"יהיו עוד הנפקות מוצלחות, לא רק של חברות קטנות"

בבחירות לכנסת התשיעית, בשנת 1977, נבחרו שני חברי ליכוד בעלי שם זהה: יגאל כהן. כדי למנוע בלבול, החליט אחד מהם להוסיף לשם המשפחה שלו את המילה "אורגד", ששילבה את שמות ארבעת ילדיו: אורלי, רנן, גלעד ודרור. כמה שנים לאחר מכן, ב־1983, מונה יגאל כהן אורגד לשר האוצר בממשלת יצחק שמיר. בנו רנן, ששמר על שם המשפחה הכפול, המשיך את דרכו של האב בעולם הפיננסי, ומ־2009 הוא מנהל את חברת החיתום לידר הנפקות - אחת הגדולות בשוק ההון הישראלי.

כהן אורגד נהפך בשנה שעברה גם לבעל מניות בחברת החיתום והברוקראז' לידר שוקי הון, יחד עם מנהלי החברה ובהם עמית ורדי, אלון גלזר ושי בן יקר. הם רכשו את השליטה (80%) בחברה לאחר סכסוך שפרץ בין בעלי המניות שלה - חברת לידר השקעות, שבבעלות יורשי דן דוד ובניהולו של צחי אפלויג - לבין מנהלי החברה. האחרונים גילו באישון ליל שהחברה עתידה להימכר לבית ההשקעות ווליו בייס (Value Base), המנוהלת בידי עידו נויברגר וויקטור שמריך. בצעד מפתיע התפטרו המנהלים ופוצצו את העסקה. לבעלי המניות לא נותרה ברירה אלא למכור למנהלים את החברה. באוקטובר 2016 רכשו המנהלים את השליטה תמורת 25 מיליון שקל, והם ממשיכים להפעיל אותה עד היום. שאר המניות נותרו בידי הבנק הבינלאומי.

"העסקה היא בדיוק מה שצריך היה לקרות", אומר ל"כלכליסט" כהן אורגד. "ההנהלה קנתה את הפעילות שאותה הקימה וניהלה. המוכר עשה דברים בדרכו שלו, ולא ראינו עין בעין. כשנראה היה שווליו בייס תרכוש את הפעילות, איחלנו למוכר הצלחה בהמשך דרכו".

למה הם רצו למכור?

"תשאל אותם. היו דיבורים שזה סביב שכר, אבל אני חושב שלא. השכר בלידר שוקי הון היה דומה ומעט נמוך מהמקובל בשוק. בסופו של דבר רכשנו את החברה, ונמשיך לנהל אותה בהבדל אחד: עכשיו אנחנו עם 'סכין בין השיניים' יותר מכפי שהיינו קודם".

"המכפילים היום זולים. אנו לא יודעים לחזות משברים"

בשונה מהשנים 2008–2016 שהתאפיינו בתרדמת, 2017 נפתחה ברגל ימין בשוק ההנפקות הראשוניות בישראל. לא פחות מחמש חברות ישראליות (נובולוג, רציו פטרוליום, מדיפאואר, מנרב פרויקטים וקרן הריט מניבים) כבר ביצעו הנפקות ראשוניות בבורסת תל אביב מתחילת השנה, ולדברי יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר יש לא מעט חברות נוספות בדרך. לידר הנפקות היתה מעורבת כמעט בכל ההנפקות שבוצעו.

רנן כהן אורגד

ההנפקות מתחילת השנה הן סימן להתעוררות או משהו נקודתי?

"אני כבר אומר זמן מה שיש התעוררות בשוק הזה. ב־2016–2008 אמנם היו כמה הנפקות, אבל השוק בכללותו היה רדום. מ־2014 נעשו מאמצים משמעותיים להפחית את הרגולציה ולהפוך את השוק לנעים יותר לשוהים בו. השוויים של החברות עלו והשתפרו בגלל סביבת הריבית הנמוכה. היא אמנם היתה נמוכה קודם לכן, אבל לאט לאט חלחלה ההבנה שהולכים להישאר בסביבה הזו לאורך זמן, וזה מה שמעלה את מחירי המניות. הרמות האלה כאן כדי להישאר, ולכן המפגש בין קונים ומוכרים הפך קל יותר. ככל שהיתה יציאה מהמשבר, יש לא מעט חברות שבשלות היום יותר להנפקה. לדעתי, יהיו בהמשך השנה עוד הנפקות מוצלחות של חברות טובות תזרימית. מדובר בחברות שיש מקום שמוסדיים ישקיעו בהן, וגם משקיעים פרטיים, שנעדרים מהשוק כבר די הרבה זמן".

אתה מתכוון להנפקות של חברות קטנות בלבד, או גם גדולות יותר?

"אני בפירוש לא חושב שמדובר בגל של חברות קטנות. אמנם המדדים המובילים לא רשמו עליות, אבל זה עיוות שנגרם בגלל מניות הפארמה. יש לי תואר בסטטיסטיקה, ויש ביטוי שאומר כי 'יש שקר גדול ויש סטטיסטיקה'. הסטטיסטיקה אחראית לממוצעים שאינם משקפים את המציאות. גם חברות במדד ת"א־90, וחלק לא מבוטל מהחברות בת"א־35 חוו עלייה בשווי מניותיהן. לחלקן היו ביצועים טובים. יש באופן כללי עליית שווי של חברות, ולא רק כאן, ובחלק גדול מהמקרים בצורה מוצדקת. המכפילים של החברות היום הם זולים".

גם בשוק האג"ח החברות צפויות להמשיך לגייס?

"כבר שמונה שנים יש סביבה נוחה לגיוסים, והיום אפילו יותר. היתה ציפייה לעלייה בתשואות, אבל מרבית השחקנים בשוק סבורים שאם העלייה תבוא, היא תהיה מתונה. הכלכלה העולמית גדולה מספיק ויש די משתנים. לא רק טראמפ משנה את הסביבה. אנחנו נמצאים בסביבה מאתגרת, ואין לחצים אינפלציוניים, שזה מפתיע מאוד. ברמה המקרו־כלכלית נעשה בשנים 2011–2008 ניסוי לשפוך כסף לשווקים, ומקובל בכלכלה לחשוב שמהלך כזה חייב לייצר לחץ אינפלציוני, אבל שנים אחרי אין לחץ כזה. ואם אין לחץ כזה, אני לא רואה סיבה לעלייה בתשואות, וזו סביבה נוחה לחברות לגיוס".

רנן כהן אורגד מנכ"ל לידר הנפקות | צילום: אוראל כהן

היקף האג"ח בשיא והמרווחים בשפל. יש הטוענים שזו בועה שתתפוצץ עם עליית הריבית.

"מי שהנפיק היום חוב ההתחייבות שלו קבועה. לכאורה, יכולת העמידה שלו לא תלויה בחוב עתידי. נכון שאם חברה תצטרך למחזר חוב בעתיד יהיה לה קשה, אבל אם בוחנים את רמות המינוף של החברות רואים שהן לא השתנו. עלות החוב של חברות הנדל"ן קטנה יותר, כי התוצאות שלהן טובות יותר, ולכן הרווחיות השתפרה. זה נכון שככל שתהיה עלייה משמעותית בריבית, מה שאני לא צופה שיקרה, אז תהיה ירידה ברווחיות, אבל בין זה לבין בועה שתתפוצץ — המרחק גדול מאוד. רמת המינוף לא גדלה, ולכן רמת הסיכון לא גדלה. חד־משמעית, אני לא חושב שיש בועה. אולי התמחור לא נכון, אבל אין בועה. כשיש משברים הם, בדרך כלל, מגיעים ממקום שלא ראינו ולא צפינו, ומאוד ייתכן שנראה משהו שלא צפינו. היו שני משברים שאני חוויתי — אחד בשנת 2000 והשני של 2007/8. אנחנו לא יודעים לחזות משברים. כמכלול אני חושב שהשווקים נמצאים במקום הגיוני".

אז הכל טוב? גם אקוויטי וגם אג"ח. זה טוב מאוד לחברות החיתום.

"יש סביבה טובה שמאפשרת למשקיעים למצוא מקום נוח, גם לקונים וגם למוכרים. וזה כמובן טוב גם לחברות החיתום".

"נעמיק פעילות גיוס חוב לחברות אמריקאיות"

כהן אורגד הצטרף ללידר שוקי הון ב־2004, כשהמייסד דני ברק הציע לו להיות אנליסט טכנולוגיה. ב־2006 הוא עבר לבנקאות ההשקעות בלידר בתחומי ההייטק והחברות הדואליות. ב־2009 הוא מונה למנכ"ל לידר הנפקות, תפקיד שהוא ממלא עד היום.

אתם עושים עכשיו רוד שואו של חברת הנדל"ן האמריקאית ווטרסטון, שמבקשת לגייס 100 מיליון דולר בישראל. זו ההנפקה הראשונה שלכם בגל החברות האמריקאיות. יש כוונה להביא עוד?

"גם קודם היינו מעורבים בלא מעט עסקאות בתחום. אבל זו החברה הראשונה שאנחנו מובילים את הנפקתה עם השותף האמריקאי החדש שלנו, ג'ו ברקו. ודאי שיש עוד חברות ועוד עסקאות בקנה. זה חלק מהפעילות שלנו, ואנחנו מתכוונים להעמיק אותה".

ומה עם פוליטיקה, בעקבות אביך?

"גדלתי בבית שנהגו להגיד בו כי 'בפוליטיקה לעולם אל תגיד לעולם לא'. ולמרות זאת, אני מתחייב שלעולם לא אלך לפוליטיקה. אני חושב שברמה משפחתית תרמנו מספיק לעוד כמה דורות. מה שראיתי בבית היה מחנך, אבל הפן הזה לא באמת מושך אותי".