סלינגר: "מוצרי ביטוח סיעודי לטווח קצר לא ישווקו בישראל החל מינואר 2018"

"מוצרים קצרי טווח כמו ביטוח סיעודי לא ישווקו בישראל החל מינואר 2018", כך אמרה הבוקר דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון והביטוח, בכנס פינטק 2017 של כלכליסט, בנק לאומי ו-KPMG. דבריה של סלינגר נאמרים על רקע כוונת הההסתדרות, בראשות ניסנקורן להשבית את המשק.

סלינגר הבהירה ואמרה בהקשר זה עוד כי "בישראל פרופורציונאלית כמות האנשים שיש להם ביטוח סיעודי גדולה מאוד. כך, בישראל יש כ-5 מיליון איש עם ביטוח סיעודי ואילו בארה"ב "הקטנטנה" יש 7 וחצי מיליון איש כאלו. אצלנו למחצית מהאוכלוסייה, כ-4 מיליון איש, יש ביטוח ארוך שנותן כיסוי לאורך זמן. כלומר לחמישים אחוז יש להם ביטוח סיעודי מעבר לרובד הראשון".

דורית סלינגר בשיחה עם גלית חמי בכנס פינטק | צילום: עמית שעל

"בביטוח הסיעודי יש את המאוגדים והם קנו באמצעות הוועדים מוצרים שלא נותנים כיסוי ולכן את הדבר הזה אי אפשר להמשיך. האם אפשר להמשיך את הביטוח הסיעודי באמצעות ביטוח סיעודי ממלכתי? זו כבר שאלה של מדיניות וזה לא בידיים שלנו".

לדבריה של סלינגר בזירה הזו המצב הוא מביך משום ש"בישראל וגם בעולם מדובר בתעשייה שנמצאת הרבה מאחור בכל ההתפתחות הטכנולוגית ומנגד מדובר באחד הנכסים המשמעותיים ביותר שהפרט יוצר במשך חייו - ולכן יש כאן בעיה". סלינגר הסבירה כי אחת הסיבות לכך היא שמדובר במוצר שהפרט ייתקל בו בעוד כמה עשרות שנים והוא חסר ערך בעיניו בזמן הווה ואין לחוסך מושג מה קורה עם המוצר במהלך השנים. "דווקא בגלל זה אני מצפה לראות יותר עניין בתחום הזה – שיהיה יותר friendly למשתמש", הוסיפה סלינגר.

חמי: "כוונתך ליותר עניין מצד חברות הביטוח או מצד קהילת היזמים?"

סלינגר הסבירה כי יזמים נרתעו מהכניסה לתחום זה ולכן "כוונתי כרגע היא יותר בהיבט של הצרכן לגלות יותר עניין. מצידנו אנחנו אומרים ליזמים שאנחנו מוכנים לעבוד איתם ולהסיר חסמים ולכן אני קוראת ליזמים לנצל את האמירה הזו. לא בהכרח שלכל פניה ובקשה נענה אבל איפה שאפשר נעשה כי התעשייה עד כה לא עבדה בהיבט הזה".

חמי: איזה חסם הוא המשמעותי ביותר – הרגולציה או התחום עצמו כמעורר רתיעה?

סלינגר הסבירה כי בתחום הביטוח, בניגוד לתחום הבנקאות, מרבית הלקוחות הסופיים (הצרכנים) עובדים מול גורמי תיווך ולא מול חברות הביטוח באופן ישיר ולכן יש כאן מורכבות בניגוד למערכת הבנקאית שהלקוח עובד מול הבנק ללא מתווכים.. "יש כאן שאלה מיהו הלקוח של חברות הביטוח – הסוכן או החוסך? עבור חמש חברות הביטוח הגדולות הלקוח העיקרי שלהם אלו הסוכנים ולכן חשובה כאן אימוץ של טכנולוגיה שהלקוח יקבל במסגרתה את כל המידע בשקיפות גבוהה, יוכל לתקשר באמצעים דיגיטליים כל אורך מסלול החיים של המוצר הביטוחי - ממילוי טפסים ממוחשב, ניהול תביעות, מיצוי זכויות וקבלת הכסף".

חמי: בהתחשב במבנה של שוק הביטוח אם את צריכה להניח מאיפה תגיע החדשנות – האם מהחברות עצמן כפי שקורה במערכת הבנקאית כאן או דווקא מגופים קטנים יותר

סלינגר: "וובי הצליחה לערער את השוק בהקשר הזה והיא גוף חיצוני ולא חברות הביטוח עצמן. הפחתנו דרישות הון וחברות שמחוללות חדשנות אלו הן בסופו של יום חברות שלא עובדות כמו חברות הביטוח עצמן. מיזמים בתחום הביטוח צריכים לעבוד באופן דיגיטלי מלא על כל שלבי המסלול הביטוחי. אי אפשר היום לסגור את חברות הביטוח ולהעביר הכול למיזמים בתחום הביטוח משום שיש מוצרים קיימים שהם נחסך כסף כמה עשרות שנים ומוצרים עם משטרי מס שונים ולא ניתן לכן לסגור את המערך הקיים".

יחד עם זאת הבהירה סלינגר כי ישנה עוד דרך ארוכה, עד שעולם הדיגיטל בביטוח יגיע לנתח של 20% מהשוק – "לא נראה את זה קורה בטווח הזמן הבינוני. אנו מקווים שערעור השוק הקיים ורעשים מצד מיזמים שונים יעשו בביטוח האלמנטרי שינוי ואני מקווה שבהמשך גם במוצרי חסכון ארוכי טווח".

חמי: האם חדשנות פירושה תשלום נמוך יותר מצד החוסכים?

סלינגר: "בסוף היום המטרה היא לשלם פחות כי אם אתה יעיל יותר ומנהל תביעות באופן דיגיטלי ולא צריך מענה אנושי - נחסכות עלויות ואנו מקווים שזה יתגלגל לצרכן זו המטרה. כמובן שחשובה גם תשואה לבעלי המניות אבל לא רק - מדובר על תרגום החסכון בעלויות כתשואה לכל בעלי העניין ולא רק לבעלי המניות". מטרה חשובה היא הנגשת המידע ללקוח באופן ברור, בהיר בלי מושגים ארכאיים, מסבירה סלינגר. "גם מיצוי זכויות הוא חשוב מאוד ולא רק חיסכון כספי. כולנו מכירים את זה שביום מימוש הביטוח עוברים תהליך מאוד ארוך, שמלווה מצד מגיש התביעה באירוע שלילי שקרה לו".

חמי: כל אחד מאיתנו שנדרש פעם להפעיל ביטוח חווה מפגש עם הרבה סעיפים וכאשר את מסתכלת על מוצר שהוא מורכב בהגדרתו בעוד 5 או עשר שנים איך היית רוצה שהוא יראה?

סלינגר: "חווית משתמש אחרת לגמרי, תשלום תביעות מהיר, ללא אותיות קטנות, בניית האמון של שני הצדדים - חברות הביטוח חוששות מהונאות ולכן יש כאן קשיים. דרושה חווית לקוח אחרת לגמרי. למשל למונייד, מיזם מתחום הביטוח של ישראלים שפועל רק בארה"ב כרגע, כבר הפך לשם גנרי ושם תשלום התביעות נעשה בזמן שיא, בלי שהלקוח משלם על כך פרמיה במוצר הביטוחי. לא תהיה ברירה וזה ימשוך קדימה את השוק כולו".

חמי: אז עוד חמש או עשר שנים תקרה המהפכה?

סלינגר: "בישראל רק כדי לעבור מדואר רגיל לדואר אלקטרוני זה מאמץ מאוד גדול. אני מאוד מקווה שתוך זמן קצר נראה כאן שינוי בעולם הביטוח".

חמי: את בימים אלה חוגגת שנה לעצמאותה של רשות שוק ההון. את לא חוששת מהמשך עצמאות הרשות לאור קולות שנשמעים לכרסום בעצמאות?

סלינגר השיבה כי "התקבלה החלטה משמעותית להפריד את האגף ולהופכו לרשות עצמאית כאשר בעולם כבר לפני הרבה מאוד שנים הבינו שיש להפריד וכל המלצות ה- OECD מדברות על זה".

חמי: איפה החזיתות הקשות יותר בהתמודדות היומיומית שלך בהיותך רשות עצמאית ?

סלינגר: "אני מתמודדות כמו כל רגולטור פיננסי מול הצעות חוק פרטיות, ומול חזיתות שכל רגולאטור מתמודד מולן. יחד עם זאת נוצר כאן אחד החוקים החשובים שהרשות תעבוד בצורה עצמאית כאשר בחוק עצמו כתוב במפורש שהרשות לצד דאגה ליציבות ולצרכנים, גם תדאג לקידום החדשנות".