ועדת שירות המדינה אישרה לפני שנה את הקוד האתי החדש של עובדי המדינה. הקוד החדש מבקש להבדיל בין סף לרף. לפי הקוד, עובד מדינה אינו מתבקש להתנהג ולהתנהל אך ורק לפי הסף - מה שחוקי - אלא גם לפי הרף - מה שנורמטיבי ולגיטימי.
עד לפני שבועיים, ממלא מקום נציב שירות המדינה אודי פראוור התנהל לפי הסף כשהחליט לקדם את המהלך השנוי במחלוקת ולאפשר לדרג הפוליטי למנות משנים למנכ"לים במשרדים ממשלתיים ללא מכרז וללא ועדות איתור. לאחרונה פנה פראוור ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושאל אם כממלא מקום הוא רשאי להוביל את הנושא המהותי הזה. מנדלבליט, שומר הסף, ענה בהתאם לתפקידו: מותר לך, גם כממלא מקום. פראוור התקדם. ואז הלחצים הגיעו, לא רק מהתקשורת. פראוור התעשת ונסוג בו. הוא החליט שהוא משנה פאזה ועובר משלך הסף לשלב הרף.
היה לו קל יותר לאשר את הדבר ולהגישו לשרים יריב לוין ואיילת שקד, שעומדים בראש הוועדה שבוחנת את נושא המינויים הפוליטיים, ולראש הממשלה בנימין נתניהו שמזה שני עשורים מנסה להפוך את המגזר הציבורי לכר פורה של מינויים פוליטיים. פראוור הוכיח כי הוא עובד מדינה שראוי להיות עובד מדינה בכיר, ממלא מקום נציב שירות המדינה ואף נציב: האמת המקצועית שלו הולכת לפניו. עם זאת, ההחלטה של פראוור לאו דווקא תמנע את אישור המהלך.
ההחלטה לאשר מינויים של משנה למנכ"ל ללא מכרז היא שגויה ורעה - אך היא לגיטימית. אם הנציב הקודם משה דיין, שהתנגד להצעה נחרצות או שמואל הולנדר, שהצטרף בימים האחרונים לביקורת, היו מאשרים זאת - זה היה סביר. ממלא מקום אינו יכול להכריע בסוגיה כזו. טוב עשה פראוור שירד מהנושא. טוב יעשה ראש הממשלה, אם ימנה נציב.
צילום: youtube
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה