שקד מציעה: עמותות לא יחשפו את זהות התורמים - עד 150 אלף שקל

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, צפויה לדון ביום שני בתיקון חוק שהעלתה שרת המשפטים איילת שקד, שלפיו עמותות יהיו מחויבות לדווח על שמות התורמים שלהן רק במקרה שבו תורם יחיד תרם במצטבר 150 אלף שקל בשנה. כיום עמותות מחויבות לדווח על זהות התורמים שלהן אם תורם יחיד תרם 20 אלף שקל במצטבר. כמו כן, לפי תיקון החוק, העמותות ימשיכו לבצע רישום של התורמים שתרמו במצטבר עד 20 אלף שקל, אולם הן לא יהיו מחויבות לדווח על כך לציבור.

 

תרומות מישויות מדיניות זרות, כמו מדינה זרה או ארגונים כמו האיחוד האירופי, הוחרגו מתיקון החוק, כלומר על העמותות לדווח על כל תרומה מצטברת של 20 אלף שקל ומעלה אם מדובר בארגון זר.בנוסף לכך הוחלט כי אם התרומה המצטברת עומדת על 50 אלף שקל ומעלה, אך מהווה 20% מהמחזור הכספי השנתי של העמותה, העמותה תחויב לפרסם את זהות התורם.

התיקון לחוק מסדיר גם את אופן הגשת הבקשה לאישור קבלת חיסיון על זהות של תורם, ודורש לפרט לרשם העמותות את הצורך לחיסיון ואת הקשר בין עסקיו וענייניו האישיים של התורם לפעילות העמותה. במקרה שמדובר בתרומה מצטברת של חצי מיליון שקל ומעלה, על התורם להגיש בעצמו בקשה לקבלת חיסיון לרשם העמותות.

לפי משרד המשפטים, תיקון החוק מביא "לאיזון ראוי יותר בין שיקולי שקיפות ציבורית מחד גיסא לבין ההגנה על פרטיותם של תורמים, זכותם למתן בסתר והגנה על המגזר השלישי בהיבט של כושר גיוס התרומות מאידך גיסא". ב־2014, בעת שהיתה שרת משפטים, קידמה ציפי לבני הצעה דומה.

צמצום הדיווח על התורמים לעמותות עשוי לפגוע ביכולת של הציבור לקבל את התמונה המלאה על המתחולל בעמותות ועל האינטרסים שעשויים לעמוד מאחורי פעילותן. שני שלישים מהעמותות שקיבלו אישור לחיסיון ב־2016 היו עמותות דתיות או חרדיות. מוסדות וארגונים בהתנחלויות ובמזרח ירושלים וכן ארגוני ימין בולטים מאוד ברשימת המבקשים חיסיון על תרומות מרשם העמותות.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר בקשות החיסיון שרשם העמותות אישר. לפי נתוני רשם העמותות, ב־2016 הוא אישר חיסיון על שמות תורמים ל־30 עמותות, עלייה של 130% בהשוואה לשנה הקודמת. מספר התורמים הפרטיים שקיבלו אישור לחיסיון על תרומותיהם עמד על 84 בשנה שעברה, כפול ממספר התורמים הפרטיים שקיבלו אישור כזה ב־2015. מספר הבקשות לקבלת חיסיון עלה ב־233% מאז 2012.

לפי נוהל חיסיון לתרומות של רשם העמותות, ייבחנו "שיקולים של הגנה על פרטיות התורמים וזכותם למתן בסתר". עוד קובע הנוהל כי הרשם יביא בחשבון את חשיבות השקיפות, משמע את "הצורך לאפשר לציבור לדעת מהם הכוחות הכלכליים שמניעים עמותות".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "העלאת סכום התרומה המחוייב בדיווח לציבור (בסכום ובשיעור) הוא חלק מתיקון תקנות מקיף שמסדיר את הדיווחים של עמותות וחל״צ. בין היתר הוא קובע הסדר מובנה לגבי מתן אישור חסיון של מי שתרם סכום שנתי העולה על הסכום המירבי (יובהר, כי התיקון לא משנה מהחובה לנהל רישום על תרומות של 20 אלף שקל לצורך פיקוח). התיקון נועד לקדם את השקיפות בפעילותן של עמותות ובניהול ענייניהן ולהבטיח פיקוח אפקטיבי.

"התיקון גובש על ידי גורמי המקצוע במשרד המשפטים - רשות התאגידים ומחלקת יעוץ וחקיקה - לאחר שורה ארוכה של התייעצויות מול המגזר השלישי, אשר טענו בין היתר כי עול הדיווח מכביד באופן משמעותי על פעילותן.

"התקנות הועברו לוועדת החוקה בתקופת שרת המשפטים ציפי לבני (אוגוסט 2014). מאחר שוועדת החוקה לא הספיקה לדון בתקנות, הועברו התקנות בתקופת השרה שקד פעם נוספת לוועדה.

"מכל מקום, אין בכוונת שרת המשפטים לעמוד על הסכום שנקבע, ולאחר שמיעת הגורמים הרלוונטיים בוועדת החוקה בלב פתוח ובנפש חפצה תתקבל החלטה האם להפחיתו או להשאירו על 20,000 שקל".