מחלוקת על היקף הביטחונות פוצצה את המגעים עם בן־משה להסדר באפריקה

רגע לפני שהם מגיעים לקו הגמר בנושא רכישת השליטה באפריקה ישראל מסתמן משבר בין לב לבייב ומוטי בן־משה לבין בעלי איגרות החוב שמחזיקים כעת בקבוצה שהגיעה לחדלות פירעון. ביום שישי, שעה לפני כניסת השבת, פרסמה הרמטיק, נאמן האג"ח של אפריקה ישראל, זימון לאסיפת מחזיקים שתיערך ביום רביעי הקרוב שבה יוכרעו עתיד החברה וההצעות לרכישתה. הזימון איננו מפתיע אבל עיתויו מסתיר מאחוריו בסאגה שלא נגמרת. שמונה חודשים עסוקה הנציגות בניסיון למכור את החברה בתהליך מייגע, ולאחר שהחברה כבר הודיעה כי הגיעה להסכמות עקרוניות עם בעלי האג"ח, אחרי שאלה הגיעו להסכמות עקרוניות למכירת החברה מול בן־משה ולבייב, הגיע הפיצוץ ביום שישי.

ל"כלכליסט" נודע כי חילוקי הדעות שהובילו להפסקת השיחות נוגעים לביטחונות שיעמיד בן־משה להסדר, אחרי שנציגו במו"מ, עו"ד רענן קליר, סירב להגדלת הביטחונות כפי שדרשו המחזיקים. ייתכן שהמחלוקת על הביטחונות תיפתר היום בשיחות בין הצדדים. 

בזימון, שאינו מזכיר את בן־משה ולבייב, ציינה הרמטיק המנוהלת על ידי מירב עופר אורן, כי הדיון יכלול הצעת רכישה שלישית שהגישו האחים נתי ועופר סיידוף. נראה כי הדבר נובע ממכתב ששיגרו האחים למחזיקים באמצעות עו"ד רלי לשם שבו דרשו להעלות את הצעתם להצבעה, מה שלא נעשה בהצעות הקודמות שהגישו.

לאפריקה ישראל חוב של כ־2.9 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה מסדרות כ"ו וכ"ח. הצעה נוספת שתעלה להצבעה היא כינוס 51% ממניות החברה־הבת אפריקה נכסים המשועבדות לטובת בעלי סדרות כ"ו וכ"ז, מניות ששוויין הבורסאי הנו 1.1 מיליארד שקל. משמעותה של הצעה זו, שמובילה קרן DK המנוהלת על ידי אבי פרידמן ואשר נציגה בארץ הוא יואב כפיר, היא מכירת הנכסים של אפריקה ישראל בחלקים. כפיר סבור שבמכירה כזו מחזיקי האג"ח יוכלו לקבל תמורה גבוהה יותר לכספם, אבל גורמים אחרים בנציגות, בראשם קרן קלירמרק וגם בתי השקעות כמו פסגות ומנורה, סבורים כי יש בכך גם סיכון, וכי מכירה של הקבוצה בשלמותה עדיפה. ידוע על גוף מוסדי אחד גדול שאינו כלול בנציגות שתומך בעמדה של כפיר ועשוי להצביע בעדה.

ההצעה של האחים סיידוף כוללת מרכיבים שהוצעו על ידי בן־משה ולבייב, היא מחייבת ואינה תלויה בבדיקות נאותות, ותהיה בתוקף עד יום רביעי בערב, לאחר האסיפה. האחים מציעים תמורת מלוא מניות החברה 400 מיליון שקל במזומן עם חתימת ההסדר, 400 מיליון שקל באג"ח קצרות שייפרעו בתוך שנה ממועד חתימת ההסדר ההסדר, ו־1.15 מיליארד שקל בשתי סדרות אג"ח ארוכות. האג"ח הקצרות אמורות להיות משולמות מקופת החברה. בן־משה ולבייב, לעומת זאת, הציעו הזרמה חיצונית של 350 מיליון שקל ביום חתימת ההסדר ו־350 מיליון שקל נוספים שיגויסו במיחזור חוב. אם מיחזור כזה לא יצליח, הם מתחייבים להזרים את ההון הנדרש לכך.

על פי הצעת האחים, סדרה אחת משתי הסדרות הארוכות לא תהיה מובטחת ואילו השנייה תובטח בשעבוד על מניות השליטה (56%) באפריקה נכסים, ששווי השוק נוכחי שלהן הוא 1.24 מיליארד שקל. האג"ח יונפקו ל־6.5 שנים בריבית שנתית של 3%, ו־70% מהקרן ייפרעו בסוף חיי האג"ח. בן־משה ולבייב הציעו אג"ח של 1.49 מיליארד שקל ובמח"מ של 4 שנים. האחים סיידוף מציעים למחזיקי האג"ח תמורות נוספות בדמות 2% ממניות אפריקה מגורים בשווי של כ־20 מיליון שקל; בעלות על מגרש ברוסיה שאותו ניתן יהיה למכור; וכן אפשרויות ליהנות מעלייה עתידית בערך החברות־הבנות. כך, למשל, יזכו מחזיקי האג"ח ל־5% ממניות חברת התשתיות דניה סיבוס, אם זו תונפק בבורסה לפי שווי של 500 מיליון שקל לפחות בתוך שנתיים ממועד ההסדר. לבייב ובן־משה הגישו הצעה דומה בדמות אופציה ל־3% מאפריקה נכסים ששוויין הנוכחי הנו כ־65 מיליון שקל.

בנוסף, לפי ההצעה של האחים, המחזיקים יהיו זכאים לבונוס של 70 מיליון שקל אם שווי השוק של אפריקה נכסים ישקף בתוך שנתיים מכפיל של 1.2 על ההון העצמי שלה. כיום נסחרת אפריקה נכסים לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל, המשקף לה מכפיל של 0.89 בלבד. האחים תמחרו את ההצעה ב־2 מיליארד שקל נכסים נזילים ושווי של 2.1 מיליארד שקל, והם הציגו בפני הרמטיק הוכחת יכולת תשלום ממוסד פיננסי גדול.

לפי הדיווח של אפריקה ישראל, עקרונות הסדר החוב עם לבייב ובן־משה משקפים תספורת של כ־23% על החוב. זאת בעוד הצעתם של האחים סיידוף משקפת תספורת של 25% על החוב. כרגע נראה שהסיכויים לרכישת השליטה נוטים משמעותית לטובת לבייב ובן־משה, אבל מה שיכול לעמוד להם לרועץ הוא העובדה שמדובר בבעל שליטה שמבצע תספורת שנייה לבעלי החוב.