והאצטדיונים לאמץ טכנולוגיה כמנוע עסקי | צילום: רויטרס אוהד. יותר מחצי מהתחזיות השנה עוסקות בעולמות הטכנולוגיה ובצורך של המועדונים, הליגות והאצטדיונים לאמץ טכנולוגיה כמנוע עסקי , צילום: רויטרס

את הבעיה הזאת לקחו בחשבון מתכנני אצטדיון Levi’s בסן פרנסיסקו, שדאגו להתקין 112 קילומטרים של כבלים ברחבי האצטדיון כדי לוודא שלכל אחד מ־70 אלף האוהדים שיכול המקום להכיל תהיה גישה לאינטרנט אלחוטי במהירות 40 ג'יגה לשנייה. החיבור לאינטרנט ולרשתות הסלולריות המתוגברות מסביב לאצטדיון יאפשר לאוהדים להשלים את החוויה באפליקציה הייעודית, שמאפשרת לצפות בשידורים חוזרים של רגעים נבחרים מהמשחק, לעיין בסטטיסטיקות ופרשנויות, למצוא את השירותים הקרובים ביותר או את המקום בו השאירו את האוטו, להזמין אוכל, שתיה ומרצ'נדייז ישירות למושב וכן, גם לצפות במשחק — שמשודר בעשרות טלוויזיות, שני מסכי LED ובמגרש מולם — גם בשלל זוויות ישירות (כולל כאלו שמדמות את נקודת המבט של השחקן האהוב עליהם) דרך מסך הסמארטפון שלהם.

אולם חיבת בני דור המילניום למסכים שלהם היא רק חצי מהסיפור. תעשיית הספורט נהנית מצמיחה חזקה ועקבית בשנים האחרונות וגלגלה ב־2016 מחזור של עשרות מיליארדי דולרים, אולם היא נמצאת בתחרות גוברת על הקשב של הצופים. גופי ספורט, בדומה לגופים עסקיים אחרים, צריכים להתאים את עצמם לסביבה התחרותית, לפתח מנועי צמיחה חדשים ולהימצא בחיפוש מתמיד אחר דרכים לייצר יותר ניצחונות ויותר הכנסות. מגמה זו מושכת את גופי הספורט לאמץ טכנולוגיות חדשניות ולשלב אותן בכל האספקטים של פעילותם.

NFL. בבעיה, צילום: איי אף פי NFL. בבעיה | צילום: איי אף פי NFL. בבעיה, צילום: איי אף פי

עולם הספורט מתפתח בכיוונים רבים. בעוד שאירועי הספורט עצמם היו ויישארו הנכס החשוב ביותר, ניתן לצפות לשינויים באופן שבו ספורט מונגש – הרבה יותר מדיות דיגיטליות, מציאות מדומה או רבודה, קישור לרשתות חברתיות, הכל מותאם אישית, קצר ומהנה. הנה 8 כיוונים מרכזיים אליהם צפויה התעשייה להתפתח ב־2017 לפי דו"ח תחזיות הספורט של Deloitte:

אבולוציה בתקשורת הספורט. האופן בו אנשים צורכים חדשות, ספורט ותוכן באופן כללי השתנה באופן מהותי בעידן הדיגיטלי, מה שמכריח את מפיצי ויצרני שידורי הספורט לחפש אמצעי הפצה חדשים. בנוסף לפיתוח פלטפורמות חדשות לצפייה ישירה (כפי שעשתה ESPN ב־2016), שירותי צפייה ישירה מובילים (כגון אמזון פריים ואפל) ירכשו זכויות לשידור חי של משחקים. טוויטר עשתה היסטוריה בשנה שעברה כששידרה משחקי NFL והצליחה למשוך קהל גדול של צופים צעירים מרחבי העולם שיתכן ולא היה נחשף לתוכן הזה אחרת.

שימוש בנתונים. היכולת לתקשר עם אוהדים וצרכנים דרך מגוון פלטפורמות דיגיטליות יצרה מאגר נתונים עצום שנותר לא מנוצל עד היום. כשמדברים על ניתוח נתונים בספורט הדיון בדרך כלל מתרכז בשיפור ביצועים וגיוס שחקנים, אולם גם הצד העסקי של תעשיית הספורט יכול להרוויח מתובנות ניתוח נתונים. באמצעות כלי ניתוח סטטיסטיים יוכלו המועדונים והליגות ליצור חוויות טובות יותר לאוהדים, לתת יותר ערך לשחקנים וכמובן, לייצר ערך כלכלי.

חוויית יום המשחק. טכנולוגיות צילום ושידור חדשות הפכו את הצפייה בבית ליותר נפוצה ואת הבילוי באצטדיונים הכרחי. מועדונים מסוימים ניסו להכניס אטרקציות לאצטדיונים אולם עוד מוקדם לקבוע עד כמה הניסיונות האלה מצדיקים את ההשקעה. חדשנות בחוויית יום המשחק באה לידי ביטוי גם בהעשרת חווית האוהדים מחוץ למגרש. קבוצות מסוימות משתפות פעולה עם אמזון פריים כדי לתת ערך מוסף לצפייה הביתית עם חברים — מידע נוסף על השחקנים, פרשנויות, סטטיסטיקות וכו'. ישנן קבוצות המחפשות דרכים לתת פתרונות לבני דור המילניום ולאוהדים שמתגוררים רחוק ממיקום פעילות הקבוצה, אשר מהווים לא פחות מחצי מכלל אוהדי הספורט בארה"ב.

אורן רוזמן.  טכנולוגיות צילום ושידור חדשות הפכו את הצפייה בבית ליותר נפוצה ואת הבילוי באצטדיונים הכרחי, צילום: יח"צ אורן רוזמן. טכנולוגיות צילום ושידור חדשות הפכו את הצפייה בבית ליותר נפוצה ואת הבילוי באצטדיונים הכרחי | צילום: יח"צ אורן רוזמן.  טכנולוגיות צילום ושידור חדשות הפכו את הצפייה בבית ליותר נפוצה ואת הבילוי באצטדיונים הכרחי, צילום: יח"צ

מציאות רבודה ומציאות מדומה. שיגעון הפוקימון GO שאחז בעולם בקיץ האחרון הוכיח שטכנולוגיית המציאות הרבודה לא סתם אפשרית, אלא נדרשת ומבוקשת בעולם של קשב מפוצל. מציאות רבודה, לצד אחותה המסורבלת יותר, מציאות מדומה, יכולות לספק לאוהדים במגרש ומחוצה לו עולם שלם של תוכן – החל ממידע על השחקנים ועזרה במציאת המושב או מציאת החברים של האוהד באצטדיון ועד להדמיה של צפייה במשחק באצטדיון עבור אוהדים שלא במגרש.

שחקני הפועל קטמון ירושלים עם דגל הגאווה. בני דור המילניום מאמינים במטרות חברתיות ואוהבים לזהות את עצמם עם אקטיביסטים, כך שנקיטת עמדה בדבר עוולות חברתיות עשויה להפוך לאפיק הכנסה מפתיע , צילום:  שלומי גבאי דאבל פס   שחקני הפועל קטמון ירושלים עם דגל הגאווה. בני דור המילניום מאמינים במטרות חברתיות ואוהבים לזהות את עצמם עם אקטיביסטים, כך שנקיטת עמדה בדבר עוולות חברתיות עשויה להפוך לאפיק הכנסה מפתיע | צילום: שלומי גבאי דאבל פס שחקני הפועל קטמון ירושלים עם דגל הגאווה. בני דור המילניום מאמינים במטרות חברתיות ואוהבים לזהות את עצמם עם אקטיביסטים, כך שנקיטת עמדה בדבר עוולות חברתיות עשויה להפוך לאפיק הכנסה מפתיע , צילום:  שלומי גבאי דאבל פס

הרחבת וגיוון תחומי הפעילות. מועדוני הספורט המובילים התחילו לחשוב על עצמם כעל גופים עסקיים ששואפים למקסם ערך כלכלי. לשם כך הם מרחיבים את מניפת העסקים שלהם וממנפים את מותג המועדון, בסיס האוהדים הרחב והנאמן ואפילו את הנכסים הפיזיים של המועדון לגיוון הפעילות העסקית. אצטדיונים של קבוצות, למשל, ממונפים למגוון רחב של שימושים ויוצרים זרמי הכנסה חדשים. מובילי התעשייה מנסים לגוון ולבסס פעילויות ואפיקי הכנסה נוספים גם מענפי ספורט חדשים כגון מירוצי רחפנים וקבוצות e-sport. אנו רואים אותם משקיעים בסטארטאפים בעולמות תוכן הקשורים הספורט ואף מפתחים תוכניות רחבות (בסגנון חממות) לטיפוח סינרגיות בין מותגים רבי עוצמה לטכנולוגיות חדשניות.

עמית הראל. רואים את המשקיעים בסטארטפים עמית הראל. רואים את המשקיעים בסטארטפים עמית הראל. רואים את המשקיעים בסטארטפים

אקטיביזם בספורט. ספורט ומאבק פוליטי קשורים, אולם בעשורים האחרונים הצליחו קבוצות וליגות רבות לרתום את המותג לקידום מטרות פחות שנויות במחלוקת, דוגמת מודעות לסרטן השד או סיוע הומניטרי לאזורים מוכי אסון. ההתעוררות הפוליטית של הקהילה השחורה בארה"ב והסערות החברתיות שצפויות בתקופה הקרובה הביאו שוב לקדמת הבמה ספורטאים שמקדישים את זמן המסך שלהם לקידום מטרות פוליטיות וחברתיות. הקבוצות והליגות, גופים עסקיים במהותם, משליכים את הממלכתיות לעיתים קרובות ועומדים מאחורי הספורטאים שלהם, במידה משתנה של תמיכה. יש רגישות הולכת וגוברת לפעילויות הללו ולדרכים בהן הן עלולות להשפיע על התעשייה — העלייה בפעילויות פוליטיות וחברתיות עשויה להשפיע על דעת האוהדים ועל אחוזי הצפייה באירועי ספורט בשידור ישיר. מאידך, בני דור המילניום מאמינים במטרות חברתיות ואוהבים לזהות את עצמם עם אקטיביסטים, כך שנקיטת עמדה בדבר עוולות חברתיות עשויה להפוך לאפיק הכנסה מפתיע.

שמירת ומינוף המותג. בסופו של דבר, הנכס היקר ביותר באמתחת מועדון הספורט הוא המותג עצמו. במסגרת המאמצים להגן על המותג משחיתות משתפים מועדונים רבים פעולה עם שלל גורמים, ממשלתיים ואזרחיים, במטרה לנסות ולשקם את האמון בספורט ולפעול לשינוי. באפריל 2016 נפגשו למעלה מ־40 קבוצות במדריד תחת מטריית sport integrity global association כדי לגבש פתרונות, לחלוק נסיון מפרקטיקות קיימות ולהניע רפורמות עסקיות בנושא ניהול, יושרה פיננסית והימורים. יוזמות אלו מהוות נקודת פתיחה מאחדת לכל הגורמים שמעורבים במאבק נגד שחיתות, והזדמנות לשיתופי פעולה יעילים ואחידים לרוחב השדה.

טוקיו היא אבן דרך. יותר מחצי מהתחזיות עוסקות בעולמות הטכנולוגיה ובצורך של המועדונים, הליגות והאצטדיונים לאמץ טכנולוגיה כמנוע עסקי. זו הזדמנות הן עבור חברות טכנולוגיה ותשתית גדולות והן עבור סטארטאפים, שבעבר לא התממשקו היטב עם תעשיית הספורט. ארגוני הספורט מבינים שדור ה־Y הופך להיות יותר דומיננטי כצופה וכצרכן, וכי הוא מצפה לחוויה דומה בעולם הספורט לזו שהוא מקבל בעולמות אחרים. לצד ההזדמנויות הנוצרות מהרעב לטכנולוגיות פורצות דרך, נוצרים איומי וסיכוני סייבר, אשר מצריכים את הארגונים להיערך בהתאם. אנו מאמינים כי המגמה הטכנולוגית תלך ותתחזק, ואנו מזהים את המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 כאבן דרך משמעותית בחדירת הטכנולוגיה לתעשיית הספורט.

אורן רוזמן הוא שותף, ראש תחום ספורט בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte. עמית הראל, הוא ראש פרקטיקת הסטארטאפים בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות