אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברת שב"א בדרך לבורסה בשווי של עד 450 מיליון שקל צילום: שאטרסטוק

בלעדי לכלכליסט

חברת שב"א בדרך לבורסה בשווי של עד 450 מיליון שקל

הנחיות ועדת שטרום מחייבות את הבנקים למכור 60% מאחזקותיהם בחברת שירותי הבנקאות עד 2020. אחרי שניסיון מכירה לא הביא הצעות אטרקטיביות מספיק, החליט דירקטוריון שב"א לצאת בהנפקת מניות בינואר־יוני 2018

13.12.2017, 07:08 | גולן חזני

אחרי שניסיון המכירה של שב"א — שירותי בנק אוטומטיים – לא הביא הצעות אטרקטיביות מספיק, ל"כלכליסט" נודע כי דירקטוריון החברה החליט בימים האחרונים להנפיק אותה במחצית הראשונה של 2018 לפי שווי מוערך של 450-400 מיליון שקל. שב"א, שבבעלות הבנקים הגדולים בישראל אחראית על תשתית מערכת התשלומים של ישראל ומעניקה גם שירותי סליקה לחברות האשראי – אף הן בבעלות הבנקים – לצד החברה־האחות מס"ב).  

קראו עוד בכלכליסט

הצעת מכר של הבנקים

הבנקים נדרשים למכור מאחזקותיהם בשב"א לפי הוראת חוק שטרום, להגברת התחרות במערכת הבנקאית. האחזקות בשב"א מתפלגות כיום בין הבנקים לאומי (42.2%), הפועלים (34.5%), דיסקונט (20%) והבינלאומי (3.3%). גם למזרחי טפחות יש זכויות בחברה אף שזה העביר את מניותיו לבנקים אחרים מאחר שהחברה פועלת בשבת. לפי הוראות החוק, על הבנקים להקטין את אחזקותיהם בשב"א ב־60% בתוך ארבע שנים, וכל אחד מהם ייוותר עם 10% לכל היותר.

מטרת ההוראה היא הוצאת השליטה בשב"א מידי הבנקים, תוך מתן אפשרות לשחקנים חדשים בתחום התשלומים להשתמש בתשתיות החברה. פעולה כזו אמורה להוביל להגברת התחרות בענף. ההנפקה המתוכננת תהיה בצורה של הצעת מכר של כל הבנקים, כשנראה כי הבנקים בעלי האחזקה הגדולה יותר ימכרו יותר מניות, ומדובר במכירה של 40%-30% ממניות החברה במהלך זה. גם החתמים צפויים להיות אלו הקשורים לבנקים הגדולים, לאומי פרטנרס, פועלים אי.בי.אי ודיסקונט חיתום.

דירקטוריון שב"א, שמורכב מנציגי הבנקים, גם פעל בעבר בניסיון לקדם מיזוג בין שב"א למס"ב (מרכז סליקה בנקאית), לפי יחס מניות של 3.3:1 לטובת שב"א, אך ניסיון זה הוכשל באסיפת בעלי המניות על ידי בנק הפועלים בטענה שאם החוק מחייב את הבנקים למכור את שב"א בלבד, אין כל טעם וצורך במכירתה של מס"ב.

בנקים אחרים טוענים מנגד שלמס"ב אין זכות קיום כגוף עצמאי משום שהוא משתמש בשירותי מחשוב ותפעול של שב"א, והשארתו כגוף עצמאי תחייב השקעות חדשות, כולל בכוח אדם, כדי לאפשר לו לפעול עצמאית. מס"ב מוחזקת על ידי הפועלים, לאומי ודיסקונט – 25% כל אחד – כאשר בנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי מחזיקים ב־12.5% מהחברה, כל אחד.

העברה וסליקת משכורות

עיקר הפעילות של מס"ב מתמקדת בהעברה ובסליקה של משכורות והוראות קבע, וכן במתן שירותי תפעול מסוימים בתחום הגמל והפנסיה. שב"א, המנוהלת על ידי משה וולף, אחראית, כאמור, על תשתית מערכת התשלומים של ישראל — מרכזת את פעילות סליקת כרטיסי האשראי ומקשרת בין בתי העסק הסולקים לבין חברות האשראי שמנפיקות את הכרטיסים. שב"א מעניקה גם שירותים למערכות המחשוב של הבנקים ושירותי תקשורת שונים לחברות האשראי, כך שכל הפעילות של כרטיסי אשראי זורמת דרך המחשבים של שב"א.

שווי שכפול מההון העצמי

לפני כשנה, ולצורך המיזוג המתוכנן בין שב"א למס"ב, הזמינו החברות הערכת שווי מחברת הייעוץ העסקי־כלכלי גיזה זינגר אבן. בגיזה העריכו את שווייה הכלכלי של שב"א ב־540 מיליון שקל — כמעט כפול מההון העצמי העצמי שלה נכון לסוף 2016. עיקר השווי נבע מהשקעות אינטנסיביות שבוצעו בשב"א בשנים האחרונות. החברה הממוזגת הוערכה ע"י גיזה ב־700 מיליון שקל.

אם בכל זאת בנק הפועלים – שמהווה בלוק חוסם באסיפה הכללית – ישתכנע לתמוך במיזוג, יתחלקו המניות בין הבנקים בחברה הממוזגת באופן הבא: בנק לאומי (38%), בנק הפועלים (32.3%), בנק דיסקונט (21.1%), הבנק הבינלאומי (5.4%), ובנק מזרחי טפחות (3%). בהתאם לכך לאומי יצטרך למכור 28% מהמניות, הפועלים 22% ודיסקונט 11%.

אם המיזוג לא ייצא אל הפועל הבנקים יצטרכו למכור מאחזקותיהם בשב"א עד 2020, כאשר בנק לאומי יצטרך למכור 32.2%, הפועלים 24.5% ודיסקונט 10%. עם זאת, חלק מהותי מהמניות יימכרו כבר בהנפקה של שב"א שככל הנראה תצא לפועל ללא מיזוג עם מס"ב. ההנפקה עשויה לעניין את חברות כרטיסי האשראי שאחרי הפרדתן מהבנקים יוכלו להחזיק ב־10% משב"א, וכן גופי סליקה שונים, זאת אף שהמחיר בהנפקה משקף מכפיל יקר של פי 30 על הרווח הנקי.

הדיבידנד ממתין בקופה

מלבד דיבידנד שחילקה לפני כמה שנים, שב"א צברה נכון לסוף 2016 עודפי רווח הראויים לחלוקה של 275 מיליון שקל (דו"חות 2017 של שב"א לא פורסמו עדיין). את 2016 סיימה החברה עם הכנסות של 58.4 מיליון שקל — עלייה של כ־6% לעומת 2015. הרווח הנקי ירד קלות לעומת התקופה המקבילה ל־14 מיליון שקל. הירידה ברווח נבעה מעלייה בהוצאות לנוכח גידול בהשקעות ובמצבת כוח האדם. זאת, בין השאר, כדי להתאים את מערכות התשלומים בכרטיסי אשראי לדרישות של תקן אבטחה חדש, EMV, שיוכנס לענף בהתאם לדרישות בנק ישראל.

 , צילום: בלומברג צילום: בלומברג  , צילום: בלומברג

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות