אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכשול נוסף בדרך לאישור תוכנית הג'ובים של הממשלה צילומים: אוהד צויגנברג, טל שחר

בלעדי לכלכליסט

מכשול נוסף בדרך לאישור תוכנית הג'ובים של הממשלה

הוועדה למינוי בכירים במשרדי הממשלה המליצה להעניק לשרים עוד משרת אמון, אך מסקנותיה ייאלצו לקבל את אישור ועדת שירות המדינה לפני יישומן. כעת ינסה נציב שירות המדינה משה דיין לרכך את המסקנות, שגובשו ללא מעורבותו, על רקע התנגדותו העזה להגברת המינויים הפוליטיים

28.03.2017, 06:44 | אדריאן פילוט

מסקנות ועדת שקד־לוין למינוי בכירים במשרדי הממשלה יצטרכו לקבל את אישור ועדת שירות המדינה ולא יגיעו לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב, כך נודע ל"כלכליסט". בראשות ועדת השירות עומד נציב שירות המדינה משה דיין, שהביע התנגדות פומבית לחלק ניכר מהמסקנות של ועדת שקד־לוין. בסביבתה של שקד אישרו את הפרטים.

קראו עוד בכלכליסט

ביום ראשון השבוע החליטה הוועדה למינוי בכירים, שבראשה עומדים שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין, כי בכל משרד ממשלתי שבו עובדים 150 ומעלה ימונה משנה למנכ"ל כמשרת אמון, ללא מכרז או ועדת איתור. בנוסף, הוועדה החליטה כי הרכב ועדות האיתור למינוי בכירים במשרדי הממשלה ישונה באופן שייתן לשרים יכולת השפעה גדולה יותר על החלטותיהן.

ועדת שירות המדינה היא גוף מקצועי־צבורי שמפקח על ניהול שירות המדינה. הוועדה קובעת כללים הנוגעים למכרזים עבור תפקידים בשירות המדינה, מבחני קבלה, מנגנוני בחירה של ועדות איתור ונושאים נוספים הנוגעים לשירות המדינה. הוועדה, שבראשה עומד הנציב דיין, מונה 11 חברים. בנוסף לדיין, חברים בוועדה חמישה מנכלים: מנכ''ל רה''מ, אלי גרונר; מנכ''ל הבריאות, משה בר סימן טוב; מנכ''ל משרד התיירות אמיר הלוי. ישנם עוד שני מנכלים שכיהנו בועדה אך עזבו לאחרונה את המשרד ונדרש מינוי מחליפם: מדובר על מנכ''ל לביטחון הפנים, –רותם פלג ומנכ''ל משרד האנרגיה אורנה אוזמן-בכור. חברי הוועדה מתמנים על-ידי הממשלה. בנוסף למנכלים בשירת המדינה נמצאים עוד חמישה נציגי ציבור: עו'ד יעל גרוסמן; נגה קינן; רו''ח איריס שטראק; עו''ד רימה כאמל ודורון כהן שכיהן כמנכ''ל האוצר בעבר. כמו כן, גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (יעוץ), דינה זילבר, מלווה את התהליך. לפי הערכות, זילבר תיישר קו עם עמדתו של היועמ''ש עצמו, מנדלבליט.

לצידם יושבים בוועדה חמישה נציגי ציבור וכן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, שמלווה את הפעילות.

גורמים משפטיים העריכו אתמול כי החלטות ועדת שקד־לוין לא ימצאו חן בעיני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אך הוא יהיה חייב למצוא טיעון משפטי מוצק על מנת שיוכל להתנגד להן. לפי אותם גורמים, זילבר צפויה ליישר קו עם עמדת מנדלבליט.

 

השפעתו של הנציב מוגבלת

 

לדברי גורמים בנציבות שירות המדינה, דיין מצפה להשפיע על המסקנות שכבר גובשו. עם זאת, אותם גורמים הודו כי אין באפשרותו להפוך את הקערה על פיה.

"חשוב לשמור על שירות מדינה מקצועי ומופרד מדרג פוליטי, כשהעקרון המרכזי בבחירת עובדים הוא שוויוני ותחרותי ולא נובע משיקולים שאינם מקצועיים", אמר אתמול דיין בשיחה עם "כלכליסט". "יש חשיבות עליונה לתהליך המכרז, שמכניס אלמנט של תחרות ושקיפות בין המועמדים".

דיין התייחס באופן ישיר לשינויים ששקד דורשת לבצע. "לא נכון יהיה להרחיב את מגמת הפטורים במכרזים למשרות בכירות", אמר. "השינויים המשמעותיים שנערכו במסגרת הרפורמה בסגל הבכיר ובמערך הגיוס והמיון נותנים מענה לסוגיות הללו".

לטענת גורמים בנציבת שירות המדינה, הם נדהמו מיוזמת הוועדה למינוי משנה למנכ"לי משרדי הממשלה, שכן זו נבלמה לפני כמה חודשים על ידי הנציב דיין ובסופו של דבר היוזמה ירדה לגמרי מהוועדה . הנציב לא הוזמן לרוב המפגשים של ועדת שקד־לוין, כולל זה שהתקיים ביום ראשון האחרון. לדברי אותם גורמים, הם הופתעו מכך שוועדת שקד־לוין ניסתה לקדם את ההחלטה למנות מנשה למנכ''ל כמינוי פוליטי בלי להעביר אותה דרך ועדת שירות המדינה, מכיוון שלפי חוק שיקורת (?) שירות המדינה שינויים כאלה דורשים את אישור הוועדה.

דיין צפוי לסיים את תפקידו בסוף חודש מאי. גורמים בממשלה העריכו כי ייתכן ששקד ולוין יעדיפו להמתין עד לסיום כהונתו של דיין לפני שיעבירו את החלטתם לוועדת שירות המדינה.

בתוך כך, בסביבתה של השרה שקד מסבירים כי לצורך ספירת העובדים למינוי משנה למנכ"ל, ייספרו גם עובדי רשויות שפועלות תחת אותם משרדים. כך למשל, עובדי רשות המסים ייכללו במספר העובדים הכללי של משרד האוצר. לפי נתונים שנמסרו מהוועדה, כיום ישנם שבעה משנים למנכ''ל במשרדים הממשלתיים.

נציב שירות המדינה, משה דיין, צילום: אוראל כהן נציב שירות המדינה, משה דיין | צילום: אוראל כהן נציב שירות המדינה, משה דיין, צילום: אוראל כהן

הנהנית הגדולה: איילת שקד

 

מבחינת רשימת מאות התפקידים הבכירים הממונים באמצעות ועדת איתור עולה כי הנהנית הגדולה ביותר מהמלצות הוועדה תהיה שקד עצמה, שכן 21 מהמשרות נמצאות תחת אחריות משרד המשפטים. בין התפקידים הבולטים: ששת המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, האפוטרופוס הכללי, השמאי הממשלתי וראש הרשות לאיסור הלבנת הון.

גם במפלגת כולנו צפויים ליהנות מהחוק, כאשר שר הכלכלה אלי כהן צפוי לקבל כוח גדול יותר במינוי שמונה משרות בכירות, כאשר החשובה ביותר היא הממונה על הגבלים העסקים. בנוסף, שר האוצר משה כחלון צפוי לקבל חופש גדול יותר במינוי מנהל רשות המסים והצירים הכלכליים של ישראל בוושינגטון, בריסל ולונדון - תפקידים שנחשבים לנחשקים ביותר.

מימין: איילת שקד ויריב לוין, צילומים: אוהד צויגנברג, טל שחר   מימין: איילת שקד ויריב לוין | צילומים: אוהד צויגנברג, טל שחר מימין: איילת שקד ויריב לוין, צילומים: אוהד צויגנברג, טל שחר

השינוי של שטייניץ

 

ל"כלכליסט" נודע כי מי שעומד מאחורי אחד השינויים שעליהם המליצה הוועדה הוא שר האנרגיה יובל שטייניץ, אשר נכווה בעבר בניסיונו להשפיע על מינוי בכיר במשרדו בתקופתו כשר האוצר.

אם יתקבלו המלצות ועדת שקד־לוין, ועדות האיתור יוכלו להמליץ על מועמד אחד עד שלושה, לעומת המצב בעבר שבו הוועדה נדרשה להמליץ על מועמד אחד בלבד.

אם שינוי זה היה נכנס לתוקף עוד בתקופתו של שטייניץ, הדבר היה משנה לחלוטין את סיפור מינויו של מנהל רשות המסים משה אשר. כזכור, ב־2012 המליצה ועדת איתור בראשות מנכ''ל משרד האוצר דאז חיים שני על שלושה מועמדים סופיים לתפקיד: דורון ארבלי, משה אשר ומירי סביון. שטייניץ העדיף את ארבלי.

ואולם חיים שני בחר בסוף במשה אשר - שהיה אז פחות מנוסה ומוכר - והגיש לשר שטייניץ אך ורק את השם הזה. עם זאת, שטייניץ החליט למנות את ארבלי, בטענה שהוא יכול לבחור במועמדים מתוך הרשימה הסופית. בצעד חסר תקדים, אשר פנה לבג''ץ נגד שטייניץ ובצעד נוסף וחסר תקדים אף הוא העליון חייב את שטייניץ למנות אותו לתפקיד, בגלל המלצת שני. גורמים בוועדת שקד־לוין אישרו כי שטייניץ הוא זה שעומד מאחרוי השינוי שועדת האיתור ימליץ על עד 3 מועדמים ולא רק על מועמד אחד.

ביקורת נוספת מטעם נציבות שירות המדינה קשורה להצעה לצמצם את חברי ועדת האיתור מ-5 ל-3 בבד. בנציבות מציעים שלא לבצע את השינוי הזה באופן גורף אלאל לבחון כל מקרה לגופו שכן השינוי עלול להיות בעייתי. לדוגמא: בועדת האיתור לפרקליט המדינה, אחד חברי הועדה הוא היועמ'ש. אם מסקנת שקד יכנסו לתקף, היועמ''ש שהוא המנהל של הפרקליט, כבר לא יהיה חלק מתהליך, דבר שנחשב לבלתי סביר. דוגמא נוספת היא מינויו של רשות החשמל: היום יושבים בועדת האיתור הן מנכ''ל משרד האנרגיה והן מנכ''ל משרד האוצר- מי יוותר אם המסקנות תתכנסנה לתקוף?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות