מה להגיד ולעשות כשחבר לעבודה מפוטר

השנה האזרחית מתקרבת לקיצה וחברות רבות מנצלות זאת לקיצוץ עלויות, כולל פיטורי עובדים. פיטורים הם כמובן לא דבר נעים, לא למפוטרים עצמם, אך גם לא לעובדים שנותרו שאינם בטוחים כיצד להגיב או לעודד את חבריהם לעבודה לשעבר.

פיטורים מדורגים במקום השמיני במדד הלחץ של הולמס וריי, לא הרבה מאחורי מוות של בן זוג ועונש מאסר. לכן המומחים טוענים שעלינו להביע תנחומים. לפיכך, צרו קשר עין, העניקו חיבוק כשזה הולם, והיו כנים. הבעיה היא שלעיתים קרובות מדי אנחנו נכנעים לפחד שלנו לומר את הדבר הלא נכון ולכן מעדיפים פשוט לשתוק. במקרים אחרים רגשות האשם על כך שלנו עדיין יש עבודה מונעים מאיתנו לעשות את הדבר הנכון.

לא משנה מהי הסיבה להשתתקות שלנו, באתר האפינגטון פוסט פרסמו עצות כיצד להגיב בצורה הולמת:

התאימו עצמכם לתגובת האדם שפוטר:

אם הוא נס במהירות מהבניין כשדמעות בעיניו, קרוב לוודאי שהוא לא מעוניין שתרדפו אחריו למגרש החנייה כדי לדון בתכניות העתידיות שלו. לעומת זאת, אם הם שולחים מייל פרידה ומספקים פרטי קשר, נצלו זאת.

זכרו שאבטלה אינה מדבקת, כך שאין סיבה לפחד לגשת למפוטרים. מספיק לפעמים לומר "אני מצטער" ולהביע נכונות להקשיב. אין סיבה להתלונן על חוסר ההוגנות של החיים או לספר שבדיוק קראתם ששוק העבודה רווי. גם אין סיבה לחלוק את הסיפור על החבר שנאלץ לעבור לגור עם ההורים אחרי שפוטר. תהיו תומכים, ואולי תציעו להיפגש לצהריים עוד זמן מה, או הציעו לקשר אותם עם מכרים שעשויים לעזור להם למצוא עבודה.

אנשים רבים מפרסמים בפייסבוק כי הם מחפשים עבודה חדשה. שימו לב לטון שלהם והתאימו את התגובה שלכם. יש שיעדיפו לשמור על טון קליל כדי למנוע קבלת תגובות מזדהות ומרחמות.

זכרו שהם אלה שאמורים לפרסם את החדשות, לא אתם:

אנשים רבים שרק איבדו את מקום העבודה שלהם מגלים שפרסום במדיה החברתית עוזר גם לספר לכולם בו זמנית וגם מספק הזדמנות מעולה להכריז על כך שהם פנויים להצעות. זוהי דרך מעולה לפצוח במסע לחיפוש עבודה חדשה. אך אין זה אומר שאתם אלה שצריכים לשתף אחרים בחדשות, מבלי לקבל את רשותו של אותו אדם. העובדה שפרסמו זאת בפייסבוק אינה נותנת רשות, אתם צריכים לשאול אותם ישירות. ייתכן שהחברה שאתם רוצים להעביר לה את קורות החיים שלהם, היא חברה שאותו אדם כלל לא מעוניין לעבוד בה. גם בכל הקשור לשיתוף החדשות עם חברים משותפים, קחו בחשבון שככל הנראה הם כבר שמעו על כך. אין סיבה להשתמש בפיטורים של אדם אחד כרכילות שוברת קרח, ואין שום יתרון בלהיות הראשון שיודע דברים מסוג זה.

אל תהפכו את עצמכם למרכז הסיפור:

אתם הרי לא באמת מקנאים באדם שפוטר, אז אל תגידו שאתם כן. אל תנסו משפטי חרטוט אחרים כמו "אני שונא את העבודה שלי כל כך שחבל שאותי לא פיטרו", או "לפחות תוכלו לישון עד מאוחר ולהישאר בפיג'מה כל היום". אם אתם באמת שונאים את העבודה כל כך ורק רוצים לישון עד מאוחר, פשוט תתפטרו ותיהנו מכל ההטבות הנלוות לאבטלה. אך זכרו שההטבות הללו כוללות גם את חוסר היכולת לשלם שכר דירה, ואת חוסר הידיעה הנלווה לשליחת קורות חיים לכל משרה פנויה. להיות מפוטרים זה מבאס ברוב המקרים, אל תנסו לייפות את המציאות.

זה מעליב לשלוח הצעות עבודה שלא הולמות את הכישורים שלהם, אז אל תעשו זאת:

אולי שמעתם על משרה פנויה, אך השכר בה נמוך או שהיא בתחום שונה לגמרי מזה שבו עבדו. במקרים כאלה, שמרו את ההצעה לעצמכם. המנהל לשעבר של מחלקת ה-IT לא מחפש עבודה במזנון מזון מהיר. לפחות לא בשלב הזה. הכוונות שלכם אולי אציליות, אך המסר שעובר הוא: "אתם בטח נואשים". כך למשל, כותבת תוכן שעבדה בחברה גדולה והרוויחה בהתאם, לא תהיה מעוניינת במשרת תוכן באתר המשלם 15 דולר לפוסט. הבת שלה יכולה להרוויח יותר בשעת בייביסיטר. אמנם לפעמים מגיע הזמן שמוכנים לשקול את כל האפשרויות, גם הנחותות יותר, אך בדרך כלל השלב הזה לא מגיע באופן מיידי אחרי הפיטורים. תוכלו לעזור יותר אם תציעו להפיץ את קורות החיים של אותו אדם בקרב אנשי הקשר שלכם.

עזרו להם לראות את המצב באור שונה:

אנחנו נוטים להגדיר את עצמנו לפי העיסוק שלנו. אבל בפועל אנחנו מייצגים הרבה יותר מאשר רק התואר או התפקיד שלנו. לכן, עזרו לחבר המפוטר להסתכל על המצב מזווית אחרת. דברו על ההזדמנויות שמחכות להם, תדגישו כי עכשיו יוכלו לחפש עבודה שבאמת תלהיב אותם או אפילו לחזור ללימודים ולשנות תחום.