הצלחה לדיסקונט: העליון טרם השתכנע שזאבי "רק עובד" בחברות של ילדיו

הגורל שוב מתהפך על גד זאבי, המנסה לטענת בנק דיסקונט לחמוק מתשלום חוב אישי לבנק. לפני חודשיים מנעה השופטת המחוזית בטינה טאובר מהבנק לעקל כספים שהתקבלו משתי עסקאות של זאבי, בנימוק שלא הוכח שהחברות שביצעו את העסקאות אכן נמצאות בשליטתו. ואולם בימים האחרונים, בעקבות ערעור של דיסקונט, הורה השופט העליון יורם דנציגר להטיל צו זמני לעיקול ההכנסות משתי העסקאות.

אף שהחלטה היא זמנית, נראה שהיא מלמדת על נכונות של בית המשפט העליון לשקול בכובד ראש את הטענות שנדחו על הסף בבית המשפט המחוזי, ולאפשר לדיסקונט לעקל כספים מחברות שלטענת זאבי כלל אינן שייכות לו, אלא לילדיו.

בנק דיסקונט גורס שזאבי חייב לו 22 מיליון דולר בשל ערבות שנתן זאבי לחברת אינפקוס שבשליטתו, שקיבלה מימון מדיסקונט לביצוע עסקאות נפט. לאחר שזאבי ניסה, לטענת הבנק, להתחמק מתשלום החוב, פתח נגדו הבנק בהליכי פשיטת רגל. כדי לגבות את החוב ביקשו בדיסקונט להטיל עיקול על כספים שהתקבלו משתי עסקאות שביצעו חברות השייכות לכאורה לזאבי: מכירת הנתח של זאבי בבית החולים אלישע בחיפה לאיש העסקים צביקה בארינבוים; ומכירת קרקע בלוד לבנק מזרחי טפחות.

לטענת דיסקונט, זאבי הוא בעל השליטה בפועל בקבוצת החברות שלו והוא הנהנה מפעילותן. אלא שזאבי, באמצעות עו"ד אודי גינדס, הכחיש זאת וטען שהוא רק נושא משרה בחברות האלה, שנמצאות בבעלות נאמנות משפחתית של ילדיו הבוגרים ‑ ולו עצמו אין חלק בה.

בהליך שהתקיים לפני חודשיים בבתי המשפט המחוזי דחתה השופטת טאובר את טענות דיסוקנט, וחייבה את הבנק בתשלום הוצאות כבדות של 82 אלף שקל. היא קבעה שלא הוכח שזאבי הוא בעל השליטה בבית החולים אלישע או בכל חברה אחרת שיוחסה לו.

גד זאבי. טען שהוא רק "נושא משרה" בחברות של ילדיו | צילום: עמית שעל

בתגובה מיהר הבנק לערער על ההחלטה, באמצעות עורכי הדין גבריאל מויאל, אסף אנגלרד וזוהר אילן ממשרד המבורגר עברון ושות'. לצד הערעור הגיש הבנק בקשה דחופה למתן סעד זמני, כדי להטיל עיקול על הכספים עד להכרעה בערער. הבנק נימק את הבקשה במידע שהגיע אליו לאחרונה, המלמד שעסקת ביה"ח אלישע הושלמה, ותמורתה כבר שולמה לחברת מיראז' פיתוח, וכי עסקת הנכס בלוד תושלם בימים הקרובים והכספים טרם שולמו. אם לא ינתן צו עיקול מיידי ‑ טען הבנק ‑ הכספים יועברו לזאבי או למי מטעמו והבנק ימצא עצמו בפני שוקת שבורה.

בדיסקונט טוענים שהניחו תשתית עובדתית ומשפטית מספקת לביצוע הרמת מסך חלקית, שתאפשר לעקל את הכספים לשם הבטחת פרעון חובותיו האישיים של זאבי במסגרת הליכי פשיטת הרגל נגדו. לפי גרסת הבנק, הראיות מלמדות ש"זאבי הוא בעל השליטה האמיתי בקבוצה" ושהוא עצמו רואה בקבוצה מקשה אחת ומשתמש דרך קבע בנכסי החברות לפירעון חובותיו האישיים.

בדיסקונט טענו שקביעתה של טאובר בנוגע להוכחת השליטה של זאבי בחברות התקבלה "בניגוד מוחלט לראיות שהוצגו".

השופט דנציגר לא נימק את החלטתו. הצו הוצא בכפוף להפקדת התחייבות עצמית מטעם הבנק וכן ערבון של 100 אלף שקל במזומן.