אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברת אשראי עסקי זכתה בערעור – תקבל כסף על צ'ק שהוסב על שמה צילום: עמית מגל

חברת אשראי עסקי זכתה בערעור – תקבל כסף על צ'ק שהוסב על שמה

"המסקנה לפיה המערערת לא נתנה תמורה בעד השיק, לא נסמכה על ראיות קבילות ומשכך, דינה להידחות", קבעה שופטת ביהמ"ש המחוזי

12.04.2018, 15:40 | עו"ד ניר נעים

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן, הפכה את פסק דינו של בית משפט השלום בעיר, וחייבה את חברת "ש.ד. גל חלקים" לשלם 44,500 שקל בתוספת ריבית והצמדה, לחברת האשראי "אופק קפיטל אשראי עסקי", לאחר שקיבלה את ערעורה.

לפני כחצי שנה, הרשמת הבכירה ורדה שוורץ דחתה את תביעתה של "אופק קפיטל", העוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי לעסקים, שהגישה נגד הנתבעים בקשה לביצוע שטר – צ'ק על סך 44,500 שקל. במילים פשוטות, הרשמת לא השתכנעה שקפיטל שילמה או נתנה תמורה כלשהי בעד אותו צ'ק.

הצ'ק נמשך באוגוסט 2016 מחשבונה של חברת "ש.ד. חלקים" – תובעת בהליך המקורי – בערבות אדם נוסף (הנתבע בהליך), לפקודת "ש.ל כלים וציוד למטבחים" – היא "הנפרעת".

באמצעות חתימה על גב הצ'ק, הנפרעת הסיבה את הצ'ק לידי "קפיטל". לאחר מכן הצ'ק חולל בהוראת ביטול.

הנתבע – בעליה של ש.ד. – טען כי הצ'ק נמסר במסגרת עסקה לרכישת ציוד לאולם אירועים שבבעלות החברה שלו, בסך כולל של 800 אלף שקל, באמצעות מספר צ'קים דחויים – אחד מהם הצ'ק המדובר.

הנתבע טען כי הציוד לא סופק, והעסקה הייתה מותנית בכך. עוד הוא טען כי למיטב ידיעתו החברה הנפרעת לא קיבלה תמורה כלשהי מהתובעת בגין הצ'ק, כך על פי שיחה שלו עם בעלי הנפרעת.

גרסת הנתבע התבססה על תצהיר של בעל החברה הנפרעת שלפיו חברתו לא קיבלה תמורה בעד הצ'ק. אלא שאיש לא הגיע להעיד על תצהירו, ולכן הרשמת הסבירה שיש לתת לתצהירו משקל "כמעט אפסי", שכן לתובעת נמנעה האפשרות לחקור בבית המשפט.

אולם למרות זאת, התביעה נדחתה, וזאת משום שגרסת התובעת הייתה בלתי-משכנעת בעיני הרשמת. הרשמת שוורץ הבהירה כי אמנם ההנחה שמי שמחזיק בשטר קיבל אותו בתום לב ובתמורה, אלא שמותר לנתבע להטיל בה ספק ולנסות להוכיח אחרת.

במצב כזה, לפי השופטת, קפיטל (התובעת) לא יכולה להתעלם מטענות הנתבע. כלומר, לאחוז בצ'ק זה לא מספיק, ועל התובעת להראות כיצד נתנה תמורה בגין הצ'ק.

מנהלה של "קפיטל" טען שהחתים את הנפרעת על הסכם למתן אשראי בדרך של הלוואות וניכיון שקים. כאשר נחקר בבית המשפט, מנהלה הודה שלא נתן לנפרעת תמורה בגין הצ'ק באמצעות העברה בנקאית, המחאה או כסף מזומן, אלא טען "שילמתי לו על קיזוז צ'קים שחזרו על חשבון צ'קים שחזרו". לתמיכה בהסבר זה, המנהל הפנה לכרטסת "פירוט תנועות" שהיו בין התובעת לנפרעת.

שרה דותן, שופטת בית המשפט המחוזי תל אביב, צילום: אתר בתי המשפט שרה דותן, שופטת בית המשפט המחוזי תל אביב | צילום: אתר בתי המשפט שרה דותן, שופטת בית המשפט המחוזי תל אביב, צילום: אתר בתי המשפט

הרשמת כתבה כי "התובעת לא הביאה כל גרסה מתקבלת על הדעת ונתמכת בראיות כלשהן, בדבר מהות ושיעור התמורה שניתנה לנפרעת בגין הצ'ק, בכך תמכה בגרסת הנפרעת כפי שהובאה על ידי מנהל הנפרעת ולמרות שלא התאפשר לה לחוקרו בחקירה נגדית על תצהירו".

על כך הרשמת הוסיפה כי התובעת אינה מציינת מתי קיבלה את הצ'ק מאת הנפרעת, כך שאין אפשרות לבדוק האם באותה אכן היתה יתרת חוב של הנפרעת כלפי התובעת, על מנת לקבוע כי ניתנה תמורה.

לפי הרשמת, יש "לתפוס" את התובעת במחדלה בהבאת הראיות ולקבוע שאם היו ראיות כאלה, הרי שהיה מתברר ההפך – כלומר שלנפרעת לא ניתנה תמורה כלשהי בעד הצ'ק. משכך, הרשמת קבעה כי לא הוכח שלנפרעת היה חוב או חוב אשראי בעת סיחור הצ'ק.

הנתבע הוא שצריך להוכיח

 

אלא שבניגוד לרשמת, השופטת דותן סברה שאין לזקוף לחובתה של קפיטל את העובדה שלא הגישה כתב תשובה והסתפקה בבקשה לביצוע שטר שלא כללה התייחסות לעניין התמורה, שכן התנהלותה עולה בקנה אחד עם החוק והפסיקה, שלפיהן מי שצריך להוכיח שלא ניתנה תמורה הוא הנתבע ולא התובעת. כלומר נטל ההוכחה אינו שעל התובע להוכיח שנתן תמורה, אלא על הנתבע להוכיח שלא קיבל תמורה.

לכן השופטת קבעה כי "בדין נמנעה המערערת מלציין מהי התמורה שניתנה על ידה, ולנוכח קלישות הראיות שבידי המשיבים, שבשלב ההחלטה בהתנגדות כללו עדות מפי השמועה בלבד".

השופטת אף קבעה כי גם המסקנה של הרשמת שלפיה המשיבים הוכיחו את גרסתם בעייתית, שכן היא התבססה כאמור על גרסת מנהל הנפרעת שלא התייצב לחקירה על תצהירו.

"המסקנה לפיה המערערת לא נתנה תמורה בעד הצ'ק, לא נסמכה על ראיות קבילות ומשכך, דינה להידחות", סיכמה דותן.

לפיכך "ש.ד. גל חלקים" חויבה בתשלום הצ'ק המדובר, בתוספת הוצאות הערעור בסך 10,000 שקל.

לפסקדין:

https://www.psakdin.co.il/Files/%D7%A2%D7%90%2026790-11-17.pdf

• ב"כ המערערת: עוה"ד חגואל ופדלון

• ב"כ המשיבים: עו"ד גיא אופיר

עו"ד ניר נעים עוסק בהוצאה לפועל

** הכותב לא ייצג בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות