מחקר: בשוק העבודה בישראל נוצרו קאסטות

במשק הישראלי נוצרו קאסטות, מעמדות של עובדים שקשה מאוד לנדוד ביניהם כלפי מעלה. המעמד החלש ביותר מבחינת השכר והביטחון הכלכלי והתעסוקתי שכולל עובדים חסרי השכלה אקדמית ובלתי מאוגדים מונה כמעט 50% מהעובדים השכירים.

כך עולה ממחקר רחב היקף שביצע צוות בראשות פרופ' יותם מרגלית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והתבסס על נתוני 580 אלף שכירים במשק בין 2001 ל־2014. מרגלית מזהיר שהזעם של בני המעמד המקופח עלול להביא גם בישראל לתופעות של הקצנה פוליטית דוגמת בחירת טראמפ בארה"ב והברקזיט באנגליה. המחקר יוצג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (לשעבר כנס קיסריה), הכנס הכלכלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה שייערך בשבוע הבא.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה | צילום: נמרוד גליקמן

מרגלית חילק את העובדים לארבע קבוצות לפי שני משתנים: ייצוג על ידי ארגון עובדים או הסכם קיבוצי וכן השכלה אקדמית. הפערים בין הקבוצות לא גדלו בעשורים האחרונים, אבל חל זינוק בהיקף הקבוצה החלשה ביותר: עובדים בלתי מיוצגים וללא השכלה אקדמית שמהווים היום 49%. סיבה משמעותית לכך היא שמספר העובדים המאוגדים הצטמק מ־80% בשנות השמונים לכרבע מהעובדים בלבד בעשור הנוכחי.

השכר הממוצע של קבוצת הלא מאוגדים חסרי ההשכלה האקדמית עומד על כ־7,200 שקל. חסרי השכלה אקדמית מאוגדים משתכרים בממוצע 60% יותר - 11,600 שקל. אקדמאים לא מאוגדים (כולל אנשי ההייטק) משתכרים פי 2.4 מהקבוצה הנמוכה, 17,300 שקל בממוצע. הוותק הממוצע שצברו אנשי מעמד הלא משכילים והלא מאוגדים אצל המעסיק הנוכחי עומד על 4.4 שנים בלבד. הוותק של הלא משכילים המאוגדים יותר מכפול. ל־30% מקבוצת הלא מאוגדים והלא אקדמאים אין הסדר פנסיה.

מה שהופך את קבוצות העובדים בעיני מרגלית למעמדות ואולי אף לקאסטות הוא האפשרות האפסית לניידות מעלה. מתוך העובדים שב־2002 היו לא מאוגדים וחסרי תואר רק 15% עברו בעשר השנים הבאות לאחת הקבוצות האחרות.

מרגלית אומר שקבוצת הלא מאוגדים והלא אקדמאים "נמצאת מאחור כמעט בכל היבט של ביטחון כלכלי - הכנסה, ביטחון תעסוקתי, חיסכון פנסיוני. לדבריו, "אי אפשר לדעת מתי הזעם בשוק העבודה ייצא". הוא מזהיר שמי שרוצה להימנע מתופעות כמו בחירת טראמפ או הברקזיט, "צריך לחשוב איך עוזרים לאנשים האלה".