צילום: גטי אימג'ס

מתן TORAH: נלחמתם בהדתה? עכשיו היא מגיעה לבתי הספר בגרסה אוונגליסטית

משפחת גרין, מיליארדרים אמריקאים אוונגליסטים, חברה לקומפדיה הישראלית, ויחד הן מפיצות לאלפי תלמידים בארץ לימודי תנ"ך בארומה נוצרית. משרד החינוך לא אישר את התוכנית, אך ראשי עיריות מרמת גן עד אשקלון כבר מחבקים בחום את תוספת לימודי החינם. ואיך כל זה קשור לחברת אביזרי היצירה של המשפחה, שנקנסה ב־3 מיליון דולר על הברחת עתיקות מעיראק כדי למלא בהן את מוזיאון התנ"ך הגרנדיוזי שהיא בונה בוושינגטון? סאגה בממדים תנ"כיים

28.07.2017, 08:20 | ספי קרופסקי

דיוויד גרין, מיליארדר אמריקאי נוצרי־אוונגליסטי שבבעלותו רשת של מוצרי מלאכה ואמנות, משוכנע שהכסף שצבר בחייו כלל לא שלו. שאין לו באמת יד בדבר, אלא לבורא עולם. "למדתי לומר 'הכסף כולו שלך, אלוהים, ואני מתכוון לתת לך אותו'", אמר גרין בראיון למגזין "פורבס" ב־2012. אולי מכיוון שהכסף לא שלו, אלא של אלוהים, לבני משפחת גרין יש דחף גדול להשתמש בהונם כדי לחשוף כמה שיותר אנשים לאמונה שלהם, הן במדינתם והן מחוץ לגבולותיה. "אנשים שואלים אותי, ‘איך אתה מתכוון להביא את התנ"ך לכל מקום בעולם?’", אמר גרין באותו ראיון, "ובכן, אני כבר עושה את זה".

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

להאזנה ב-iTunes | לכל הכתבות המוקלטות

ואכן משפחת גרין משקיעה לא מעט בשיווק התנ"ך במדינות רבות, בייחוד באפריקה ובאסיה, באמצעות חלוקת ספרי הבשורות והתנ"ך. "זה לא שאתה נותן לאנשים את הספרים ולא נותן להם מזון, אתה נותן להם את שניהם", הדגיש גרין, אך גם הבהיר מה סדר העדיפויות הפרטי שלו: "אם איאלץ לבחור אם למות ללא אוכל או ללא גאולת נצח — אעדיף למות ללא אוכל".

משפחת גרין לא מסתפקת רק במדינות מתפתחות, והיא מצליחה לשווק את התנ"ך גם באמצעות ספרי הלימוד של תלמידים בשכבות גיל שונות ממש כאן בישראל. כשברקע מתנהל בחודשים האחרונים דיון סוער ויצרי על הדתה בבתי הספר, משפחת גרין יזמה, והיא תורמת ומעורבת בפרויקט תמ"ר (תנ"ך במציאות רבודה), שמבוצע בשיתוף חברת הטכנולוגיות הישראלית קומפדיה, ונלמד כחומר משלים בעיקר בחטיבות ובתיכונים של כמה רשויות מקומיות, בעיקר ברמת גן ובאשקלון, ובמידה מצומצמת יותר בטבריה וברמת השרון.

מדובר בפרויקט שנועד להנגיש את לימודי התנ"ך באמצעים טכנולוגיים, למשל הדמיות, סרטונים, ספרים ומחשבי יד (טאבלטים). לפי עמוד הפייסבוק של חברת קומפדיה, למדו במסגרתו עשרות אלפי תלמידים ברחבי הארץ. הפרויקט מלווה בקמפיין אינטרנטי של החברה, שאף עורכת בשיתוף הקרן של משפחת גרין חידוני תנ"ך ביישוביים שבהם הוא נלמד. אחד הפרסים לזוכים, אגב, הוא טיסה לארצות הברית וביקור במוזיאון התנ"ך שמקימה משפחת גרין בבירה וושינגטון בהשקעת עתק. עוד נחזור אליו בהמשך.

"האור המיוחד" ומטרת הקיום

עיון קצר בעמוד הקרדיטים בספרי לימוד התנ"ך של פרויקט תמ"ר מגלה כי שלד הספרים לא נכתב בישראל, אלא מבוסס על מהדורה באנגלית, המפותחת על ידי מוזיאון התנ"ך וקומפדיה, אשר עברה "התאמות לישראל". בגירסת האפליקציה, למשל, חלק מהסרטים שמלווים את חומר הלימודים דוברים אנגלית, ומלווים בכתוביות בעברית. כבר בעמודים הראשונים של הכרך הראשון מתוך ארבעת ספרי הלימוד (שאליהם מתווספים כרך בגרות ושני מדריכים למורה) מודגש הקשר בין האוונגליזם לתנ"ך ולישראל. "אחת הסיבות לתמיכתה של ארצות הברית במדינת ישראל היא אמונתם של מיליוני נוצרים (בעיקר אוונגליסטים) בתנ"ך. רבים מהם קוראים בתנ"ך באופן קבוע ורואים קשר ישיר בין ההבטחות שניתנו לאברהם לבין קיומה של מדינת ישראל", נכתב במבוא.

הנצרות האוונגליסטית נשענת על התפיסה כי לימוד התנ"ך והברית החדשה צריכים להיעשות באופן ישיר על ידי המאמינים, ללא תיווך איש דת, מתוך אמונה שמדובר בספרים שמתעדים התרחשויות היסטוריות ולא מיתוסים, ומתוך הבנה שניתן ללמוד מהם מהו אורח החיים הראוי גם כיום. בכרך א' של פרויקט תמ"ר, למשל, מכירים התלמידים את הכלי האינטראקטיבי "בעין הטלסקופ", ש"מלמד אותנו כיצד ליישם את לקחי התנ"ך בימינו". הטקסטים עצמם בספרים מנסים להיזהר מקביעות שעשויות להיצבע בגוונים דתיים או שמרניים בוהקים מדי, אבל קריאה מעט יותר מעמיקה בהם מלמדת שהנרטיב השולט בהם הוא חשיבות התנ"ך ופיאורו של הספר ככזה. קשה למצוא בספרים של תמ"ר חומר לימודי מוכר לבוגרי מערכת החינוך הישראלית, דוגמת קריאת תנ"ך מודרכת, פרשנויות מעמיקות של פרשני תנ"ך או מחלוקות ערכיות ומוסריות. הרושם שעשוי להיווצר מן הקריאה הוא שהספרים אינם מבקשים בהכרח לפתח אצל התלמידים קריאה ביקורתית, הסקת מסקנות והעלאת שאלות, אלא חותרים במידה רבה להראות כיצד סיפורי התנ"ך ומורשתו מתקיימים בהרמוניה עם העולם המודרני והקדמה. הלימוד הזה, יש לומר, נעשה באופן אינטראקטיבי מושך, שמותאם להרגלי צריכת המידע של תלמידים כיום, לרבות אפליקציות סלולר מושקעות. החומר כולל סרטונים מרהיבים, מציאות רבודה, חידונים אינטראקטיביים ואפשרות "להפעיל" את החומר.

דוגמה טובה לגישה הלימודית מצויה בכרך הראשון, בפרק שכותרתו "האם דת ומדע סותרים או משלימים זה את זה?". הפרק מצמצם נקודות חיכוך וסתירות מהותיות המתקיימות בין סיפורי התנ"ך לתובנות שנובעות ממחקר והתפתחויות מדעיות כיום. במקום זאת משורטט על ידי הכותבים כיצד הדת והמדע אחים הם, ושמתקיים ביניהם חוק הכלים השלובים, סימביוזה. "המדענים הראשונים הרבים, שהיו מחויבים לתנ"ך, סברו כי חשוב והגיוני לחפש בעולם הוכחות לסדר ולארגון אלוהיים", נכתב בפרק, "מדענים שהושפעו מהשקפת העולם המקראית יצאו לחיפוש חוקי הטבע מתוך אמונה שאלוהים תכנן שבני האדם יבינו את חוקיו".

בפרק המוקדש לבריאת העולם, למשל, תחת הכותרת "מהו האור המיוחד הזה?", נכתב על סוגיה "מסתורית כמעט": האור נוצר בתחילת הבריאה, לפני שנוצרו השמש, הירח והכוכבים. "אם האור הראשוני שנוצר אינו אור השמש הרגיל, מתעוררת השאלה: מהו אותו אור מיוחד וראשוני", תוהה הספר, ומיד פותר את הדילמה: "ברגע שאנו מבינים שהאור הראשוני שנברא אינו זהה לאור שאנו רואים בעולמנו, עלינו לשאול את עצמנו מהי מהותו של האור המיוחד הזה. היקום טומן בחובו סודות רבים, וייתכן שהתנ"ך רומז שהמפתח לחשיפתם מונח בידינו... כשאנו מתבוננים ביקום איננו עומדים לפני מסך חשוך, אלא מסתכלים מבעד לחלון שקוף. אם נהיה סבלנים ונחושים מספיק, בסופו של דבר נוכל להבין כמעט כל צד והיבט של העולם כולו - מגבולות היקום... כלה בפעילות החלקיקים הקטנים ביותר של האטום... הדבר המדהים ביותר הוא מה שאנו יכולים אף ללמוד על עצמנו... התשובות לשאלות המהותיות והגדולות - האם יש מטרה שלשמה אנחנו חיים, ואם כן מה היא?".

לדברי מומחים בתחום לימודי התנ"ך, התיאורים הללו הם שיקוף של התפיסה הנוצרית־השמרנית של התנ"ך. "סיפור הבריאה בספר משקף את תפיסת העולם הנוצרית של 'החטא הקדום'", אומר גורם אקדמי בכיר. "תיאור 'האור הקדום' משקף תפיסה, שלפיה בתנ"ך טמונים 'סודות היקום', שעלינו אך לפקוח עיניים ולגלות. גם הגישה האנתרופוצנטרית של סיפור הבריאה משמשת קרש קפיצה למסקנות על גילוי הפניצילין ומה לא, תוך התעלמות מגישות אחרות במקרא".

המסקנות של אותו גורם חד־משמעיות: "יש בספרים הרבה יותר מפונדמנטליזם (קבלת כתבי הקודש כפשוטם), יש בהם פונדמנטליזם נוצרי־מערבי. גם כשמזכירים גישות אחרות, זה רק מס שפתיים. אפשר לראות את זה למשל בדרך שבה מציינים ששני סיפורי הבריאה משקפים שתי גירסאות שונות, ומיד עוברים למסר".

גם מורה שנחשף לחומרים ולחידון התנ"ך בבית הספר שבו הוא מלמד מעיד כי "התלמידים סיפרו שהם חשו שמדובר בבזבוז זמן, ולא היה ברור מדוע צריך ללמוד את החומרים בנוסף ללימודי התנ"ך. בחידון שנערך היתה תחושה מעט משיחית, כשהשאלות נשאלו מתוך תפיסה מסורתית ולא ביקורתית, שלא לוקחת בחשבון את 150 השנים של חקר המקרא כפי שנהוג באקדמיה בארץ, אלא פשוט גישה בנאלית".

"יש הבדל משמעותי בין האופן שבו האוונגליסטים קוראים את התנ"ך לבין האופן שבו הוא נקרא ביהדות", אומר ד"ר תומר פרסיקו, עמית מחקר במכון שלום הרטמן ומרצה בחוג למדע הדתות באוניברסיטת תל אביב, "הם תופסים את התנ"ך באופן הרבה יותר מילולי. גם ביהדות מפרשים את התנ"ך מחדש, אבל אצלם זה הרבה יותר ליטרלי".

נפתלי בנט נרדם בשמירה?

איך קרה שמשרד החינוך בראשותו של השר נפתלי בנט, איש מפלגת הבית היהודי, אישר את פרויקט תמ"ר בעל הניחוח האוונגליסטי ללימודים בבתי הספר בישראל? ובכן, הוא לא. ממשרד החינוך נמסר באופן חד־משמעי כי "המשרד לא אישר את התוכנית והיא לא עברה כל בקרה או פיקוח מצדו". פנייה בעניין לחברת קומפדיה נענתה במכתב התראה מטעם עורך הדין של החברה, ולפיו "התוכנית ניתנה למורים תוך כדי תיאום מלא עם הגורמים החינוכיים המתאימים בארץ".

חזרנו למשרד החינוך, ששב והדגיש כי התוכנית אינה נמצאת במאגר תוכניות ההעשרה המאושרות על ידי גורמי המקצוע. גורמים במשרד אף הבהירו כי הפרויקט מוכר להם מאחר שנציגי קומפדיה ביקשו לעניין אותם בו כמה פעמים, אך אנשי המקצוע האמונים על תחום התנ"ך סירבו להכליל אותו בתוכניות הלימודים. בדיקה שערכנו במאגר התוכניות החינוכיות של משרד החינוך שמפורסם ברשת העלתה שפרויקט תמ"ר אכן אינו כלול בו.

עם המידע הזה פנינו שוב לקומפדיה. תשובת החברה היתה: "מדובר בחומרי העשרה לחיזוק ואהבת התנ"ך. בידינו מכתב ממשרד החינוך מ־2014, האומר: 'הוחלט להכיר בתמ"ר כמקצוע בחירה במסלול 10-9 שנות לימוד, כיחידה אחת'. כל פעילותנו מתואמת עם הגורמים הבכירים ביותר והרלבנטיים לנושא במשרד החינוך". בקשתנו לראות את המסמך לא נענתה.

חקירה נוספת שערכנו מלמדת שקומפדיה ועיריית רמת גן נתלו באישור מהאגף לחינוך ונוער בסיכון. אלא שהאישור תקף אך ורק לבני נוער המשתייכים לפרויקט היל"ה שנשרו ממסגרות פורמליות. בפועל, הפרויקט נלמד בתיכונים ממלכתיים רגילים.

בצירוף מקרים מסקרן, לאחר פנייתנו לחברה נהפך דף האינטרנט של קומפדיה, שבו היה ניתן לקרוא את ספרי הלימוד של תמ"ר, לבלתי נגיש. גם סרטונים שעסקו בפרויקט הוסרו מיוטיוב, ומדף הפייסבוק של קומפדיה נמחקו פוסטים שהיללו את פרויקט תמ"ר ואת הצלחתו ברשויות השונות.

כל זה אינו מטריד את ראשי העיריות שאימצו את פרויקט תמ"ר בבתי הספר שלהם. מבחינתם מדובר בבונוס: תוכני לימוד נוספים מחוץ לסל הלימוד הבסיסי שמסובסדים על ידי יוזמי הפרויקט, התקשטות בטכנולוגיה חדשנית והתהדרות בהישג של העשרת תוכן הלימוד ללא קבלת סיוע מהמדינה וללא השתתפות משרד החינוך. "לרוב הילדים (תנ"ך) הוא לא מהמקצועות המלהיבים", אמר בשנה שעברה ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר בראיון לאתר Ynet, שבו התגאה בין היתר בהטמעת הפרויקט בבתי הספר: "באמצעות שימוש בטאבלטים מדברים על בבל, מטיילים בבבל, מדברים על עתיקות, פתאום רואים את הקשר לאמנות, לדברים אחרים. זה עושה את הלימוד חי, התוצאות גם הוכיחו את עצמן". כשנשאל כיצד הוא מתמודד עם הביורוקרטיות מצד המדינה כשהוא משלב תוכניות לימודים חיצוניות, ענה זינגר: "מורה יצירתי, מנהל יצירתי, ראש עירייה יצירתי, יכולים להגיע למטרות בדרך לא סטנדרטית, אנחנו עושים יותר".

מנוגד לאמונת התאגיד

דרכים לא סטנדרטיות אינן מרתיעות גם את משפחת גרין. המשפחה מחזיקה ברשת Hobby Lobby שלה יותר מ־750 חנויות למוצרי אמנות ומלאכה ברחבי צפון אמריקה. לפי "פורבס", הונו של המנכ"ל דיוויד גרין מוערך בכ־5.3 מיליארד דולר. הרשת נוסדה בתחילת שנות השבעים באוקלהומה סיטי, שבה ממוקמים משרדיה גם היום, ונחשבת הגדולה ביותר בעולם בתחומה, עם כ־32 אלף עובדים. הנשיא הנוכחי שלה הוא סטיב גרין, בנו של דיוויד. בפרסומים של הובי לובי בולט המוטיב הדתי־הנוצרי, והמשפחה מדגישה לא פעם כי החברה שמה לה למטרה לממן פעילויות דתיות, ובאתר שלה נכתב כי אנשיה מחויבים "לכבד את האל בכל מה שאנחנו עושים, וזאת באמצעות ניהול החברה באופן המותאם לחוקי התנ"ך".

לצד העסקים הרגילים, משפחת גרין והובי לובי מנהלות מפעל תרומות עצום בהיקפו, שעד כה העביר מאות מיליוני דולרים להקמת כנסיות, מרכזים דתיים ומוסדות חינוך ברחבי ארצות הברית. לפי הכתבה ב"פורבס", התרומה מותנית בהצלחה בבוחן בנושאי דת ונצרות, שנדרשים לעבור כמרים וראשי הקהילות. החברה עצמה מפרסמת מודעות מיוחדות בחגים, וחנויותיה סגורות בימי ראשון. האדיקות הדתית של הובי לובי עלתה לכותרות ב־2014, כשהחברה עתרה לבית המשפט העליון נגד סעיף ברפורמת הבריאות של ברק אובמה שחייב מעסיקים לממן לעובדותיהם אמצעים למניעת היריון. בית המשפט קיבל את העתירה, ובפסק דין תקדימי קבע כי בנסיבות מסוימות חברה מסחרית הפועלת למטרות רווח יכולה להיות בעלת השקפת עולם דתית.

ההרפתקה הנוכחית של משפחת גרין היא מוזיאון התנ"ך הגרנדיוזי המוקם בבירה וושינגטון בהשקעה של 400 מיליון דולר, שלפי פרסומים שונים הגיעה ל־800 מיליון דולר. הפרויקט השאפתני מבקש לתעד את סיפורי התנ"ך ולתאר את השפעתם, והמוזיאון ייפתח בנובמבר הקרוב. המבנה שלו מתנשא לגובה 8 קומות, משתרע על שטח של 48 אלף מ”ר, וניצב במיקום מרכזי, בקרבת בניין הקפיטול ושדרת המוזיאונים. כדי לעמוד במשימה, המשפחה החלה ב־2009 לאסוף פריטים ארכיאולוגיים ועתיקות, וכבר כיום יש במוזיאון כ־47 אלף פריטים, במה שמוגדר האוסף הפרטי הגדול ביותר בעולם מסוגו. המוזיאון גם יכלול מיצגים אודיו־ויזואליים רבי רושם ותלת־ממדיים אשר ישחזרו אירועים שהוזכרו בתנ"ך, כמו חציית ים סוף או הסנה הבוער. באופן לא מפתיע, החברה שמספקת את שירותי הטכנולוגיה למוזיאון היא קומפדיה.

הקשר הישראלי לא מסתיים כאן. משפחת גרין זכתה לסיוע מרשות העתיקות הישראלית, ולפני שנתיים הושג סיכום בין הצדדים על הקמת גלריה מרכזית במוזיאון, שבה יוצגו פריטים מאוצרות המדינה המייצגים את התקופות המקראיות והברית החדשה. "יהיה ניתן להתרשם מממצאים כגון חותמות וטביעות חותם מימי הבית הראשון, כלי אבן ובהט, תכשיטים, צלמיות, כלי זכוכית מימי בית שני ועוד", נאמר בהודעה שפרסמה באוגוסט 2015 רשות העתיקות.

מנהל רשות העתיקות, חבר הכנסת לשעבר ישראל חסון, בישר בהתלהבות על שיתוף הפעולה בין הגוף הרשמי של מדינת ישראל, האוצר פריטים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות היסטורית, לבין מיזם פרטי שהוקם על ידי משפחה אמריקאית עשירה עם אג'נדה דתית נחושה: "שיתוף הפעולה ההיסטורי של רשות העתיקות ומוזיאון התנ"ך", אמר חסון, "ישמש חלון ראווה לאוצרות המדינה וירגש מיליוני מבקרים בשנה".

אחרי כל זה, הפרויקט המוזיאוני העצום מגיע לישורת האחרונה באקורד צורם. בתחילת החודש הוטל על הובי לובי קנס בסך 3 מיליון דולר בגין יבוא של כ־5,500 פריטים ארכיאולוגיים מעיראק המדממת והשסועה ממלחמות, חלק לא מבוטל מהם באופן לא חוקי. ההחלטה הגיעה בתום שש שנות חקירה פדרלית, שחשפה כי הפריטים הוברחו מעיראק דרך ישראל ואיחוד האמירויות, עד שעברו לחנויות של הובי לובי. בין היתר הוברחו כך לוחות של כתבי יתדות, כלי חרס וחותמות גליל, שהוסוו כחבילות של אריחי קרמיקה במשלוחים שיצאו מעיראק אך נכתב עליהם שהגיעו מטורקיה ומישראל. הקנס שהוטל אינו יותר מעונש סמלי עבור חברת ענק בבעלות משפחת המיליארדרים, אך הוא עלול להותיר כתם שדבק בפעילות הקשורה במוזיאון רגע לפני פתיחתו.

אוונגליסטים בונים על היהודים

ההשתלשלות המוזרה שהובילה את פרויקט תמ"ר לבתי הספר אינה יכולה להיות מנותקת מהדיון המתלהט בחודשים האחרונים סביב הדתה במערכת החינוך הממלכתית. עד כה מה שהטריד את ההורים החילונים היה החדירה הגוברת בתקופת שר החינוך הנוכחי של עמותות המזוהות עם הציונות הדתית לבתי הספר. כעת מתברר שמימון זר ומוטיבציה גבוהה יכולים להחדיר גם הדתה בניחוחות אוונגליסטיים, מייד אין אמריקה.

זה שיאו הנוכחי של תהליך הפרטת החינוך, שבמסגרתו חומרי לימוד חיצוניים בתחומים שונים חודרים לכיתות, הגם שאינם כלולים במערך הלימודים. באקלים הזה קל הרבה יותר לחברות מסחריות ולמיזמים דוגמת פרויקט תמ"ר למצוא את מקומם בבתי הספר.

האוונגליזם בארצות הברית הוא הזרם הדתי הצומח במהירות הרבה ביותר. חבריו לרוב שמרנים בדעותיהם הפוליטיות, משתייכים למפלגה הרפובליקנית ומביעים תמיכה פומבית בישראל. בתשובה לשאלה מה המוטיבציה שלהם לחלחל למערכת החינוך בישראל מספק פרסיקו הסבר תיאולוגי: "האוונגליסטים דוחים את הגישה התיאולוגית שאומרת שהנצרות החליפה את היהדות, ואילו היהודים שלא התנצרו אינם עוד בברית עם האל. לפי האוונגליסטים, היהודים נשארו בברית עם האל. נכון שהם טועים בכך שלא אימצו את ישו, אך עדיין יש להם תפקיד חשוב ויהיה להם תפקיד כזה בכרוניקה שתוביל ליום הדין, מלחמת גוג ומגוג וביאתו של האנטי־קרייסט, שאחריה תבוא ביאתו השנייה של ישו. יש ניואנסים בין קבוצה אוונגליסטית אחת לשנייה, אבל בגדול מדובר במהלך שלפי אמונתם יוביל למלחמה גדולה, שבה הרבה מאוד יהודים ימותו ובסופה כל מי שיישאר יתנצר כי ממילא ישו יגיע. חלק מאמינים שלצורך התנעת המהלך הזה על היהודים להקים את בית המקדש, ולכן תומכים בישראל.

"לאורך העשורים האחרונים אנחנו עדים לשיתופי פעולה הדוקים יותר ויותר בין הימין הישראלי לאוונגליסטים אמריקאים. מלחץ על הממשל האמריקאי לכיוון שממשלת ישראל מעוניינת בו, עד תרומות כספיות לארגונים של שוחרי הר הבית. אישי ציבור מוזמנים לכנסים המוניים, ובאופן כללי שוררת אווירה של תמימות דעים לגבי שליטת ישראל על הארץ ו'המאבק באסלאם'". כעת מתברר ששיתוף הפעולה כולל גם העשרה לימודית של תלמידי ישראל.

תגובות

ממשרד החינוך נמסר: "העמותה המדוברת אינה במאגר התוכניות המאושרות של המשרד".

מחברת קומפדיה נמסר בתגובה כי "תוכנית הלימודים מיועדת להראות כיצד העם היהודי תרם לאנושות בכל תחומי המדע, הרפואה והאמנות בכל רחבי העולם. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת נחשפים התלמידים לסיפורים המקראיים ולממצאים ארכיאולוגיים ששופכים אור על הסיפורים העתיקים. התוכנית בארץ נכתבה על ידי בוגרי חוג מקרא ומשמשת חומר העשרה למורים המעוניינים בכך". בחברה סירבו להגיב להתייחס להיעלמות דף הרשת של ספרי הלימוד, כמו גם הפוסטים בפייסבוק וסרטוני היוטיוב שעסקו בפרויקט תמ"ר.

ד”ר ג’רי פטנגל, האחראי לתחום החינוך במוזיאון התנ"ך בוושינגטון, מסר בתגובה: "תוכני לימוד כגון זה שמפתח מוזיאון התנ"ך נחשבים נפוצים בקרב מוזיאונים רבים דוגמת הסמיתסוניאן, גטי ואחרים, שפיתחו תוכני לימוד נושאיים הנוגעים למוזיאון. תוכני הלימוד שלנו מתמקדים בלמידת ההיסטוריה, הנרטיב וההשפעה של התנ"ך באופן משכיל ושובה לב, המעורר עניין בקרב תלמידים ומורים כאחד. תוכני הלימוד של מוזיאון התנ"ך אינם נוגעים לאמונה אלא לספר עצמו. מטרתנו היא להציג לתלמידי ומורי התיכונים חומרים ישירים ושובים הנוגעים להיסטוריה, נראטיב והשפעה של הטקסט הכי מעורר השראה שנכתב אי פעם".

בתשובה לשאלה אם המוזיאון ידע שהתכנים לא קיבלו אישור ממשרד החינוך מסר ד"ר פטנגל כי "תוכני הלימוד של מוזיאון התנ"ך בעברית פותחו במשותף עם השותפים הישראליים שלנו חברת קומפדיה באופן עצמאי ללא שיתוף של מוסד ממשלתי כלשהו. לקראת השלמתם, ביצענו פיילוט בבתי ספר ברמת גן על פי בקשתו של ראש העירייה ישראל זינגר. לאחר הצלחת הפיילוט והכרה מצד משרד החינוך במאמציו של ראש העירייה להטמיע את תוכני הלימוד, התוכנית הורחבה לאשקלון וכן למקומות נוספים ברחבי ישראל. בשנה שעברה, אותם תכנים נהיו נגישים למורים ברחבי ישראל דרך מאגר תוכני הלימוד הרשמי של משרד החינוך ברשת. תוכני הלימוד לא נועדו להחליף את תוכני הלימוד הרשמיים בתנ"ך, אלא נועדו לשמש כחומר העשרה נוסף לכיתות". במוזיאון לא הסכימו למסור כמה כסף הושקע בפרויקט.

מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: "הפרויקט מופעל מזה כשלוש שנים בשישה תיכונים ברמת גן. מערכת החינוך העירונית משקיעה רבות בהעשרת תלמידיה ומגלה עניין בתוכניות שמטרתן לגוון ולהעשיר את התלמידים בידע כללי רחב ובאמצעים טכנולוגיים. אך טבעי שחברה מקומית, השוכנת בתחומי העיר ותורמת לחינוך ברמה המוניציפלית, תבצע פרויקט משותף שכזה מול עיריית רמת גן. בידי העירייה אישור בכתב ממשרד החינוך לפיו התוכנית מאושרת כתוכנית בחירה. יש לציין כי מדובר בשעות תוספתיות, הניתנות מעבר לשעות הלימודים".

לתגובות על הכתבה ליחצו כאן