ספוטיפיי עשויה לשנות את תעשיית המוזיקה כולה

1. תוכן בתשלום

שינוי במודל הפצת המוזיקה של ספוטיפיי יאפשר לאמנים לראשונה להגביל הפצה של אלבומים חדשים למנויים בתשלום בלבד למשך השבועיים הראשונים ליציאתם. בשלב זה האפשרות תוענק לאמנים של חברת יוניברסל בלבד, אך סביר שבעתיד תשולב במתכונת דומה גם בחוזים עם ענקיות תעשייה נוספות כמו וורנק מיוזיק וסוני.

2. החזרת השליטה

חברת המוזיקה בסטרימינג וחברות התקליטים פועלות מן הסתם ממניעים כלכליים בלבד. ספוטיפיי מעוניינת מצדה בהעלאת שיעור המנויים המשלמים, בעוד החברות רוצות להגדיל את הסכום שהן משלשלות לכיסן מתוך הכנסותיה. אך התוצאה היא החזרת מידה מסוימת של שליטה ביצירה לידי האמנים.

תעשיית הסטרימינג מצטרפת לתעשיית המוזיקה | צילום: אי פי איי

3. עיכוב בהפצה

חברות תקליטים רבות מחתימות אמנים על חוזים שמגבילים את השתתפותם בהפצה והשיווק, במיוחד כשמדובר באמנים מתחילים. חוזים אלו הביאו לכך שאמנים נאלצו לבחור בין שחרור מוזיקה לפלטפורמות המקוונות ובין עיכוב ההפצה. כך למשל אדל שחררה את אלבומה האחרון "25" לספוטיפיי רק שישה חודשים לאחר יציאתו לחנויות, וטיילור סוויפט בחרה להסיר את אלבומיה מהשירות לחלוטין במחאה על היעדר גמישות ותמלוגים נמוכים.

4. זריקת עידוד

אך אשתקד חלה נקודת מפנה שמקשה על האמנים לוותר על ספוטיפיי ומתחריה. הכנסות שירותי הסטרימינג ב־2016 כמעט והוכפלו והסתכמו ב־2.3 מיליארד דולר, והיו אחראים לצמיחה של 11% במכירות תעשיית המוזיקה כולה. הציבור, כך נראה, מגלה נכונות רבה יותר לשלם עבור שירותי פרימיום, בתנאי שהם מספקים לו נוחות שימוש שחסרה בשירותים החינמיים.

5. יצירה ולא מוצר

חלקים ניכרים מהמשתמשים שרוכשים מנוי לשירותי סטרימינג לא חושבים על ההוצאה כתשלום עבור מוזיקה אלא עבור השירות עצמו. אם ההחלטה החדשה, שקושרת בין שירות בתשלום לתכנים בלעדיים, תזכיר לחלק מהם שבטרנזקציה מעורבת גם יצירה ולא רק מוצר, הרווח לתעשיית המוזיקה עשוי להימדד ביותר ממונחים כספיים.