אושרה הגשת ייצוגית נגד ביה"ח לניאדו: הוא מאפשר טיפולי פוריות רק לנשואים

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד אישר השבוע לנהל תביעה ייצוגית נגד בית החולים לניאדו בנתניה בטענה כי הוא נוקט באפליה אסורה כלפי נשים שאינן נשואות ומאפשר טיפולי פוריות לנשואים בלבד.

הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה בספטמבר 2015, על ידי אישה לא נשואה החיה עם בן זוגה בנתניה. בבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד חגי קלעי ועדי ניב-יגודה, נטען כי לניאדו הוא בית חולים ציבורי בבעלות עמותה חרדית שמעניק טיפול לכל הפונים, אלא שאת טיפולי הפוריות הוא לא מוכן לספק לנשים שאינן נשואות. האישה, נטען, הסובלת מקשיי פוריות, פנתה לבית החולים אך נדחתה עקב מדיניותו של בית החולים שלא לספק שירותי הפריה לבני זוג שאינם רשומים כנשואים במרשם משרד הפנים.

תגובת בית החולים השנויה במחלוקת, פורסמה ב"כלכליסט" וממנה עלה כי מאחר שבית החולים הוא מוסד פרטי-דתי מותר לו לסרב לטפל בנשים לא נשואות. לפי התגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד ארנון גרפי, "מדובר בתביעה מיותרת שלקחה מקרה חריג" והסיקה ממנו כאילו בית החולים מונע מכל הנשים שאינן נשואות טיפולי פוריות.

לטענת בית החולים דרישתו שבני הזוג יהיה נשואים על פי רישומי משרד הפנים נובעת מההלכה היהודית הרואה בקיום התא המשפחתי כמוסד וכערך עליון, וביתר שאת בשלבי היווצרותו של אותו תא משפחתי. בשל העובדה שהדרישה נובעת מאופיו הדתי של בית החולים, כך נטען, הרי שאין לראות בדרישה זו כאפליה.

בית החולים לניאדו בנתניה | צילום: מאיר פרטוש

להסדיר את הסוגיה בחקיקה

בטרם אישר בית המשפט לאשר את הדיון בתביעה כייצוגית, צורפה להליך עמדת משרד הבריאות באמצעות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. מעמדה זו עלה כי יש להסדיר את הסוגיה בחקיקה. לפי העמדה, משרד הבריאות יוזם הסדרת נושא תרומות זרע בישראל כדי לקדם פתרון לסוגיה. עוד צוין כי ככל שהטעם בבסיס מדיניות בית החולים הוא רצון להימנע ממצב שבו היילוד לא יזכה לרישום של אב במשרד האוכלוסין, אזי במבט צופה פני עתיד, נכון יהיה לאפשר את מיצוי הסדרת הנושא בחקירה.

"סבורתני", כתבה השופטת הדס עובדיה בהחלטתה, "כי לא עלה בידי בית החולים לסתור ברמה הלכאורית הנדרשת את החזקה כי מדובר באפליה אסורה... בית החולים לא הוכיח כיצד הפרקטיקה בה הוא נוקט משרתת נורמה דתית. נראה כי טענת בית החולים יוצאת מנקודת הנחה לפיה מרשם האוכלוסין משקף אבהות ביולוגית ועל כן על מנת למנוע ממזמרות וגילוי עריות נדרשת לשיטתו הסתמכות על מרשם משרד הפנים. אולם בניגוד לכך המרשם המתנהל במשרד הפנים אינו משקף בהכרח קשרים ביולוגיים".

עוד צוין בהחלטה כי גם טיוטת הצעת החוק שהוזכרה בעמדת היועמ"ש, המקודמת על ידי משרד הבריאות, תאפשר לזוגות שאינם רשומים כנשואים לקבל טיפולי הפריה חוץ גופית. וכי מהעמדה עולה כי יש כוונה להקים מאגר מידע חגש ונפרד שיכלול את המידע לרישום ילדים שנולדו כתוצאה משימוש בתרומת זרע כדי לוודא שלא קיימת קרבת משפחה בין התורם לנתרמת או בן זוגה.

"המסקנה אליה הגעתי", נכתב עוד, "כי הנטל לסתירת החזקה כי מדובר באפליה אסורה מוטל בנסיבות העניין על בית החולים ונטל זה לא הורם על ידו. לא הוכח ברמה הנדרשת שהנורמה הדתית היא זו המחייבת או מצדיקה את נקטית היחס השונה כלפי הנשים שאינן רשות כנשואות במשרד הפנים".

החלטת בית המשפט התייחסה לנזק נפשי וממוני שנגרם לקבוצה הכוללת נשים לא נשואות שסורבו לקבל טיפולי פוריות. לדברי השופטת, נראה כי מדיניות בית החולים לא הותירה את חברות הקבוצה אדישות לפגיעה שנגרמה להן וכי נזק זה ייבחן וייאמד על ידי בית המשפט בהמשך הדיונים בתביעה. בנוסף נטען כי נגרמו לנשים נזקים כספיים משום שהיו צריכות לפנות לקבלת טיפולים פרטיים בבתי חולים אחרים אולם נזקים אלו לא הוכחו בשלב זה.