סלינגר תכניס עוד נציגים חיצוניים לוועדות ההשקעה

המפקחת על הביטוח דורית סלינגר צפויה להוציא בשבועות הקרובים לפועל מהלך שיחזק את העצמאות והמקצועיות של ועדות ההשקעה בגופי הפנסיה, על רקע דו"ח ביקורת חריף שפרסמה בנושא בסוף 2016.

המפקחת צפויה לפרסם טיוטת הוראות שתקבע, בין השאר, כי מספר הנציגים החיצוניים בוועדת ההשקעות, שאינם קשורים לחברה המנהלת, יגדל לחמישה לפחות. הקביעה תצטרף לדרישה הקיימת שיהיה רוב של נציגים חיצוניים ובלתי תלויים, מכיוון שמדובר באחריות על ניהול כספי החוסכים ולא על כספי החברה.

בנוסף, סלינגר תדרוש ששניים לפחות מתוכם יהיו מי ששימשו בעבר כמנהלי השקעות בפועל. כיום הדרישה מדירקטור חיצוני בוועדת השקעות היא שיהיה בעל רקע בשוק ההון ושיחזיק בתואר אקדמי מוכר או יהיה בעל רישיון רו"ח או רישיון ניהול תיקי השקעות, אך אין דרישה לניסיון בפועל בניהול השקעות. בעקבות זאת קיימים מנהלי כספים ורואי חשבון רבים שחברים בוועדות ההשקעה מבלי היכרות מבפנים של עולם ניהול ההשקעות. כאן עולה שאלה ביחס להגדרה של מנהל השקעות ואם אנליסטים, למשל, חוסים תחת ההגדרה או שמדובר רק במנהלי השקעות שממש ניהלו כסף ציבורי בעבר, על רקע הצורך של החברות לאתר מועמדים מתאימים.

בחברת הגמל של בית ההשקעות ילין לפידות, למשל, חברים בוועדת ההשקעות של כספי החוסכים דב ילין, שהוא מנכ"ל משותף ושותף לשליטה בבית ההשקעות, ולצדו שני נציגים חיצוניים בלבד - שלמה ארביב, שמכהן כיו"ר הוועדה, הוא בעל תואר שני במינהל עסקים; ואהרון שכטר הוא רו"ח ובעל תואר שני במינהל עסקים. בבית ההשקעות אלטשולר שחם חברים בוועדה השותף המייסד קלמן שחם, לצד שני נציגים חיצוניים - בארי בן זאב, בכיר לשעבר בבנק הפועלים שכיהן כמשנה למנכ"ל ומנהל הכספים; ושי דתיקה, שהיה סמנכ"ל פיתוח עסקי בלידר שוקי הון ולפני כן מכר את חברת המט"ח שלו ILSB ללידר תמורת 22 מיליון שקל.

סביר להניח שדתיקה, למשל, עומד בדרישות החדשות לניסיון על בסיס הרקע שלו בשוק ההון, אך לא ברור אם בעלי השכלה כרואי חשבון שלא ניהלו כסף וביצעו השקעות חוסים תחת ההגדרה - דבר שעשוי לדרוש מהגופים לבצע חילופים של חברי ועדה קיימים. בילין לפידות, למשל, שלמה ארביב הוא בעל רקע עשיר בכספים אך לאו דווקא בניהול השקעות. הוא שימש סמנכ"ל כספים בחברות טכנולוגיה, כולל חברות סטארט־אפ, והיה מעורב בעסקאות מימון, אך לא עסק בניהול השקעות. גם חברו לוועדה בילין לפידות, אהרון שכטר, חסר רקע בניהול השקעות ובבעלותו משרד רו"ח פרטי.

בנוסף לכך, סלינגר תדרוש כי ועדת ההשקעות לא תוכל להסתמך בעת ביצוע הבדיקות על כדאיות ההשקעה אך ורק על מצגות של הגופים שיזמו את ההשקעה, אלא תביא מומחים מטעם ועדת ההשקעות עצמה - מה שצפוי להשית עלויות נוספות על התהליך.

מנסים להיאבק בהשפעה של בעלי השליטה

כפי שנחשף ב"כלכליסט", סלינגר הביעה הסתייגות מכך שבוועדות יכהנו עובדים בכירים של הגוף המוסדי או בעלי השליטה, מכיוון שלעתים מובאות לאישורה עסקאות שלבעל השליטה יש בהן עניין אישי. אף שבמצב כזה נדרש אישור הנציגים החיצוניים, נוכחות בעל השליטה עלולה להעיב על שיקול דעתם. סלינגר בחנה איסור גורף על חברות של נציגים שאינם חיצוניים בוועדת ההשקעות. לפי סלינגר, נציגי בתי ההשקעות לא צריכים להיות בוועדת ההשקעות, אלא להציג בפניה עסקאות שמובאות לאישורם במסגרת תפקידם. בוועדת ההשקעות של פסגות, למשל, חבר כיום אורי גרינפלד - שהוא גם הכלכלן הראשי של בית ההשקעות.

דורית סלינגר | צילום: נמרוד גליקמן

ואולם בסופו של דבר, על רקע לחצים שהופעלו עליה וההבנה שיש ערך לידע ולניסיון של נציגים מתוך בית ההשקעות בקבלת ההחלטות, סלינגר החליטה לדרוש רק הגדלה של מספר חברי הוועדה הבלתי תלויים וכי לפחות שניים מהם יהיו בעלי רקע וניסיון בניהול השקעות.

המניע של סלינגר: דרישות ההון סולבנסי 2

ועדת ההשקעות בגוף פנסיוני אמורה להיות אחד המנגנונים החשובים ביותר בניהול חסכונות הפנסיה. הוועדות מורכבות ברובן מדירקטורים בלתי תלויים, שאמורים לגבש אסטרטגיה לניהול ההשקעות של כספי החיסכון - כולל גבולות גזרה להשקעה והחלטה עקרונית על שיעור החשיפה המקסימלי לכל אפיק השקעה, כמו מניות, אג"ח והשקעות לא סחירות - ולאתר הזדמנויות השקעה. הוועדה נדרשת לפקח כי מנהלי ההשקעות בגוף הפנסיוני מיישמים את המדיניות שהתוותה ואינם נוטלים סיכונים בלתי מבוקרים.

בנוסף, עסקאות מהותיות מובאות לפתחה של הוועדה כדי שתחליט אם לתת להן אור ירוק. כל גוף מגדיר את סף המהותיות של העסקאות שצריכות אישור מהוועדה, ועסקאות כאלה יכולות לכלול כניסה לפוזיציה מהותית בחברה סחירה, העמדת הלוואה פרטית לחברה עסקית או השקעה מהותית בקרן השקעות. בנוסף, החלטה אם לאשר שכר של מנהלים בגופים פיננסיים מתחרים שבהם משקיע הגוף (פסגות, למשל, צריך לקבל החלטה אם לאשר את שכרו של מנכ"ל מגדל, שבמנייתה מושקעים כספי החוסכים) מחייבת אישור של הנציגים החיצוניים החברים בוועדת ההשקעות.

המניע של סלינגר להגדיל את עצמאות חברי ועדת ההשקעות ולחזק את המקצועיות שלהם טמון בהוראות סולבנסי 2 - דרישות ההון החדשות שהיא מטילה על חברות הביטוח. אף שיש חובת אמון לדאוג לניהול בנאמנות של כספי החוסכים, סלינגר חוששת כי שיקולים זרים של בעלי החברה ומנהליה, שמעוניינים לרתק פחות הון לעמידה בדרישות, ירחיקו אותם מהשקעות מסוימות ויפגעו בניהול ההשקעות לחוסך. הדרישות עלולות להשפיע גם על אופן ניהול כספי החוסכים בביטוחי המנהלים, תוך דרישת הקצאת הון גדולה יותר בהשקעות מסוימות בתיקים אלה.

תחושה של מוסד מיותר, שמשמש חותמת גומי

הדו"ח החריף שפרסמה המפקחת בנובמבר האחרון הציג את חברי ועדות ההשקעה כמעין חותמת גומי, כאשר בפועל מנהלי ההשקעות של גופי הפנסיה עושים כרצונם וחברי הוועדות מסתפקים בשאלות טכניות שלאחריהן הם מאשרים כמעט כל מהלך או עסקה שמביא מנהל ההשקעות לפתחם. הממצאים חשפו התנהלות פסיבית שיטתית של הוועדות והסתמכות כמעט עיוורת על מערך ניהול ההשקעות, שמורכב פעמים רבות ממנהל דומיננטי אחד בלבד.

בנוסף, סלינגר מצאה כי הרבה פעמים חברי ועדת ההשקעות לא הבינו לעומק את העסקאות שהובאו לאישורם והתמקדו בשאלות של היתכנות רגולטורית של העסקה, מבלי להתעמק ולנסות להבין את כדאיותה במונחים כלכליים. זו גם הסיבה שהיא דורשת להעלות את רף המקצועיות של הוועדה עם הדרישה לרקע בניהול השקעות, וכמובן הדרישה הנוספת המהווה מבחן נוסף לכדאיות העסקה - הבאת מומחים חיצוניים שיבדקו את כדאיות העסקה. כך, למשל, אם מובאת הצעה לרכישת בניין מסחרי בכספי החוסכים לפנסיה, לא מספיק שהגוף המחזיק בבניין או מי מטעמו יסביר מדוע העסקה כדאית והמחיר מוצדק, אלא ועדת ההשקעות תידרש להביא, למשל, שמאי מטעמה כדי שזה יבדוק את שווי הנכס.

בשורה התחתונה, סלינגר מעוניינת שחברי ועדת ההשקעות, שאמורים לדאוג לניהול התקין והראוי של כספי החוסכים, יבצעו את עבודתם ויפקחו על הניהול השוטף של מנהלי ההשקעות של הגוף הפנסיוני ועל איכות ההשקעות של כספי החוסכים, בעוד כיום התחושה שנוצרה היא כי לפחות בחלק מהגופים מדובר במוסד מיותר, שנועד לשמש כסוג של חותמת גומי לעסקאות שמנהל ההשקעות רוצה להוביל.

מרשות שוק ההון נמסר כי "הרשות בוחנת באופן תמידי את אפקטיביות הפיקוח של הדירקטוריון וועדות ההשקעה בגופים מוסדיים. במקרה הצורך, הרשות מבצעת את ההתאמות הנדרשות".