משרד האנרגיה פספס את תחזית ייצור החשמל והציבור יפסיד 8 מיליארד שקל

משרד האנרגיה ורשות החשמל לא תיקנו את התקלות שעלו בדו"ח מבקר המדינה הקודם בנושא עודף כושר ייצור החשמל במשק ומי שעלול לשלם על כך מיליארדי שקלים הוא הציבור. כך עולה מדו"ח המבקר שפורסם היום (ד').

הפרק מתייחס לתכנון מערך ייצור החשמל, או במילים אחרות כמה תחנות כוח צריך באמת, ומי אמור לשלם על עודף ייצור חשמל. כפי שנחשף ב"כלכליסט" מבקר המדינה החל לבדוק את כמות הביקושים לחשמל במשק, ומי מנהל אותם, זאת כדי לבחון האם הציבור מממן סתם תחנות כוח חדשות או ייצור חשמל שאין בו צורך.

עיקר הביקורת בנושא בוצעה בחודשים ספטמבר 2016-פברואר 2017, אז משרד מבקר המדינה את התוכניות לניהול ביקושים במשק החשמל, לרבות את היקף השימוש בתוכניות ואת הסביבה התומכת להפעלתן, וכן את התכנון והיישום של מיזם "מניה חכמה" (מונים חכמים). הביקורת נעשתה בחברת החשמל, ברשות החשמל ובמשרד האנרגיה, ואף נחשפה ב"כלכליסט" השנה לאחר שהתגלו פערי רזרבת ייצור חשמל בלתי הגיוניים.

המונים החכמים מאפשרים ללקוחות לצפות בזמן אמת בנתוני צריכת החשמל על גבי צג ממוחשב, ולקבל מידע עדכני בכל רגע על ההתנהלות הצרכנית ועלויותיה ולשלוט מתוך ביתם על ניהול יעיל יותר של צריכת החשמל על פי רצונותיהם וצרכיהם.

אף אחד לא תכנן את ייצור החשמל כמו שצריך

בפתח דבריו מסביר שפירא ש"תכנון כאמור נועד להתמודד עם כמה אתגרים, ובהם היעדר יכולת לגבות את מערך החשמל בישראל באמצעות מערכי החשמל של המדינות הגובלות עמה, חוסר יכולת לאגור חשמל באופן יעיל ובכמויות גדולות, והעלויות הגבוהות של אי-אספקת חשמל".

הבעיה היא שהביקורת מגלה שאף אחד לא תכנן את ייצור החשמל כמו שצריך, ומי שעלול לשלם על זה מיליארדי שקלים עודפים הוא הציבור עצמו. "משרד האנרגיה ורשות החשמל לא תיקנו את הליקויים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה בדו"חותיו הקודמים בדבר עודף כושר הייצור במשק. על אף זאת, גדל משנת 2013 מספר הרישיונות לייצור חשמל שהוקצו ליזמים. עקב כך הרזרבה במשק בשנים 2017-2014, אשר נקבעה ל-20% מעבר לשיא הביקוש, גבוהה במידה ניכרת משיעור זה, וצפויה להיות גבוהה עד שנת 2020 (וייתכן שאף לאחר מכן) ועשויה אף להגיע לכ-35%".

והתוצאה של חוסר התכנון? "על פי אומדן תאורטי שערך משרד מבקר המדינה, פוטנציאל החיסכון מהסטה של 10% מהביקוש לחשמל בשעות השיא הוא עד כ-8.1 מיליארד שקל בשנים 2027-2011, ונובע מדחיית השקעות בהקמת תחנות חדשות ומהפחתה בעלות החזקתן של תחנות". כלומר, הציבור שילם עד היום כ-2.5 מיליארד שקל על תכנון לקוי בעבר, ובעשור הקרוב הוא ישלם עוד כ-5.5 מיליארד שקל. יצוין שמדובר בסכום כסף זהה לזה שמגולם בחוזה הגז העקום של חברת החשמל, שמבקר המדינה הגדיר אותו בעבר כמשית עלויות כבדות ולא מחויבות על הציבור.

הסיבה הראשונה לתשלום העודף היא שתחנות הכוח הפרטיות - שמחזיקות היום כשליש מהייצור ומוכרות חשמל מוזל רק לעסקים גדולים ולא לציבור הרחב - קיבלו הגנות ינוקא, כאלו שסובסדו דרך חשבון החשמל של הציבור. הסיבה השניה לתשלום העודף היא שאף אחד לא טרח לצמצם את ביקוש החשמל על ידי התייעלות אנרגטית, כלומר צמצום הצריכה על ידי הסטת ביקושים לאורך היממה.

צמצום שיאי הביקוש

ומה לגבי רזרבת הייצור? כאן מצא שפירא שהיא "גבוהה באופן ניכר מהיעד שנקבע בשיעור של 20% ומגלמת עודף כושר ייצור משמעותי. נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת תחנות חדשות ובייצור החשמל בשעות השיא של ביקוש החשמל, הרי שניהול הביקושים, צמצום שיאי הביקוש גם באחוזים בודדים וצמצום ייצור החשמל - טומנים בחובם אפשרות לחיסכון כספי ניכר".

יצוין שלאורך השנים ניסו רשות החשמל הישנה, בראשות היו"רית דאז אורית פרקש הכהן, לעבור לעבודה עם מניה חכמה, כלומר מונה שבודק מרחוק מה צריכת החשמל ויכול לנטר ואולי לצמצם אותה. לפי שפירא "משנת 2010 לא קבעו משרד האנרגיה ורשות החשמל מהו המודל לקידום מיזם מנייה חכמה, אילו גורמים יוציאו לפועל את המיזם ויתפעלו אותו, ומה אופן מימון המיזם"

באופן תמוה המבקר מצא שרשות החשמל הנוכחית לא חושבת שיש טעם בבדיקה הזו, והוא מעיר לה ש"עמדתה של רשות החשמל המובאת לעיל אינה תואמת את הדעה שאחז בה הצוות המקצועי ברשות כמה שנים לפני כן, אשר הוצגה לעיל, שמיזם מנייה חכמה הוא אמצעי להשיג מטרות בעלות חשיבות מכרעת למשק המדינה ולשוק החשמל בפרט, ואמצעי לקידום מהלכים חשובים בשוק החשמל. צוות מקצועי זה העריך בעבר את התועלת נטו מהתקנת מנייה חכמה לכלל הצרכנים על פני עשור בכ-1.5 מיליארד שקל"

ומה חלקה של חברת החשמל? היא התנתה את קידום המיזם בכיסוי תשלום מראש של 2.9 מיליארד שקל על חשבון תעריף החשמל, אולם הבקשה הזו נדחתה על הסף.

שפירא מציין ש"אף שעל פי חוק משק החשמל, רשות החשמל מכירה בעלויות מיזמים רק לאחר שהוצאו אל הפועל והם משמשים את חח"י בייצור החשמל, התנתה חח"י בתחילת המיזם את התקדמותו בהכרה תעריפית מקדמית (פרה-רולינג), הליך שכמעט ואינו קיים ברשות החשמל. כתוצאה מכך ובהיעדר הכרה תעריפית מקדמית או פתרון אחר למימון הואט מאוד קצב ההתקדמות"

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל למדה את ממצאי הדו"ח ומברכת עליו. חברת החשמל יזמה וקידמה פיילוט טכנולוגי למניה חכמה - למרות חוסר הוודאות הרגולטורית. בעקבות הפיילוט, החברה ערוכה לפריסה רחבה, מיד עם קבלת אישור הרגולציה. החברה סבורה כי יש להתחיל בפריסת מניה חכמה ברמה ארצית אף בטרם סיום הניסוי התעריפי, בתנאי שתתקבל החלטה מתאימה בנושא ע"י רשות החשמל, שתכלול גם הכרה בעלויות להמשך מימון הפריסה.

תגובת משרד האנרגיה

"תחזית ביקושים במשק החשמל היא אחת המשימות החשובות של משרד האנרגיה. בעוד שחיזוי בחסר עלול להוביל להפסקות בחשמל, חיזוי ביתר עלול להוביל לתשלום עודף על רזרבה. לאור הימשכות הליכי התכנון וההקמה של תחנות כוח, בשילוב גריטה צפויה של תחנות כוח קיימות (חיפה, אורות רבין 1-4), משרד האנרגיה ורשות החשמל סבורים כי המכסות שאושרו נחוצות למשק החשמל. מדיניות שר האנרגיה הינה להפחית את השימוש בפחם למינימום הנדרש תוך שמירה על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. מאז כניסתו לתפקיד שר האנרגיה, השר שטייניץ הוא היחיד מבין שרי האנרגיה שהורה על הפחתת 19% בשימוש בפחם בתחנות הכח, ביטל את הקמתה של תחנת הכוח הפחמית באשקלון (תחנה D), והכריז לפני כשנה על החלטתו לסגור את התחנה הפחמית ב"אורות רבין" (יחידות 1-4)"

תגובת רשות החשמל לדו"ח המבקר

1. אנרגיות מתחדשות - הפחתות התעריפים שביצעה רשות החשמל והסטת המכסות מטכנולוגיות יקרות לזולות, כפי שביצעה הרשות, חסכו לצרכני החשמל עשרות מיליארדי שקלים. הרשות הובילה, כאמור, מהלכים אלו ואלמלא מעורבותה נראה כי התעריף לצרכנים היה מתייקר בעשרות אחוזים. מדיניות הרשות הנוכחית היא מעבר לשיטת מכרזי תעריף, ובעקבות מדיניות זו, המיושמת בשנה האחרונה, וצפויה להחדיר אלפי מגוואט אנרגיה נקיה למשק, הופחתו תעריפי האנרגיה המתחדשת בכ-90%. הרשות מברכת על נתוני המבקר ותמשיך במדיניותה זו.

2. ניהול ביקושים ומיזם מניה חכמה - בימים אלה שוקד הצוות המקצועי ברשות החשמל על גיבוש המלצות באשר ליעדי תכנית האב במשק החשמל. חיזוי הביקוש הינו אתגר משמעותי. חיזוי בחסר עלול להוביל להפסקות חשמל ולנזק כלכלי עצום, בשעה שחיזוי יתר עלול להוביל לתשלום עודף על רזרבה. יצויין, כי במסגרת גיבוש התכנית ייבחן גם מענה לשיאי ביקוש באמצעות ניהול ביקושים. הרשות מתקפת את ממצאי הניתוח בימים אלו ולאחר השלמת הבחינה יוחלט האם נכון להמליץ לשר האנרגיה לעדכן את המדיניות שנקבעה בשנת 2010. הרשות כבר היום עושה שימוש נרחב באמצעי ניהול ביקושים ורואה חשיבות גדולה בשיטוח שיאי הביקוש, לרבות באמצעות בחינת מניה חכמה.