אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מספר חושפי השחיתויות בארץ פחת ב-10% בשנתיים

מספר חושפי השחיתויות בארץ פחת ב-10% בשנתיים

סקר שערך משרד פאהן קנה ניהול בקרה משרטט את מאפייני עבירות הצווארון הלבן בישראל בשנה החולפת, ומגלה כי פחות עבירות נחשפות בידי גורמי פנים-ארגוניים. 83% ממבצעי העבירות - גברים

19.03.2017, 08:07 | משה גורלי

יותר גברים עבריינים מעל גיל 50, ופחות עובדים שאוזרים אומץ לחשוף שחיתות במקום העבודה שלהם. סקר חדש של משרד פאהן קנה משרטט את מאפייני עבירות ההונאה והשחיתות בישראל וכיצד הן נחשפות. לפי הסקר, 83%מעברייני הצווארון הלבן בישראל הנם גברים, שיעור גבוה מהמקובל בעולם. מנתוני הסקר העולמי שנערך לאחרונה על ידי איגוד בוחני המעילות (ACFE) עולה כי 69% מהעבריינות העולמית בוצעו על ידי גברים.

קראו עוד בכלכליסט

ההסבר הפשוט הוא שבישראל שיעור הגברים בעמדות מפתח שמזמנות את הפיתוי גבוה יותר מאשר בעולם. רק בכ־8% מהתפקידים הבכירים במשק מכהנות נשים, בעוד שבעולם נמצא כי ב־24% מהחברות שנבדקו מכהנות נשים בתפקידים בכירים. מכאן עולה ששיעור העבריינות המגדרית מתאים את עצמו לייצוג בתפקידים הבכירים.

את הסקר הישראלי ערך רואה החשבון והמשפטן שי מדינה, שותף ומנהל מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה, שערך גם השוואה בין הנתונים הישראליים לנתוני סקר עולמי שנערך על ידי ACFE ופורסם ב־2016.

יותר מ־80% מהמקרים: מעילות עובדים

הסקר בחן כ־100 חברות שנבדקו על ידי מחלקת הביקורת החקירתית של משרד פאהן קנה, ביניהן חברות ציבוריות, פרטיות, מלכ"רים וגופים ממשלתיים. החברות קשורות למגזרי פעילות שונים כמו מסחר, תעשיה, נדל"ן, פיננסים והייטק. ככלל, מחלק הסקר את עבירות הצווארון הלבן לשלוש: הראשונה היא הונאות חשבונאיות, המבוצעות על ידי הנהלת הארגון כלפי גורמים חיצוניים כמו רשויות, רגולטורים או משקיעים, לצורך שימור מעמדו והעצמתו של הארגון. ההונאות כוללות מצגים מעוותים, בכוונת זדון, בדרך כלל של מצבו הכספי של הארגון. דוגמה לכך הן עבירות הרצה המניות, למשל של נוחי דנקנר וג'קי בן זקן, או העבירות הקשורות בשיפוץ דו"חות כספיים.

סוג העבירה השנייה הוא מעילות עובדים. בעוד הונאות מופנות ופוגעות בצדדים שלישיים, מעילות נועדו להעשיר את כיסו הפרטי של המועל. מדובר בעבירה כלפי הארגון ולא על ידי הארגון, לעתים בשיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים. למשל, אתי אלון מהבנק למסחר ופזית ולד מ־yes. העבירה השלישית היא שחיתות - שימוש לרעה על ידי בעל תפקיד או מקבל החלטות כדי להשיג טובות הנאה או רווח אישי. כאן מעורבים גורמי שוק פרטי מול גורמי ממשל, והדוגמאות הבולטות בישראל הן השחיתויות ברשויות המקומיות במקרים כמו של ראש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני או ראש עיריית רמת גן לשעבר צבי בר.

רו"ח שי מדינה, צילום: אסנת קרסננסקי רו"ח שי מדינה | צילום: אסנת קרסננסקי רו"ח שי מדינה, צילום: אסנת קרסננסקי

בין הקטגוריות ישנה חפיפה, במובן זה שעבירות השחיתות הקלאסיות כשוחד והפרת אמונים מערבות גם מעשי מעילה והונאה, לכן הסך הכל גדול לעתים מ־100%. יותר משליש מהמקרים הם מקרי שחיתות, ועם זאת, 82% מהמקרים שנחקרו ונכללו בסקר הוגדרו כמעילות עובדים, הפוגעות בנכסיו ובמצבו הכספי של הארגון, זאת לעומת 88% מהמקרים בסקר העולמי.

בין הנתונים המעניינים בסקר נמצאת מגמת העלייה בחשיפת המקרים בידי גורמים חיצוניים לארגון. 27% מהעבירות נחשפו על ידי גורמים חיצוניים כמו גורמי פיקוח ממשלתיים, רגולטורים ומשטרה, לעומת 25% בשנת 2015 ו־20% בשנת 2014. במקביל נרשמה ירידה בחשיפות על ידי גורם פנים־ארגוני, כמו מבקרי פנים וחושפי שחיתויות - 56% ב־2016 לעומת 61% ו־66% ב־2015 ו־2014 בהתאמה.

בחשיפה על ידי גורמי הפנים נרשמה ב־2016 עלייה של 17% בשימוש בקו חם בארגון. קו חם הנו ערוץ מידע ישיר בין הנהלת החברה לבין עובדיה בכל הנוגע לדיווחים על אודות מעילות והונאות, ונחשב בעולם לאחת הדרכים המקובלות לחשיפת הונאות ומעילות. מנתוני הסקר העולמי עולה כי בארגונים שבהם נעשה שימוש בקו חם כ־47% מהמקרים נחשפו על ידי עובדי הארגון, בעוד בארגונים שבהם לא נעשה שימוש בקו חם כ־28% מהמקרים נחשפו על ידי העובדים.

שלומי לחיאני, צילום: עמית שעל שלומי לחיאני | צילום: עמית שעל שלומי לחיאני, צילום: עמית שעל

חברות גדולות, בעלות מחזור של 100 מיליון שקל ומעלה, מפעילות מגוון כלים רחב יותר למניעת הונאות ומעילות. במרבית החברות הגדולות קיים קוד אתי הכולל התייחסות להונאות ומעילות. חברות בעלות מחזור הנמוך מ־100 מיליון שקל בוחרות ליישם תוכנית רב־שנתית למניעת מעילות והונאות ובכך לחלק את משאביהן המוגבלים יחסית על פני כמה שנים.

בעתיד: עליית מדרגה במקרי שוחד במדינה זרה

מנתוני הסקר עוד עולה כי ב־60% מהמקרים היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מאירועי הונאות ומעילות גבוה ממיליון שקל, בכ־10% מהמקרים היקף הנזק נע בין 500 אלף למיליון שקל, ובכ־30% מהמקרים היקף הנזק הכספי נמוך מ־500 אלף שקל.

ואיפה הנזק גדול יותר? בעוד שיעור המקרים דומה, היקף הנזק במגזר הפיננסי הוא הגבוה ביותר, ובמגזר התעשייה היקף הנזק הוא הנמוך ביותר.

עוד עולה מהסקר כי 39% ממבצעי המעילות הנם בטווח הגילאים 40–49, ואילו 46% ממבצעי המעילות הם בני 50 ומעלה. 15% בלבד ממבצעי המעילות הנם בטווח הגילאים 30–39. ממצא זה מתיישב עם פרופיל המועל שהרי מרבית ההונאות והמעילות מבוצעות על ידי בעלי הארגון ו/או עובדים בכירים בהנהלת הארגון שצברו ותק רב בהבנת תהליכי העבודה ואיתור נקודות החולשה.

בדיון על השחיתות יש לציין גם מקרי שוחד של עובדי ציבור זרים, שעליהם הושם דגש בשנים האחרונות. ארה"ב וה־OECD הכריזו מלחמה נגד השוחד של עובדי ציבור זרים. ב־2009 חתמה ישראל על "אמנת השוחד" והתחייבה לפעול לאכיפתה. במסגרת אכיפת האמנה ב־40 מדינות בעולם הורשעו חברות ביותר מ־850 עבירות שוחד עד היום. בנובמבר 2016 הוגש כתב האישום הראשון בישראל נגד חברת אן.אי.פי. ניקוב פרויקטים בינלאומיים בע"מ על מתן שוחד של יותר מ־500 אלף דולר לרשויות בדרום אפריקה. החברה נקנסה ב־4.5 מיליון שקל במסגרת הסדר טיעון.

גם איש העסקים בני שטיינמץ נמצא בחקירה על מתן שוחד במדינה זרה. "אנו צפויים לעליית מדרגה בשנים הקרובות בכל הקשור לחשיפה וחקירת מקרי שחיתות בישראל ומחוצה לה", אומר מדינה וממליץ: "על התאגידים לפעול באופן אקטיבי כדי למנוע מקרים מסוג זה במסגרת תוכנית ציות למניעת שוחד ושחיתות הכוללת גיבוש אסטרטגיה ומדיניות הערכת סיכונים בתהליך וחלוקת תחומי אחריות, קביעת כללים ונהלים ברורים כדי למתן את הסיכונים להגן על חושפי שחיתויות ולמנות אדם בחברה שיהיה אחראי לניטור התהליך, חיזוק המודעות בנושא ומעקב ודיווח להנהלה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות