"נהוג לחשוב שכמה שיותר דאטה - יותר טוב, אבל עומס היתר מסוכן"

בני שניידר, סגן נשיא לפיתוח תוכנה באורקל, נשא היום דברים בוועידת Mind the Data 2017 של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי. בדבריו בחן שניידר את ההנחה הרווחת כי "כמה שיותר דאטה - כך יותר טוב".

באמתחתו של שניידר, הנחשב ליזם סדרתי מהמצליחים שהיו בישראל, אקזיטים על סך כ-1.5 מיליארד דולר מאז 1999. שניידר הסביר כי הפרדיגמה שהונחלה בין היתר בעזרת ביטויים כמו "ידע זה כוח", עלולה להוביל לעומס יתר והיעדר יעילות מסוכנים בעידן הביג דאטה.

דוגמה למקרה בה כמות הידע נחלה תבוסה אל מול אלגוריתמים חכמים יותר וחדשנות מחשבתית, נתן הבכיר באורקל ישראל מעולם התרגום הממוחשב. שניידר סיפר כיצד מנוע התרגום של גוגל הצליח לגבור על מתחריו המסורתיים שהיו למובילי התחום במשך שנים, בזכות יכולתו לייעל את התהליכים ולדעת גם מאיזה מידע להתעלם – שבירת מוסכמה בשוק של אז.

"גם היום המערכות הללו אינן מושלמות וחפות מטעויות", אמר שניידר. "אולם ההבנה שתהליך טיוב הדאטה - שיפור איכות המידע - מהווה 70% מהמאמץ בתחום החלה לחלחל. התפיסה הנוכחית מבינה שיש הרבה יותר מדי דאטה, ובהמשך המאמץ לשיפורה רק יילך וייגבר".

שניידר, שהצטרף לאורקל ב-2016 לאחר שזו רכשה את חברת ראבלו שהקים ב-430 מיליון דולר, הדגים את מהפכת הידע שתשטוף בזרמי ענק את החברות השונות בחיבורם של כלי הרכב לרשת האינטרנט. "מי מאיתנו שקנה מכונית בשנתיים האחרונות קיבל אותה עם מערכת ממוחשבת שגם מחוברת לאינטרנט?", שאל שניידר, תוך שהוא מסתמך על הערכות כי בעתיד רכב אוטונומי יצבור כארבעה טרה-בייט בכל יום.

"אותו ידע שייצטבר יהיה חייב לעבור סינון, כך שניתן יהיה להתעלם מהעומס המיותר, ולפתח אפליקציות חיוניות עבור המשתמש. אפליקציות כגון בחינת איכויות הנהיגה לטובת הנחה בביטוח; בדיקת לחץ אוויר; מצב הדלק וצריכתו לטובת פרסום של החברות השונות; תקלות עבור הצעות ממוסכים; מיקום ועוד".

לדברי שניידר, "על פי ההערכות, שוויו של המידע הזה הוא 100 דולר עבור מכונית, והסכום הכולל מוערך בכ-1.5 טריליון דולר".

"האם לדאטה ערך אינהרנטי כמו זהב?", שאל שניידר את באי הוועידה בתל אביב. "כולנו התרגלנו שהתשובה לשאלה הזאת היא לא. הנחה שהתבססה על כך שברגע שהמידע נאגר וטופל ניתן לשכפל אותו אינסוף פעמים. בעבר השתמשו בדיסקים, היום מספיק שכתב מעלה את הכתבה שלו או ששיר או סרט מועלים כל אחד יכול להעתיק אותם".

עם זאת, מתעקש שניידר כי "התשובה לשאלה הזו היא בהחלט כן, וזאת הודות לטכנולוגיה מתפתחת בשם בלוקצ'יין". לדבריו, "הטכנולוגיה הזו פותחת את האפשרויות לשינוי שורשי בעולם, כזה שפותח את הדלת גם לסטארט אפים חדשים".