אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הישראלים נחלצים מהנדל"ן בהודו בהפסד אחרי עשור צילום: iliketowastemytime

הישראלים נחלצים מהנדל"ן בהודו בהפסד אחרי עשור

הנתון שפורסם לפני עשור על 20 מיליון יח"ד החסרות בהודו משך את מיטב בעלי ההון דאז עם השקעות של 750 מיליון דולר, אך כולם סיימו את הסאגה בהפסד. גם נכסים ובניין ואלקטרה נדל"ן, שמכרו אתמול קרקע בהפסד של 18 מיליון דולר, יוצאות בשן ועין

19.06.2017, 08:16 | אורן פרוינד

מה שהחל כמסע רכישות שאפתני ב־2007, עם חלום להשתלט על שוק הנדל"ן בהודו, הסתיים עבור לא מעט חברות ישראליות בהפסדי עתק. אתמול מכרו נכסים ובניין מקבוצת אי.די.בי ואלקטרה נדל"ן מקבוצת אלקו קרקע בשווי 45 מיליון דולר, בהמשך לקרקע שמכרה בשבוע שעבר פלאזה סנטרס מקבוצת אלביט הדמיה ב־46 מיליון דולר, אם כי העסקה טרם נסגרה סופית. נראה כי סוף סוף מצליחים הישראלים למצוא מישהו שיחלץ אותם מהבוץ ההודי. 

קראו עוד בכלכליסט

היעדר רגולציה עיכב ביצוע

20 מיליון יחידות דיור חסרות בהודו — זה הנתון שפורסם לפני עשור ומשך לשם כמגנט רבים מבעלי ההון בישראל. אלא שבהודו תוכניות לחוד ומציאות לחוד. היעדר רגולציה וקושי של החברות להוציא לפועל את הפרויקטים גרמו לעיכובים בביצוע. החברות הישראליות השקיעו בהודו — לפני המשבר העולמי של 2007/8 — סכום של כ־750 מיליון דולר (לא כולל משקיעים פרטיים) ורק חלקן הצליחו להחזיר כסף הביתה.

עם המשקיעים נמנו אז מובילי דעת קהל כמו נוחי דנקנר (נכסים ובניין), גרשון זלקינד (אלקטרה נדל"ן), שעיה בוימלגרין (אזורים), האחים יהודה ורוני נפתלי (ביג), מאיר שמיר (מבטח שמיר), אליעזר פישמן (כלכלית ירושלים) ומוטי זיסר ז"ל (אלביט הדמיה). כל החברות סיימו את הסאגה ההודית בהפסד.

המפסידה הגדולה היא אלביט הדמיה, שרכשה קרקעות כדי לפתח פרויקטי מגורים ומסחר. יחד עם החברה־הבת שלה פלאזה סנטרס היא השקיעה כ־300 מיליון דולר, והשתיים צפויות לצאת מהסיפור בהודו בהפסד של כ־200 מיליון דולר. ההפסד של נכסים ובניין ואלקטרה נדל"ן קטן בהרבה, ורובו נובע משחיקת הרופי ההודי מול הדולר. כשנכנסו החברות להודו דולר אחד היה שווה 40 רופי, וכעת שוויו 65 רופי.

מסע הרכישות של שתי החברות החל ב־2007, כאשר רכשו ארבע קרקעות בהשקעה של 120 מיליון דולר. קרקע אחת מבין הארבע, בעיר היידראבאד, נמכרה בתחילת 2016 לפי שווי של 34 מיליון דולר. אם מביאים בחשבון את שתי הקרקעות שנותרו בפורטפוליו ההודי של נכסים ובניין ואלקטרה נדל"ן, בשווי 23 מיליון דולר, הרי שההפסד הכולל (חלקו הוכר וחלקו על הנייר) מסתכם בכ־18 מיליון דולר. עבור העסקה הנוכחית בצ'אנאי תזכה כל אחת לתזרים מזומנים של 21 מיליון דולר בהתאם לחלקן היחסי (45%).

מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה בהודו באמצעות הזרוע ההודית ג'רביניה, במטרה לפתח מלונות למגזר העסקי. החברה השקיעה כ־25 מיליון דולר ברכישת מניות בחברת ייזום המלונות ההודית InBM, רכשה כ־1,100 דונם בצ'אנאי וב־2008 הוסיפה לפורטפוליו קרקעות נוספות במומבאי, בפונה ובסלסטה שבדרום גואה. בסך הכל השקיעה מבטח שמיר בהודו כ־100 מיליון דולר, והפרויקטים שלה טרם פותחו וטרם נמכרו.

בינואר 2007 החלה חברת מונדון מקבוצת כלכלית ירושלים, אז בשליטת פישמן, לפעול בהודו וחתמה על שלושה הסכמים לרכישת קרקעות בטאנה, ניו דלהי וג'אייפור. הבעיות צצו כבר ב־2008. המתווכת ההודית בעסקה בטאנה לא מסרה למונדון את מסמכי מכר הקרקעות, ומונדון טענה כי היא חייבת לה כספים. בעסקה בניו דלהי לא קיבלה מונדון את הביטחונות שהובטחו לה, ואילו בעסקה בג'אייפור דיווחה מונדון כי היא מפסיקה להזרים כספים לפרויקט, בגלל אי־עמידה של השותפה ההודית בתנאים ובלוחות הזמנים. כלכלית ירושלים שרפה בהודו כ־90 מיליון דולר וחיסלה כמעט את כל השקעתה.

ביג הצליחה לפתוח קניון

חברות נוספות שהשקיעו בהודו ורשמו הפסדים הן משולם לוינשטין, שהשקיעה כ־80 מיליון דולר בקרקעות בצ'אנאי, מומבאי, גואה ופונה שטרם פותחו וטרם נמכרו. ביג, שהחלה להשקיע בהודו כבר ב־2004 באמצעות החברה־בת ביג הודו, הצליחה לפתוח קניון בעיר טאנה, אבל משתי הקרקעות האחרות שלה, בבנגלור ובוואדודרה, היא החליטה לסגת ומכרה את הפעילות בהפסד של 2.1 מיליון דולר. ביג דווקא רשמה תשואה חיובית על ההשקעה שלה במונחי רופי אולם השחיקה של הרופי אל מול הדולר אל מול הביא להפסד בשורה התחתונה.

סגי איתן מנכ"לית נכסים ובניין סגי איתן מנכ"לית נכסים ובניין סגי איתן מנכ"לית נכסים ובניין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות