תעשיית ההון סיכון מגלה את אפריקה

מכירים את אתר הקניות ג'ומיה (Jumia)? הוא גייס לפני כשנה 225 מיליון יורו, דרך חברת האם שלו. הסבב בוצע לפי שווי של יותר ממיליארד יורו, בהובלת משקיעים כגולדמן סאקס והחממה הטכנולוגית הגרמנית רוקט אינטרנט.

אם אתם מעורים בתעשיית ההון סיכון ולא שמעתם על הגיוס, זה ככל הנראה משום שמדובר בעסקה אפריקאית: מקום מושבה של החברה האם, אפריקה אינטרנט גרופ, הוא בניגריה, והאתר מוביל את המסחר האינטרנטי במדינה, וכן במספר מדינות נוספות, ביניהן גאנה, חוף השנהב וקמרון.

תעשיית ההון סיכון גילתה את אפריקה והמירוץ לכיבוש הזירה הטכנולוגית האפריקאית נפתח: בפני תעשיית החדשנות הישראלית ניצבת הזדמנות ייחודית להפוך לשחקנית מפתח בזירת החדשנות ביבשת, שתציע בשנים הקרובות פתרונות טכנולוגיים למיליארד לקוחות פוטנציאליים. אפריקה צמאה לטכנולוגיות חדשניות שיציעו פתרונות מקוריים לבעיות טיפוסיות המעסיקות כיום את אזרחי מדינותיה.

שוק היעד האפריקאי אטרקטיבי למשקיעים ולסטארט-אפים טכנולוגיים בשל גודלו העצום, וכן בשל הפוטנציאל הלא ממומש שלו. יותר ממיליארד צרכנים אפריקאים, שעד היום זכו למעט תשומת לב מהקהילה העסקית והפיננסית העולמית, הולכים ומתחברים לתשתיות תקשורת ורשת. על פי הערכות, קיימים כיום באפריקה קרוב למיליארד קווי טלפון סלולריים; שיעור החדירה של טלפונים סלולריים במדינות מסוימות, כגון בוצוואנה, חצה את רף ה-100%, ובדרום אפריקה עומד על כ-120%. במדינות רבות קיימת תשתית אינטרנט סלולרי מהירה. כבל סיב אופטי תת ימי חדש נסלל בימים אלה בין אנגולה וברזיל וצפוי להציע לאפריקאים חיבור מהיר יותר וזול יותר לרשת.

בנוסף לתהליך זה, הולכים ומתגבשים באפריקה עצמה מוקדי עניין טכנולוגיים. לפי סקירה של הבנק העולמי, ב-2016 פעלו באפריקה 173 האבים וחממות טכנולוגיות. אמנם מרביתם מרוכזים במעצמות הכלכליות של היבשת - דרום אפריקה, ניגריה וקניה - אך גם במדינות קטנות ועניות, כגון רואנדה ובורונדי, ניתן למצוא כיום מרכזי חדשנות פעילים.

ואולם, נראה כי יזמים ומשקיעים ישראליים אינם ממהרים לממש את הפוטנציאל העסקי הגלום באפריקה. הדבר נובע, בראש ובראשונה, מחוסר היכרות עם האקוסיסטם האפריקאית. כל מיזם חדש צריך להציע פתרון ייחודי לבעיה - ואת הבעיות האפריקאיות היזמים הישראליים לא מכירים. בעיני רבים, אפריקה הייתה ועודנה כר פורה לשחיתות ותשתיות מתפוררות, יבשת זרועת מלחמות שהיכולת להציע לה מוצרים טכנולוגיים חדשניים מצומצמת; לפיכך, יזמים ישראליים נמנעים מלבחון את הצרכים הטכנולוגיים של אפריקה, ואין להם מוטיבציה ליצור מוצרים חדשניים ואטרקטיביים ללקוחות שם.

בעוד הסטארט-אפ ניישן מתמהמהת, חברות חדשניות רבות צצות בכל רחבי אפריקה והעולם, ומבקשות לתת מענה לצרכים של היבשת השחורה. על פי הערכות של קרן ההון סיכון האירופית פארטק-ונצ'רס, בשנת 2016 סך ההשקעות בסטארט-אפים טכנולוגיים אפריקניים, לא כולל עסקאות ענק כמו זו של ג'ומיה ולא כולל אקזיטים, עמד על כ-366 מיליון דולר. ההשקעות שנסקרו אינן מוגבלות לחברות הפועלות מתוך אפריקה, והן כוללות גם לחברות זרות שהגדירו את אפריקה כשוק המטרה העיקרי שלהן.

תחום השקעה מרתק במיוחד, והייחודי לאפריקה ולמדינות מתפתחות נוספות, הוא טכנולוגיית האוף-גריד (Off-grid tech). מאות מיליוני אפריקנים חיים בניתוק מתשתיות כגון חשמל, מים וקווי טלפון, ומיזמים טכנולוגיים פועלים להפוך את האתגר שבהיעדר התשתיות להזדמנות עסקית. לומוס הישראלית הפועלת במערב אפריקה, ולצידה מוביסול הגרמנית הפועלת במזרח אפריקה, מספקות ערכות סולריות ביתיות המאפשרות להאיר בתים שאינם מחוברים לרשת החשמל, בתשלום שוטף לפי שימוש. פיתוחים טכנולוגיים שנועדו להציע פתרונות בתחום האוף-גריד באפריקה גייסו ב-2016 כ-130 מיליון דולר.

בכוחם של יזמים ומשקיעים ישראליים לקחת חלק בצמיחה הצפויה בעולם הטכנולוגיה האפריקני בשנים הקרובות. לצורך כך עליהם בראש ובראשונה לשפר את היכרותם עם השווקים השונים באפריקה, על צורכיהם הייחודיים, ולפעול לגיבוש פתרונות טכנולוגיים מתאימים. גופי חדשנות הפועלים כיום באפריקה, כגון חממות טכנולוגיות ומשרדים ממשלתיים העוסקים בפיתוחים טכנולוגיים, ישמחו לשתף פעולה עם שחקנים ישראליים מתאימים.

הכותב הוא סמנכ"ל הפיתוח העסקי ב-TradeLinks המלווה חברות ישראליות בחדירה לשווקי אפריקה