הוותיקן הכריע: לחם הקודש יישאר עם גלוטן

לחולי הצליאק שהסירו מכורח את מוצרי הגלוטן מהתפריט הצטרף בשנים האחרונות קהל רב, שבחר מרצון לוותר על מרכיב הגלוטן בתזונה שלו – בהתאם להמלצת מומחות ומומחים מתחום התזונה. לחברים הקתולים בקהל הרב הזה, נטישת הגלוטן, כך מתברר, מציבה אתגר לא פשוט. 

הנוצרי הקתולי שחי את חייו ללא גלוטן נדרש להתמודד עם שאלת פתית הלחם ה"גלוטני" המחולק בכנסייה בסקרמנט האוכריסטיה (הליטורגיה הקדושה), המתבצע כחלק מהמיסה. על פי החלטת הוותיקן שפורסמה בסוף השבוע, למאמינים אלה לא נמצא פיתרון הולם. לנוכח חשיבותו של הטקס בתרבות הדתית-תיאולוגית הקתולית, נדרשים המאמינים לקיימו ללא הנחות.  

לנוכח העובדה שיש נכון להיום כ-1.2 מיליארד קתולים ברחבי העולם, החלטת הוותיקן תשפיע כככל הנראה על מספר משמעותי של מאמינים (טקס לחם הקודש מתנהל גם בחלק מהזרמים האחרים בנצרות, אך שם הנושא לא עלה לדיון).

טקס האוכריסטיה כולל טעימת לחם ויין על ידי המאמינים, כחלק מפולחן המיסה, והוא אות זיכרון לדברי ישו לתלמידיו בסעודה האחרונה. על פי ספרי הבשורה, ישו נתן לתלמידיו במהלך הסעודה לחם ויין וביקש מהם לזכור אותו, לראות בלחם את דמות גופו וביין את דמו (קיימים ארבעה ספרי בשורה, שכתבו על פי המסורת תלמידיו של ישו, המופיעים בחלק הראשון של הברית החדשה). בפועל, ה"לחם" המחולק בכנסיות הוא למעשה רקיק יבש ובהיר, חסר טעם למדי.

כך בבשורה על פי מרקוס: "כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרַךְ וּבָצַע וְנָתַן לָהֶם בְּאָמְרוֹ: קְחוּ, זֶה גּוּפִי. לָקַח אֶת הַכּוֹס, בֵּרַךְ וְנָתַן לָהֶם וְכֻלָּם שָׁתוּ מִמֶּנָּה. אָמַר לָהֶם: "זֶה דָּמִי, דַּם הַבְּרִית הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים" (הבשורה על פי מרקוס, י"ד, 24-22).

בסוף השבוע הודיע הוותיקן שאף שניתן לבצע את טקס אכילת לחם הקודש עם מוצר מופחת גלוטן, מוצר נטול גלוטן לחלוטין פסול מלשמש בפולחן. על ההחלטה מדווח היום הגרדיאן הבריטי. הכנסייה קבעה שאף שניתן לשלב ברקיק מרכיבים מהונדסים גנטית, הוא נדרש לכמות מספקת של החלבון על מנת לאפשר שימוש בטקס.

הקרדינל רוברט שרה (Robert Sarah) הממונה מטעם הוותיקן על פולחן הסקרמנטים אמר בסוף השבוע שהכנסייה נדרשה לקבל החלטה בעניין, בין היתר לנוכח העובדה שניתן היום למצוא בסופרמרקט ואף באתרי קניות באינטרנט מוצרי לחם ויין מסוגים שונים לטקסי אוכריסטה.

בחודש שעבר פרסם הקרדינל שרה הנחיות בעניין היין, וקבע שאין לשפר את היין שבו נעשה שימוש בטקס באמצעות הוספת סוכר או פירות. עם זאת, במקרה של היין מצא שרה עניין להקל על אלה שאינם מסוגלים לשתות יין מבחינה בריאותית. במקרה זה, קבע, מיץ העשוי מענבים הוא מספק בהחלט.