אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תעשיית ההון סיכון משלבת זרועות לקידום שוויון הזדמנויות בהייטק צילום: מארק ניימן/ לע"מ

תעשיית ההון סיכון משלבת זרועות לקידום שוויון הזדמנויות בהייטק

27 קרנות חברו במסגרת פרויקט Israeli Diversity Initiative, שמטרתו להעלות משמעותית את שיעור הנשים, הערבים והחרדים במשרות איכות בהייטק המקומי. "אפשר להכפיל כך את התעשייה", אמר קובי סמבורסקי מקרן גלילות, ממובילות המיזם

28.05.2017, 11:02 | הגר רבט
יוזמה חדשה של תעשיית ההון סיכון בשם Israeli Diversity Initiative מבקשת לחשוף ולטפל בבעיית המגוון (diversity) בהייטק הישראלי. היוזמה נחשפה היום (א') במהלך פגישה בבית נשיא המדינה. מטרת היוזמה לקדם שוויון הזדמנויות וגיוון אנושי בענף ההייטק הישראלי ולהעלות בצורה משמעותית את אחוז הנשים, הערבים, החרדים ומיעוטים נוספים הנמצאים בתת-ייצוג במשרות איכותיות בחברות הייטק.

קראו עוד בכלכליסט

ממחקר שערכה הממונה על התעסוקה במשרד העבודה עולה כי שיעור השתתפותם של חרדים וערבים ילידי 1985-1975 בענף ההייטק כיום הוא 2.6% בלבד מסך העובדים בענף. נשים שאינן ערביות או חרדיות מהוות 28.3% בלבד מכלל העובדים. כשמתמקדים בעובדים הנמצאים ברבעון השכר העליון (שכר ממוצע של 34,500 שקל) התמונה קיצונית אף יותר – חרדים וערבים מהווים 1.6% מקבוצת עובדים זו, נשים שאינן ערביות או חרדיות מהוות 17.7% בלבד ואילו גברים שאינם ערבים או חרדים מהווים 80.7%. 

בכירי תעשיית ההון סיכון בבית הנשיא, צילום: מארק ניימן/ לע"מ בכירי תעשיית ההון סיכון בבית הנשיא | צילום: מארק ניימן/ לע"מ בכירי תעשיית ההון סיכון בבית הנשיא, צילום: מארק ניימן/ לע"מ

אלן פלד, מייסד קרן וינטג' שהוביל את היוזמה בארץ, אמר ל"כלכליסט": "בדצמבר הבאתי ארצה קייט מיטשל, שהיתה יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון בארה"ב שהוציאו מכתב דומה לנשיא אובמה. רצינו לאמץ את מה שעשו שם אבל במקום להוציא מכתב בלבד גם להטמיע במקביל שורה של כלים שיסייעו לחברות לגייס את האוכלוסיות הללו. בצוות שלנו בחברה יש מנהלי השקעות גם מהקהילה החרדית והערבית ונשים בתפקידים בכירים ולמדנו מטעויות שעשינו אצלנו".

"אנחנו רוצים לראות את הקהילות הללו לא כבעיה אלא כשותפים. זה סיפור אחד להגיד שחסרים אנשים מקהילות מסוימות ודבר אחר לתת לאנשים את הכלים לגייס אותם. רצינו לתת את הכלים האלה כדי שלא יהיו תירוצים. כשאנחנו חיפשנו כוח אדם מגוון היינו צריכים ללכת לעמותות, עכשיו החברות מקבלות מחברות ההשמה רשימות והדרכה כיצד לגייס. אנחנו לא רואים את היוזמה הזו כצדקה אלא כמשהו שהופך את התעשייה והמדינה לטובות יותר".

"יש לנו בעיה בתעשייה ואנחנו מכירים בזה שאנחנו לא בסדר, זה לא עובד. יש יותר מדי גברים, פחות מדי נשים ובקושי יש ייצוג לערבים וחרדים" אמר ל"כלכליסט" קובי סמבורסקי, שותף מייסד ומנהל בקרן גלילות, אחת ממובילות היוזמה. "הרעיון הוא לנסות לייצר דווקא מהמקום של הסטארט-אפים וההון סיכון מנוף לתעשייה. אפילו מכיוון פרקטי, אפשר להכפיל את התעשייה לפחות פי שניים. הפלטפורמה החדשה מציגה סיפורי הצלחה, מציעה עזרה וכוללת מודל של שקיפות בו כל חברה מתחייבת לספק דו"ח פעם בשנה. יש כאן שלושה אלמנטים: משאבים, חברות שמצטרפות ואלמנט חברתי של יצירת קהילה".

"צוואר הבקבוק שלנו הוא כוח אדם"

"התעשייה נמצאת במקום מעולה יש הרבה כסף, גופים תומכים וחברות ומשקיעים בינלאומיים. צוואר הבקבוק שלנו הוא כוח אדם ויש פה פתח להגדיל את התעשייה ואפילו ולהכפיל אותה במהלך יחיד, גם את אתה המנהל הכי ציני בעולם. אנחנו לא שוק מדוכא שבו קשה להזיז דברים".

עד כה הצטרפו ליוזמה 27 קרנות הון-סיכון המנהלות במצטבר כשמונה מיליארד דולר ומושקעות בכ-700 חברות והחלה התעניינות בקרב סטארט-אפים וחברות הייטק מבוססות להצטרף ליוזמה ולקדם גיוון בתוכן.

אל נתוני ההעסקה בחברות ההייטק מצטרפת העובדה שבארץ, כמו בעולם, מספר הנשים המשקיעות בקרנות הון סיכון קטן אפילו יותר. יותר מ-90% ממקבלי ההחלטות בקרנות כאלה הם גברים, מה שמכתיב העדפות השקעה ביזמים גברים שמגיעים מרקע דומה. גם בקרן גלילות שני השותפים המנהלים הם גברים. "אני מסכים שגם אצלנו יש בעיה" אמר סמבורסקי. "אנחנו מסתכלים קודם כל על עצמנו. זה אולי לא נובע מזה שאנשים לא רוצים, אלא מזה שאין לנו את הכלים, אבל בסופו של דבר הכל תירוצים. גם אנחנו כקרן נהיה בתוך היוזמה ואנחנו חתומים על ההצהרה".

כולם לומדים מחשבים, לא כולם משתלבים בתעשייה. כיתת לימוד, צילום: suno.edu כולם לומדים מחשבים, לא כולם משתלבים בתעשייה. כיתת לימוד | צילום: suno.edu כולם לומדים מחשבים, לא כולם משתלבים בתעשייה. כיתת לימוד, צילום: suno.edu

לשאלתי מה ייחשב להצלחה של היוזמה ענה סמבורסקי: "העניין הוא קודם כל מודעות. שנית, נראות - לשדר החוצה שאתה בעניין גורם ליותר אנשים לפנות אליך. אבל זה תהליך ארוך, יש פה שינוי התנהגותי תרבותי. האקוסיסטם צריך להשתפר כדי שיותר נשים ומיעוטים ירגישו בנוח להגיע ליזמות, שהיא לדעתי הפסגה של הפירמידה הזו".

כדי להעלות את המודעות לנושא הוקמו אתר אינטרנט ועמוד פייסבוק שילוו בקמפיין ברשתות החברתיות, בשיתוף דמויות בולטות בענף ההייטק ובמקביל מוקמת תשתית בשיתוף עם ארגונים נוספים שתתמוך במטרות התוכנית באופן שוטף. ארגונים חברתיים כגון קמאטק, Talent Team, Collective Impact,

she codes; וידידות טורונטו יספקו מועמדים איכותיים מקבוצות הנמצאות בתת-ייצוג בשוק ההייטק הישראלי וייתנו יעוץ על אופן שילובם המיטבי.

 

מוקם שיתוף פעולה עם המרכז הבינתחומי, לבניית תוכניות הכשרה לארגונים לאיתור והעסקה שוויוניים של קבוצות מיעוט וכן הכשרות אקדמיות לבעלי מקצוע מתוכן, כך שיוכלו להשתלב בחברות כמנהלי כ"א. כך, יהיו המנהלים בעמדות השפעה לטובת קידום השילוב בתוך החברות. לבסוף, נבחן שיתוף פעולה עם משרד העבודה והרווחה למתן תמריצים לחברות שישקיעו בגיוון כוח האדם ולעריכת מחקרים לבחינת המצב בענף.

ברך על היוזמה. הנשיא ריבלין, צילום: נמרוד גליקמן ברך על היוזמה. הנשיא ריבלין | צילום: נמרוד גליקמן ברך על היוזמה. הנשיא ריבלין, צילום: נמרוד גליקמן

נשיא המדינה ראובן ריבלין ברך על היוזמה: ״ההייטק הוא הקטר של המשק הישראלי. הצלחה שלכם היא הצלחה של מדינת ישראל. 50% מכיתות א' היום הם חרדים או ערבים. שילובם בכלכלה הוא צורך לאומי של מדינת ישראל. הוא צורך כלכלי של המשק שיש בו חוסר של אלפי מהנדסים. הוא צורך מוסרי של החברה הישראלית", אמר. "היום ישראל היא 'סטארט-אפ ניישן' לבודדים. אנחנו רוצים שהיא תהיה 'סטארט-אפ ניישן' לכולם. כדי ליצור תקווה ישראלית - אנחנו צריכים לוודא שלכל ילד יש הזדמנות להגשים את החלום הישראלי. בחדר הזה יש עוצמה אדירה. הקרנות שלכם מגיעות יחד ליותר מ-700 סטארט-אפים. פעולה אפקטיבית שלכם יכולה לשנות את פני ההייטק בישראל". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות