כיצד משתלבות תעשיות מסורתיות במהפכת אינטרנט הדברים?

״בשנת 2016 היתה עליה של 430% בהשקעות בתחום אינטרנט הדברים ומספר העסקאות גדל ב-150% ביחס לשנה קודמת. בעולם ומדברים על צמיחה בהשקעות בתחום של 16%״. כך אמר הבוקר ליאור אבירם, שותף וראש פרקטיקת הייטק וקרנות הון סיכון בפירמת העו"ד שבלת, במושב IOT וערים חכמות בוועידת הדיגיטל והמובייל של "כלכליסט", אותו הנחה אור הירשאוגה, עורך CTech.

לדברי אבירם, ההשקעות הגדולות מגיעות מאסיה. ״ערים חכמות הן חלק מתכניות החומש של סין ולכן אם אתה סטארט-אפיסט וחושב לקבל השקעות בתחום IOT או ערים חכמות, כדאי שתגוון את המשקיעים שלך עם משקיע סיני. זה יתן לך יתרון בין היתר בנושא שרשרת אספקה, שזה דבר מרכזי מאד ב-IOT".

ליאור אבירם | צילום: עמית שעל

לשאלת הירשאוגה, מה נעשה בתחום הייצור ב-IoT השיב ינון דולב, מנהל תוכנית הסטארט-אפים של General Electric כי עולם הייצור מקיף כל תחום ומשכך, מחייב עשיה. לדבריו, חברות התעשיה המסורתית בעולם מבינות שהגבינה שלהן זזה ואם הן ימשיכו לפעול כפי שפעלו בעשור החולף, הן יעלמו. ״הפריון של עולם התעשיה הולך ויורד ויש צורך אמיתי בהגדלת היעילות בתעשיה ואת זה עושים באמצעות תוכנה ולכן רואים את המעורבות בכל תחום. חברות כמונו משנות מודלים עסקיים. אם בעבר מכרנו מכשיר ושירות, היום זה כבר לא מספיק ובמקום למכור מכשיר אנחנו מוכרים את מה שהמכשיר יודע לעשות וכל זה באמצעות תוכנה וזאת למעשה המהפכה התעשייתית הרביעית״.

ינון דולב | צילום: עמית שעל

דולב, שמכהן גם כמנהל הפיתוח העסקי של GE בישראל, מוביל את התוכנית שמטרתה לחבר לענקית הטכנולוגיה חברות בתחומי הביג דאטה, האנרגיה, הבריאות הייצור, הערים החכמות ואבטחת המידע. במסגרת התוכנית GE לא משקיעה בחברות, אלא מחברת אותן אל משאביה הנרחבים ומספקת להם תמיכה טכנית, ידע ומנטור אישי שמלווה אותה בהליך הפיתוח.

לוטן לבקוביץ', שותף ב-Grove Ventures שהקים דב מורן, ביקש להסביר מה זה למעשה IoT: ״יש חיישן שמייצר מידע על העולם האמיתי, מעביר אותו לענן והמידע הזה מנותח. כשלוקחים את זה לעולמות שונים, מקבלים IoT לאותם תחומים. ישראל חזקה בבינה מלאכותית והעולם כולו עומד בפני מהפכה תעשייתית רביעית בתוך שנים בודדות. יחד עם זאת לא הרבה יודעיח איך עושים את ברבעון או בשנה הבאה״.

לוטן לבקוביץ' | צילום: עמית שעל

קרן Grove Ventures מתמקדת בהשקעות בבינה מלאכותית, למידת מכונה ובחיישנים המנטרים פעילות במערכות ענק. היא גייסה עם הקמתה לפני כשנה כ-110 מיליון דולר. בין החברות שבהן השקיעה הקרן נמנות  3DSignals וגלוקומי. לבקוביץ' עצמו, שמוביל את תחומי אינטרנט הדברים והבריאות הדיגיטלית בקרן, התייחס להזדמנות שהשינוי יוצר: ״נוצרה הזדמנות לפתח פתרונות טכנולוגיים כי החברות התעשיתיות המסורתיות נמצאות בשלבים ראשוניים מאד של טרנספורמציה דיגיטלית ובזכות יזמים, הפער הזה יצטמצם כך שתוך שנתיים -שלוש נראה את השינוי קורה בתעשיה המסורתית״.

פאנל השתתפה נגה קאפ, שותפה מנהלת ב-I3, גוף השקעות לתחום אינטרנט הדברים, שהוקם כשיתוף פעולה בין ג'נרל אלקטריק, מיקרוסופט, קוואלקום, HNA EcoTech הסינית, התאגיד ההודי טאטא, חברת ההשקעות הסינגפורית Temase  ואוניברסיטת תל אביב. מטרתו היא להשקיע בחברות ישראליות בתחום, ע"י קרן של 20 מיליון דולר.

נגה קאפ | צילום: עמית שעל

פרט להשקעות בחברות הגוף הודות לשיתוף הפעולה עם טאטא, HNA ו-Temasek, מסייע I3 לסטארט-אפים להיכנס לשווקים של דרום-מזרח אסיה. קאפ ציינה כי תפקידה לגשר בין התאגידים הגדולים שזקוקים לבצע את השינוי ובין היזמים. ״זה לא סוד שסטארט-אפ בישראל פונה לשווקים בחו״ל. מה שמייחד אותנו זה היכולת להביא טכנולוגיות הרבה פעמים בעקבות השירות הצבאי. התעשיה המסורתית הבינה שלא תוכל להמשיך ללא התאמה לשנויים שקורים בשוק וגופים כמונו מסייעים לצדדים לזהות את ההזדמנויות ולקצר את הדרך גם ליזמים שיש בידיהם את הפתרונות״.

חיים פינטו, מנהל תחום הפינטק בבנק הפועלים, ניסה להסביר אך הבנקים מתחברים לנושא אינטרנט הדברים והערים החכמות ואמר כי כל עוד כסף מעורב, הבנק תמיד יהיה חלק מהפעילות. "האם תוכלו לדמיין חיים ללא כסף? איך להקים חברה ללא כסף? כל עוד יש כסף שמעורב, הבנק נמצא בליבת העסקים".

חיים פינטו | צילום: עמית שעל

פינטו ציין כי מקורות המידע של הבנק מגיעים מחיי היום יום: "הבנק יכול ללמוד דברים על חיי היום יום של הלקוחות שלו. אם אני רואה שאדם מחנה פעם בשבוע בחניון של בית החולים, אני יכול להבין שאולי יש סיטואציה שאני יכול לעזור בה בפן הפיננסי".

פינטו הציג את הקשיים שמידע זה עלול להציב: "יש מתיחות מובנית בין הרצון לשמירה על הפרטיות לבין התועלת שיש לאדם מכך שעושים שימוש במידע הפרטי שלו. לעורכי הדין ולרגולטורים תהיה בעתיד עבודה מורכבת לקבוע עד איפה הגיוני וניתן לעשותש ימוש במידע והיכן לא. הרי בשדה התעופה, אנחנו מוותרים על הפרטיות עוד לפני שהצגנו דרכונים, כי המצלמות באולם הקבלה מזהות אותנו. בבנקאות מתייחסים לזה כאל מנוע שיכול לתת שירות מדויק יותר ללקוחות ומכאן החיבור של הבנק לעולמות אלו".

אבירם הוסיף כי תחומי הסייבר והפרטיות יחייבו פתרונות: "מה שהתחיל ברשתות החברתיות שלמעשה דרשו מאיתנו ויתור על הפרטיות, המשיך עם IoT על ידי ניטור של דברים פרטיים ונמשך לעיר החכמה שלוקחת את הפרטיות באופן סופי. התמורה הגדולה הזאת מביאה לכך שהנושא הבא שידרוש פתרון הוא הסייבר והפרטיות שנמצאים בפיגור אדיר אחרי העולם הטכנולוגי ויצטרכו להיות עתירי רגולציה".