חמשת הכשלים של מכרז האמוניה

פרסומי מבקר המדינה בנושא המכרז להקמת מפעל ליצור אמוניה בנגב חידדו אתמול את ההתנהלות הבעייתית של הממשלה בכל הקשור למכרז ולהחלטת הממשלה בסופו של דבר ליבא אמוניה באוניות קטנות. המבקר העביר את הממצאים לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה, אך עדיין לא ברור מה היו האינטרסים של הגורמים הרלבנטיים שעל התנהלותם מתח המבקר ביקורת - בעיקר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר וסגן ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) זאב צוק רם.

המכרז יצא לדרך במהלך 2016 אחרי אין־ספור דחיות, כאשר מי שניהל אותו בפועל הוא דנצינגר. להפתעת כולם המכרז נכשל, ושלוש המתמודדות שהגיעו לקו הסיום לא הגישו הצעה כספית מחייבת. המדינה נשארה עם בעיה משמעותית: לאן להוציא את האמוניה מחיפה ואיך במקביל דואגים ש־1,500 עובדי חיפה כימיקלים לא יפוטרו.

מבקר המדינה מעלה מספר שאלות בנוגע להתנהלות המכרז. הראשונה נוגעת למערכת היחסים של דנצינגר עם הצרכנים הגדולים של האמוניה ובפרט עם כיל שבשליטת עידן עופר. דנציגר נחשב למקורב לסמנכ"ל הכספים של כיל, הרוכשת כ־25% מהאמוניה בארץ. לכן לכאורה היה לה אינטרס להמשיך ביבוא כמויות גדלות של אמוניה למשק באמצעות המשך תפעול המכל או באוניות קטנות. דנציגר תמך ביבוא אמוניה באוניות קטנות, אך אנשי מקצוע במשרד להגנת הסביבה מודרו לטענת המבקר מקבלת ההחלטות בנושא. במשרד להגנת הסביבה דחו את הטענות ואמרו שדנצינגר פעל לפי מה שהוכתב לו בכתב ניגוד העניינים.

שאלה שנייה של המבקר היא האם חיפה כימיקלים הכשילה את המכרז הממשלתי כדי למנוע את השבתת המכל שלה בצפון. מכיוון שחיפה כימיקלים היא צרכנית האמוניה הגדולה בארץ היא היתה אמורה במסגרת המכרז להתחייב לרכוש את האמוניה שתיוצר במתקן החדש בנגב. אלא שהחברה סרבה לעשות זאת. סרובה יצר בעיה: אם יש מוצר, אבל מי שאחראי על 70% מהביקוש שלו לא רוצה אותו, מה הטעם להקים בכלל מפעל בדרום?

בכירים במשרד להכנסת הסביבה אמרו אתמול שבמסגרת המכרז נקבע כי ברגע שיקום מתקן חדש בדרום יושבת המכל הצפוני, מה שלכאורה היה מחייב את חיפה כימיקלים לקנות אמוניה מהמפעל. מה שלא לקחו בחשבון במשרד להגנת הסביבה הוא שחיפה כימיקלים היתה יכול להמשיך ליבא במכלים קטנים, מציאות שהפחידה כל יזם פוטנציאלי שיכל לגשת למכרז. אם מוסיפים את העובדה שהמדינה לא נתנה רשת ביטחון כנגד רכישת האמוניה, וסרבה לווסת את מחיר האמוניה יוצא שהיזמים ברחו המהמכרז.

נושא שלישי שנבחן על ידי המבקר היא המוערבות המל"ל שדרג את החלופות השונות שהוצעו למדינה, כתחליף למכל בחיפה. אנשי המל"ל הודו שהמליצו על יבוא אמוניה באוניות קטנות, אופציה שהטיבה עם חיפה כימיקלים וכיל, לאחר שיחה עם אנשי חיפה כימיקלים. השר אלקין הודה אתמול שהוא אכן קיבל את עמדת חיפה

כימיקלים, אבל טען כי השתמש גם ביועצים חיצוניים לרבות ד"ר אלי שטרן - מומחה הערכות הסיכונים. שטרן עבד בעבר במשרד להגנת הסביבה כמדען הראשי ושימש לטענת אלקין כיועץ ל־EPA - הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה.

נושא רביעי שנבחן היא מעורבות השרים והח"כים בהליך קבלת ההחלטות. בעלי חיפה כימיקלים ג'ולס טראמפ וועד נעובדים נפגשו עם שורה של בכירים ובהם נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן. גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר פעל בנושא, לטענתו מתוך דאגה למשק ולעובדים שאולי יפוטרו. מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד גם ניסה לשדך בין כיל לחיפה כימיקלים כדי שיקימו מפעל יחד אבל שתיהן סרבו למרות שהן צורכות יחד 95% מהחומר בישראל.

שאלה חמישית שעולה ותבדק היא מדוע המשרד להגנס עיכב את הקמת המתקן החדש בדרום זאת לאחר שאחת מחברות־הבת שלו כבר הייתה על סף חתימת הסכם הבנות עם יזם פרטי. ההסכם היה אמור להחתם באפריל, אבל יד נעלמה מנעה את החתימה מה שהיה מוציא את התכנית להקמת מפעל כבר לפסים מעשיים בימים אלו.

מכל האמוניה במפרץ חיפה | צילום: גיל נחושתן