מבקר המדינה: להעביר את הטיפול בעבירות משמעת במוסדות אקדמיים למשטרה

מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מטפלים בצורה חלקית בלבד בעבירות משמעת מצד הסגל האקדמי והסטודנטים, גם בשיטות האיתור והדיווח עליהן וכן בהליכים הננקטים נגד המעורבים – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המותר היום (ד') לפרסום.

מהדו"ח עולה כי אין חוק או תקנה רשמיים המחייבים מוסדות להשכלה גבוהה לכתוב תקנון משמעת לסגל האקדמי, אך למרות זאת למעט 4 מ-26 המוסדות שנבדקו נכתב תקנון שכזה. יחד עם זאת, הדו"ח מצביע על כך שהבעיה היא ביעילות התקנון ומנגנון הטיפול בעבירות שכאלו, כשהאחראים על הנושא הם חברי סגל בעצמם. במלים אחרות, לחברי הסגל עצמם קשה לטפל משמעתית בעמיתיהם.

כך למשל מרבית המוסדות שנבדקו טענו כי בין השנים 2010-2015 כלל לא הוגשו תלונות על הסגל – לא בידי חברי סגל אחרים ולא בידי סטודנטים. רק 7 מוסדות דווחו על מספר נמוך של 59 תלונות, כש-24 מהם לא הבשילו לכדי טיפול משמעותי. בחלק מהמקרים שכללו, בין השאר גם הטרדות מיניות וניגוד עניינים, נמצא כי הליכי המשמעת כלל לא מוצו.

גם כשזה נוגע לסטודנטים, המוסדות שנבדקו פעלו באופן חלקי בלבד, הסתפקו בפעילויות הסברה ושליחת מזכרים ורק 4 עודדו את הסגל להגיש תלונות נגד סטודנטים. כך למשל עולה מהדו"ח כי המוסדות לא עשו די כדי למנוע העתקות בהגשת עבודות אקדמיות כשרק שלושה מהמוסדות השתמשו בתוכנה המזהה העתקות. כמו כן המוסדות קבעו עונשי מינימום ועל תנאי בלבד לסטודנטים, וגם אותם יישמו באופן חלקי.

הדו"ח גם מצביע על כך שלא נעשה די כדי לצמצם את התופעה בקרב סטודנטים מהמגזר הערבי, וזאת לאור נתון לפיו 90% מהסטודנטים שהופיעו בין השנים 2002-2007 בפני ועדות משמעת בשלושה מוסדות להשכלה גבוהה בצפון היו מהמגזר הערבי. מדובר בשיעור גדול בהרבה מחלקם בקרב הלומדים באותם מוסדות (35%).

לסיכום, משרד המבקר ממליץ למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לשקול הקמת גוף בלתי תלוי דמוי מח"ש (למשטרה) שיטפל בעבירות המשמרת במוסדות האקדמיים. כלומר, להפקיע את הטיפול בעבירות הללו מהמוסדות עצמם, שלפי הדו"ח מתקשים לטפל בהן.