אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדוע הבנקים המרכזיים בעולם משנים כיוון דווקא עכשיו צילום: איי אף פי

מדוע הבנקים המרכזיים בעולם משנים כיוון דווקא עכשיו

בשבוע שעבר לראשונה מאז המשבר הכלכלי ב-2008 הודיעו שורה של בנקים מרכזיים בעולם על עזיבת אמצעי החירום שנקטו בשנים האחרונות. מה השתנה? והאם בנק ישראל יצטרף למגמה?

05.07.2017, 09:23 | אלכס זבז'ינסקי

בשבוע שעבר קרה אירוע שיכול לסמן תפנית בהתפתחות של השנים האחרונות, אחרי המשבר ב-2008. בסדרה של הודעות, אחת אחרי השניה, באו הבנקים המרכזיים במדינות שונות עם הבשורה שהגיע העת לעזוב את אמצעי החירום בהם נקטו בשנים האחרונות.

קראו עוד בכלכליסט

ההד החזק ביותר יצר הנגיד האירופאי שנתן להבין שהכלכלה האירופאית מוכנה לשינוי הדרגתי במדיניות הבנק המרכזי. אמירתו גרמה להתחזקות די חדה של המטבע האירופאי ועלייה בתשואות האג"ח. אליו הצטרף נגיד הבנק המרכזי הבריטי שאמר שהבנק לא יהיה סבלני כלפי עלייה באינפלציה ורמז בכך שתיתכן עליית הריבית. בקנדה נאמר ע"י נגיד הבנק המרכזי שהריבית הנמוכה עשתה את העבודה והבנק צריך לבחון איך לצאת מהמדיניות הנוכחית. גם מהבנק המרכזי הצ'כי יצאה בשורה של עליית הריבית ההולכת וקרבה.

לבסוף, נגידת הפד האמריקאי, שכבר נמצא בעיצומו של תהליך עליית הריבית, העבירה מסר שהבנק לא מתכוון לעצור, למרות שהאינפלציה לא ממש מתקדמת כעת לכיוון היעד.

לא ידוע שסדרת ההודעות "הנציות" של הבנקאים המרכזיים הייתה מתוכננת, אך היא מבטאת שינוי בתפיסה שלהם ומנוגדת לציפיות בשווקים. המשקיעים חשבו שהבנקים המרכזיים לא יזוזו כל עוד האינפלציה לא עולה. ביטחון השווקים אף התחזק לאחרונה עם התמתנות האינפלציה במדינות העיקריות.

מארק קרני נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, צילום: בלומברג מארק קרני נגיד הבנק המרכזי של בריטניה | צילום: בלומברג מארק קרני נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, צילום: בלומברג

הבנקים המרכזיים כבר לא משפיעים על האינפלציה

אז מה גרם לבנקים מרכזיים שונים לשנות את הגישה ולהפתיע את השווקים? קודם כל, שיפור במצב הכלכלי בעולם בשנה האחרונה זאת הסיבה המרכזית למדיניות מוניטארית קצת פחות קיצונית מזו שנהוגה כעת במדינות רבות.

שנית, מסתבר שבנסיבות הנוכחיות לא בטוח שלבנקים המרכזיים יש בכלל יכולת לגרום לאינפלציה. למרות שהאבטלה כבר מאוד נמוכה במדינות רבות, אין לכך כמעט השפעה על האינפלציה. ככל הנראה, האינפלציה של מחירי המוצרים והשירותים, שמגדירה יעד האינפלציה בכל המדינות, מושפעת היום הרבה יותר מהגורמים כמו גלובליזציה או טכנולוגיה, שנמצאים מחוץ לשליטה של הבנקים המרכזיים.

הסיבה לריביות אפסיות ולצעדי חירום אחרים בהם נוקטים הבנקים המרכזיים, לפי תפיסתם, זאת סכנת הדפלציה שמתארת תופעה של ירידת המחירים. אולם, הדפלציה המסוכנת שנובעת מחולשה בביקושים לא נראית כמעט באף מקום והיא בכלל תופעה די נדירה. לעומת זאת, אין שום דבר רע באינפלציה הנמוכה הנוכחית שנובעת מהוזלות העלויות בגלל ירידה במחירי הסחורות, התגברות התחרות והתייעלות טכנולוגית. היא מעלה את השכר הריאלי, מוזילה עלויות לפירמות ובכך תומכת בצמיחה כלכלית.

דפלציה הרבה יותר מסוכנת וממש לא נדירה זאת הדפלציה של מחירי הנכסים, כמו הנדל"ן, נכסים פיננסיים ואחרים. כשהיא מתרחשת היא גורמת להאטה חריפה במשק ולעיתים מלווה במשבר פיננסי. דפלציה של הנכסים מגיעה תמיד אחרי עליות משמעותיות במחירי הנכסים בתמיכה של הבנקים המרכזיים שמחזיקים ריביות ברמות נמוכות מדי לתקופה ארוכה מדי בניסיון לעזור לכלכלה, להחליש מטבע ולהעלות אינפלציה של המוצרים והשירותים.

היום אינפלציה במחירי הנכסים יש כמעט בכל מדינה שכלכלתה צומחת, במיוחד במדינות שנפגעו פחות מהמשבר הכלכלי. אינפלציה זו מתחילה להפחיד את הבנקים המרכזיים. השהיית התגובה שלהם לעלייה במחירי הנכסים מסוכנת, במיוחד בנסיבות הנוכחיות כאשר הריביות נמצאות ברצפה ולא משאירות לבנקים המרכזיים מרחב לתגובה במקרה של משבר הבא.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, צילום: אוהד צויגנבג נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג | צילום: אוהד צויגנבג נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, צילום: אוהד צויגנבג

 

 

האם בנק ישראל יצטרף למגמה?

 

המצב בישראל דומה לחלק מהמדינות בהן הבנקים המרכזיים הודיעו בשבוע שעבר שבכוונתם לנטוש את המדיניות הסופר-מרחיבה. אומנם אין ממש לחצים אינפלציוניים, אך כלכלת ישראל צומחת והסיכונים הפיננסיים עולים. אי השגת יעד האינפלציה נשמע כתירוץ אף יותר קלושלאי עליית הריבית בישראל מכיוון שמלבד הכוחות הכלל עולמיים שלוחצים על המחירים כלפי מטה כגון גלובליזציה וטכנולוגיה, בישראל יש גם את הממשלה שפועלת להוריד יוקר המחיה.

שער החליפין של השקל הוא הבעיה המרכזית שמונעת מבנק ישראל להעלות את הריבית, אך בחודשים האחרונים השקל התחזק מול הדולר בשיעור דומה להיחלשות הדולר בעולם כך שהשקל לא היה חריג ביחס למטבעות האחרים. הדאגה ליצואנים מובנת, אך בנק ישראל בוודאי לא רוצה להגיע למשבר הבא, שיכול לקרות מסיבה כלשהי בישראל או בעולם, בלי כלים להתמודדות וזאת אחרי עלייה של יותר ממאה אחוזים במחירי הדירות, צריכה מוגברת של האשראי ע"י משקי בית ושוק ההון שאיבד תחושת הפחד.

אפשר להעריך שנוכח ההודעות האחרונות של הבנקים המרכזיים בעולם, הסיכוי שגם בנק ישראל יתחיל לזוז עלה. מספר התפתחויות בתקופה האחרונה יכולות לרמוז על כך שבנק ישראל אף מכין קרקע לאפשרות של העלאת הריבית מהרמה האפסית הנוכחית. קודם כל, לאחרונה התגברו הקולות היוצאים מתוך בנק ישראל שמעלים נושא הסיכונים הפיננסיים המתגברים. התייחסות זו הופיע בסקירה השנתית של המערכת הבנקאית שפורסמה לפני חודש, בנאום הנגידה בתחילת יוני ובדו"ח היציבות הפיננסית בשבוע שעבר.

במקביל, שמענו לאחרונה על התוכניות של משרד האוצר לסייע למגזר העסקי ולתעשיית היצוא בפרט. החשב הכללי הודיע על תוכנית לשיפור מצבה של ישראל בסקרDoing Business של הבנק העולמי, ע"י הקלה ברגולציה והפחתת מסים. שר האוצר אמר שבחודש ספטמבר תתפרסם תוכנית "נטו לתעשייה" שתכלול הקלות ליצואנים כדי להתמודד עם רמת שע"ח של השקל.

לא ידוע האם יש תיאום בין משרד האוצר לבנק ישראל בנושאים אלו, אך תוכניות האוצר עשויות למזער נזקים ליצואנים מעלייה אפשרית של הריבית.

אם אירופה תתחיל בשינוי, הקנדים והבריטים יעלו את הריבית לראשונה והפד ימשיך בתוואי שלו, עשויים להצטרף למהלך עוד כמה בנקים מרכזיים במדינות שונות. ככל שיהיו יותר כאלה, כך יהיה קל יותר גם לאחרים להתנתק ממדיניות מוניטארית במתכונת חירום. בנסיבות אלה גם בנק ישראל עשוי לזוז מנקודת האפס.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות