הדימיון בין מובילאיי לקייט פארמה

קייט פארמה ומובילאיי פועלות בעולמות שונים לחלוטין. האחת מפתחת טכנולוגיית חישה למכונית אוטונומית, האחרת טיפול פורץ דרך לסוגים מסוימים של סרטן. ובכל זאת, יש קווי דמיון רבים בין שתי החברות: במהלכים, בתנאי השוק ובנסיבות שהובילו אותן אל תג מחיר של 15 מיליאר דולר ו־12 מיליארד דולר בהתאמה.

הפעם האחרונה שבה חברה ישראלית נמכרה ביותר ממיליארד דולר היתה כשגוגל קנתה את ווייז תמורת 1.1 מיליארד דולר ב־2013. מאז, ניתן היה לחשוב שווייז היתה "יוניקורן" נדיר שספק אם יחזור. הרכישות של קייט, שהחלה את דרכה במכון ויצמן, ושל מובילאיי שנולדה במוחו של פרופ' אמנון שעשוע באוניברסיטה העברית, הן נקודות ציון שמעידות על היכולת של יזמים ישראלים ליצור חברות בשוויים גדולים.

זליג אשחר, קייט פארמה | צילום: מכון ויצמן למדע

הדבר הגדול הבא

הן אינטל והן Gilead (גיליאד) נמצאות במרדף מתמיד אחר המוצר שובר השוק הבא. מכיוון שאינן יכולות לפתח הכל בעצמן, הן נמצאות במסע ציד תמידי שמבוסס על כיסים עמוקים. אינטל פספסה את מהפכת המובייל, פספוס שעלה לה הרבה מיליארדים והביא אותה להבנה שאסור לה להחמיץ את המהפכות הבאות ועל כך יעיד הסכום ששילמה על מובילאיי. לכן היא גם הפכה את החברה למרכז העולמי שלה בתחום הרכב האוטונומי, והשאירה את שעשוע לעמוד בראשו.

גיליאד הצליחה בעיקר בזכות תרופה פורצת דרך לצהבת, שהכניסה לה מיליארדי דולרים בשנה, אבל היא כבר מחפשת את מקור ההכנסה הבא. בתחום שלה, תרופות וטיפולים לסרטן הם הגביע הקדוש. גיליאד, בשונה מטבע שלא מצאה במועד תחליף לקופקסון, שמה את יהבה על הפיתוח של קייט.

הגורם האנושי

לא רק הצורך של החברות בבלוקבאסטר הוביל לאקזיטים הנוכחיים: מאחורי שתי החברות שנרכשו עומדים יזמים בעלי שם, מנוסים, דומיננטיים, שכל אחד מהם נחשב מומחה בתחומו. פרופ' שעשוע הוא המומחה מספר אחד כיום בעולם בתחום של ראייה ממוחשבת. מאחורי קייט עומדים שניים מהבולטים בתחומם: פרופ' זליג אשחר נחשב במידה רבה כממציא תחום התרופות האימונותרפיות, והפטנטים שלו הם בסיס הצלחתה של קייט פארמה. פרופ' אריה בלדגרין הוא יזם מנוסה שכבר מכר שתי חברות ונהנה ממומחיות רבה בתחום הכירורגיה האונקולוגית. הוא האיש שנשא על גבו את קייט, תחילה להנפקה וכעת למכירה.

קייט נוסדה ב־2009 ומאז לא חדלה לרגע ממאמצי הפיתוח, בלי לחפש אקזיט מהיר. מובילאיי החלה את דרכה עשר שנים קודם לכן ודאגה להתפתח כחברה עצמאית ורווחית שיכולה לממן תהליכי פיתוח יקרים. ב־2014 שתיהן יצאו להנפקות מוצלחות. מאותו רגע נדרש רק עוד קצת אורך נשימה עד שהמשקיעים האמריקאים גילו את הפוטנציאל, ואחריהם הגיעו חברות הענק.