הזרים יכריעו את עתידו של חגי הרמן כדח"צ בבזק

המשקיעים הזרים המחזיקים במניית בזק יהיו אלה שיכריעו שוב את ההצבעה באסיפה הכללית שתתקיים מחר (ג') בבזק ועל סדר יומה עומדת הארכת כהונתו של הדירקטור החיצוני חגי הרמן שמסכם כהונה בת 3 שנים ואשר הוא המועמד המוצע על ידי הנהלת בזק או לחלופין שהרמן יוחלף על ידי אחד המועמדים שהוצעו על ידי המשקיעים המוסדיים – זאב וורמברנד, מנכ"ל מאוחדת, המועמד מטעם פסגות, ושלום הוכמן, המועמד מטעם כלל ביטוח.

זהו אירוע נדיר שגופים מוסדיים מציעים מועמד מטעמם לכהן כדירקטור חיצוני. אף על פי שתפקידו של הדח"צ הוא לייצג את אינטרס בעלי מניות המיעוט והם אלו שמאשרים את כהונתו (בהצבעה לא נספר קולם של בעלי השליטה) על פי רוב מי שמציע את הדח"צ הוא החברה. בשנה האחרונה נרשמים יותר ויותר אירועים בהם המוסדיים מגדלים אקטיביות ודורשים למנות מועמד מטעמם. בפרט, במקרה של בזק ועל רקע החקירה המתנהלת נגד בעל השליטה שאול אלוביץ' ובכירים נוספים בחברה על ידי רשות ניירות ערך, פסגות וכלל החליטו לקחת את המושכות ולהביא מועמד מטעמם. הדירקטור שיקבל את מירב הקולות בהצבעה הוא זה שייבחר.

אלא שכוחם של המוסדיים הישראלים בהצבעה נמוך בהשוואה לזרים ואם הזרים ישלחו עמדתם (אין להם חובה לעשות זאת בניגוד למוסדיים הישראלים) סביר להניח שהמועמד שהם יתמכו בו הוא זה שייבחר. המשקיעים הישראלים מהווים 28% מבעלי המניות בבזק אך רק אחוזים בודדים מהם הם גופים מוסדיים, עוד 42% הם משקיעים זרים. מנתני אתר בלומברג המשקיע הזר הגדול ביותר היא חברת הקרנות פיקטה המחזיקה 3.09% מבזק, עוד 2.04% מוחזקים על ידי חברת FMR LLC, עוד 1.72% על ידי קבוצת קפיטל גרופ ועוד 1.6% על ידי הבנק הנורבגי, המשקיע המוסדי הגדול בעולם. אף על פי כן גופים אלו לא נוהגים להשתתף בהצבעות ומי שכן טורח לשלוח הצבעה הם בדרך כלל בנקים זרים כמו ג'י פי מורגן, סיטי בנק ואחרים שלהם אחזקות קטנות יותר.

בזק | צילום: אוראל כהן

בקרב הישראלים המשקיע המוסדי הגדול ביותר הוא פסגות עם החזקה של 0.38% ואחריו מגדל עם החזקה של 0.25%. ככל הידוע המוסדיים נוטים יותר לתמוך במועמד של פסגות, אך כאמור מי שיכריע את גורל ההצבעה הם המשקיעים הזרים. רק כדי לסבר את האוזן בהצבעה על עסקת בעלי העניין שהתקיימה ב-2015 של מיזוג בזק ויס העומדת בלב חקירת רשות ניירות ערך אושר המיזוג ברוב של כמעט 94% מקרב המשתתפים כאשר רוב כמעט מוחלט של המשקיעים המוסדיים הישראלים התנגד לעסקה. הזרים הצביעו בהתאם להמלצת חברת הייעוץ ISS שהמליצה להם לתמוך בעסקה. בעסקת בעלי העניין השניה שעומדת בלב חקירת רשות ניירות ערך – הסכם חכירת הלווינים מצד יס מחלל תקשורת – תמכו בעסקה 74% בקרב בעלי מניות המיעוט כאשר גם כאן רוב המוסדיים הישראלים התנגדו והזרים תמכו עם רוח גבית של ISS. לכאורה ISS צפויה לתמוך במועמד של בזק – הרמן ולא בזה של המוסדיים.

בחירה בהרמן תהיה ניצחון לבזק והפסד צורב לגופים המוסדיים שמנסים להפגין אקטיביות בחברה שהציגה ממשל תאגידי כושל, במטרה לשנות את ההתנהלות שלה ולחזק את כוח בעלי מניות המיעוט ביחס להחלטות עתידיות שתקבל.

עם זאת, מאז נטרפו הקלפים שכן פרשת בזק התפוצצה ועמה נסדקה התדמית של בזק כבעלת כללי ממשל תאגידי נאות. המשקיעים האמריקאים נוטים לרוב לאשר עסקאות בעלי עניין שכן בארה"ב אין כמעט בעלי שליטה ואין כמעט עסקאות שכאלו והם מסתכלים עליהם כמהלך עסקים רגיל בחיי חברה. עם זאת, עבור הגופים הזרים, בדגש על בנקים גדולים וגופים כמו קרן הפנסיה הנורבגית, הממשל התאגידי בחברה הוא סופר חשוב והם מגלים מעורבות מוסדית גבוהה. האכזבה מהתגליות של חקירת רשות ניירות ערך עלולה לגרום ל-ISS "להעניש" את בזק דווקא דרך תמיכה במועמד שיציעו הגופים הישראלים, אם כי הדרך היותר קלאסית לזרים "להעניש" את בזק תהיה במכירת המניות המוחזקות על ידיה.

חברת הייעוץ אנטרופי המספקת המלצות לגופים המוסדיים הישראלים כיצד להצביע באסיפות ממליצה לגופים המוסדיים לתמוך באחד משני המועמדים שהציעו כלל ופסגות "לנוכח הצורך הגובר בהגברת אמון המשקיעים בדירקטוריון, לדעתנו ראוי לעודד משקיעים מוסדיים להציע מועמד מטעמם לתפקיד דירקטור או דח"צ" נכתב בהמלצה. אנטרופי מציינת כי לשני המועמדים שהוצעו על ידי כלל ופסגות הידע, הנסיון, ההשכלה והכישורים המתאימים לצורך מילוי התפקיד ומשכך המלצתינו הינה חיובית לגבי שניהם". ואמנם לכלכליסט נודע כי חלק מהגופים המוסדיים צפויים לתמוך בשני המועמדים. ביחס לוורמברנד, מציינת אנטרופי כי כיהן בעבר כמנכ"ל מגה קמעונאות וכמנכ"ל אלון רבוע כחול.

באנטרופי מזכירים כי "ביוני 2010 אושרה עסקת בעלי עניין על ידי דירקטוריון אלון רבוע כחול לרכישת דור אלון תמורת 800 מיליון שקל. מר וורמברנד כיהן באותה העת כמנכ"ל ולא נמנה על דירקטוריון החברה. אף על פי כן אנו מביאים זאת לידיעתכם לאור תפקידו הניהולי הבכיר ביותר בחברה באותה עת". עוד מזכירה אנטרופי כי החל משנת 2011 חלה הרעה משמעותית בתוצאות מגה אשר דיווחה על הפסד נקי של 44.6 מיליון שקל, 65.3 מיליון שקל, 129.8 מיליון שקל ו-435.7 מיליון שקל בשנים 2011-2014, בהתאמה, אשר בסופו של דבר הובילו לקריסתה של הרשת".