מחכים למשגיח: מה מעכב את התחרות בכשרות

פסק הדין שנתן בג"ץ בספטמבר בנושא תעודות הכשרות פתח פתח לשבירת מונופול הכשרות של הרבנות הראשית. אלא שבשטח לא קרה מאז הרבה. שוק הכשרות ממתין עכשיו להכרעה בשתי שאלות גורליות. הראשונה רובצת לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שיצטרך לקבוע בשבועות הקרובים איך לפרש את פסק הדין. השנייה היא של ארגון הרבנים צוהר, ששוקל להקים מערך כשרות עצמאי שיתחרה ברבנות הראשית.

פסק הדין של בג"ץ דן בשאלה "מהו כשר", וליתר דיוק ‑ מי רשאי להציג את עצמו ככשר, ואיך מותר לו לעשות זאת. אליבא דכולי עלמא, שופטי בג"ץ קבעו שלבעל עסק מותר לציין על אילו כללים הוא שומר, אבל לא התירו לו להתהדר בשם המפורש "כשר". מצד שני, פסק הדין השאיר שאלות פתוחות, ואלה השאירו מקום לוויכוח משפטי בין משרד האוצר ‑ שמעוניין בתחרות בשוק הכשרות לתחרות שתוריד את יוקר המחיה ‑ לבין הרבנות הראשית, שמעוניינת לשמור על המונופול.

הרב אהרון ליבוביץ עם תעודת כשרות של "השגחה פרטית" בקפה בייקרס בתל אביב | צילום: יריב כץ

מחכים למנדלבליט

שני הצדדים מסכימים שבעל עסק רשאי היום להציג מעין "נוהל" שמפרט מה הוא עושה כדי לשמור על כשרות. פירוט כזה מאפשר ללקוח להחליט בעצמו אם הוא סומך על המקום או לא. בעל העסק צריך ליידע את הלקוח שאין לו תעודת כשרות מהרבנות הראשית. אלא שמשרד האוצר, כמו ארגוני חופש הדת, גורס שבית המשפט התיר לבתי העסק לציין גם איזה ארגון או רב מפקח עליהם. הפרשנות הזו נשענת על דבריו של השופט סלים ג'ובראן, שכתב בפסק הדין כי "יש מקום להידרש לגורם המפקח".

מעברו השני של המתרס עומד היועץ המשפטי של הרבנות הראשית עו"ד הראל גולדברג, שטוען בחוות דעת שהעביר ליועץ המשפטי לממשלה כי הצגת הגורם המפקח כמוה כטענה שלעסק יש כשרות ‑ ולכן היא הפרה של חוק הונאה בכשרות. "לא ניתן לפרש את פסק הדין כמאפשר הצגת פיקוח חיצוני אם הדברים לא נאמרו במפורש בפסק הדין של הנשיאה (נאור)", כותב גולדברג. לטענתו, בית המשפט לא פתח פרצה אלא "פתח כחודו של מחט", ופרשנות האוצר מבקשת "פתח כפתחו של אולם".

אם מקבלים את הפרשנות של הרבנות הראשית, הרי שאסור לבית עסק להשתמש בלוגו הארגון המשגיח או בשמו, וכך מונצח המונופול של הרבנות הראשית.

מתי תיפול ההכרעה? ממשרד המשפטים נמסר ש"התקיימו דיונים בנושא במחלקת ייעוץ וחקיקה והסוגיה תובא בקרוב להכרעת היועץ המשפטי לממשלה". קרי: מנדלבליט עצמו יכריע.

אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה | צילום: צביקה טישלר

מחכים לצוהר

לפרצה שיצר בג"ץ אחראי במידה רבה ארגון "השגחה פרטית", ארגון כשרות עצמאי שהקימה ח"כ רחל עזריה מסיעת כולנו כשעוד היתה חברת מועצה בעיריית ירושלים. ב"השגחה פרטית" מדווחים שמאז פסק הדין הצטרפו לכשרות שלהם עוד שישה עסקים, וכיום הם משגיחים על 38 בתי עסק. לדבריהם זה עוד לא הכל, וכשיסתיים עוד חודש קורס משגיחות הכשרות שהם עורכים צפויים להצטרף עסקים נוספים.

אבל המספרים מבהירים שהחדירה לשוק קטנה. לפי התוכנית העסקית של "השגחה פרטית", הארגון יגיע עד סוף 2021 ל־171 עסקים בהשגחה בלבד. מלבדו ידוע רק על שני רבנים אחרים שמתיימרים לספק כשרות אלטרנטיבית.

מי שאמור להיכנס בפרצה שיצר בג"ץ ולהרחיב אותה הוא ארגון הרבנים צוהר, שמקיים אלפי חופות אורתודוכסיות בשנה לזוגות שמבקשים חתונה ידידותית יותר מזו שמציעה הרבנות הראשית.

בצוהר הבהירו ל"כלכליסט" בעקבות פסיקת בג"ץ שבכוונתם לערוך בדיקת כדאיות כלכלית, במטרה להשתלט על יותר מ־10% אחוז משוק הכשרות, כולל בתי מלון. הבדיקה, מתברר, עדיין נמשכת, ותסתיים רק בעוד כמה שבועות. השאלה העיקרית שנבדקת היא כמה ביקוש יש לכשרות אלטרנטיבית לרבנות, והם יש נכונות לסמוך עליה. בצוהר העריכו שהסיכוי שיקימו מערך כשרות עומד על 70%.

מחכים לעסקים בפינה

בינתיים פקחי הרבנות לא מפסיקים להציק לעסקים של "השגחה פרטית". הביטוי המובהק ביותר של מונופול הכשרות הוא הסמכות שנתונה לרבנות הראשית להפעיל פקחים שיכולים לרושם קנסות למי שעבר על החוק לשיטתם, כלומר הציג את עצמו ככשר אף שאינו רשאי לעשות זאת. המקרה הקיצוני ביותר היה של מסעדת "הודו הקטנה" בבאר שבע, שקיבלה בתוך שבוע שבעה קנסות בסכום כולל של 8,000 שקל על עבירות שנעשו לכאורה בחודשים האחרונים. קנס של 2,000 שקל נרשם מיד לאחר פסק הדין גם למסעדת "פסטה בסטה" בשוק מחנה יהודה בירושלים, אבל הוא בוטל והומר בהתראה.

ב"השגחה פרטית" מציינים שמאז פסק הדין ביקרו פקחים של הרבנות בכעשרה עסקים בהשגחתם, כלומר יותר מרבע. מאחר שיש עשרות אלפי עסקים בהשגחת הרבנות, קשה לראות בזה מדגם מקרי. עם זאת, הרבנות לא רושמת קנסות לעסקים שמציגים את התעודה החדשה של הארגון, שבה מופיעה הצהרה על כללי הכשרות ואישור הרב המפקח מטעם הארגון ‑ זאת כנראה עד שיוכרע הוויכוח המשפטי.

ברבנות הראשית מכחישים את הטענות על "אכיפה בררנית", ואומרים שאם היו מעוניינים להפעיל אכיפה דווקא על "השגחה פרטית", הפקחים היו מגיעים לכל העסקים של הארגון. לדבריהם, הודו הקטנה נקנסה מפני שהציגה את עצמה באתר שלה ככשרה בניגוד לחוק. באשר ל"פסטה בסטה", הקנס הומר בהתראה אחרי שהתברר שלא ניתנה התראה קודמת.

ח"כ עזריה מסרה שתכנס את השדולה לקידום כשרות בעסקים, שהיא עומדת בראשה, לדיון בפעולות הרבנות נגד ההשגחה הפרטית.

ואילו יו"ר צוהר הרב דוד סתיו מספק נקודת מבט משלו על יחסי הרבנות הראשית ו"השגחה פרטית": "יש לנו הרגשה שלא מדובר בניסיון להפחיד את 'השגחה פרטית' אלא את צוהר. מנסים להתנכל לחלשים ודרכם לרמוז לנו שלא ניכנס". לדבריו, זה לא יעבוד. "אלוהים יבקש את הנרדף".