כך נהפכו 4 סנט במטבעות וירטואליים ל־10 מיליון דולר בסופ"ש

טירוף הביטקוין בבורסה לא עוצר למרות דברי האזהרה החריפים של יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר בשבוע שעבר, שקרא לשלול מסחר בבורסה של חברות הפועלות בתחום המטבעות הדיגיטליים. האזהרה, כך נראה, נכנסה מאוזן אחת של המשקיעים ויצאה מהשנייה – ועוד ועוד חברות עולות על גל הבלוקצ'יין.

אתמול דיווחה החברה הבורסאית הטרייה אפולו פאוור, שפעילותה נוצקה לתוך השלד הבורסאי אור סיטי רק לפני חודשיים ונסחרה לפי שווי נמוך של 41 מיליון שקל, כי ביצעה ניסוי שבו השתמשה במערכת הסולארית שפיתחה כדי לכרות מטבעות. הניסוי המפתיע הזה של החברה העוסקת בפיתוח טכנולוגיה לאנרגיה סולארית – שלא היה לו זכר בדיווחים קודמים של החברה – הספיק לה כדי למהר ולהגיש שלשום בקשה לרישום פטנט בעקבות הצלחתו. גם המשקיעים התלהבו – והמניה זינקה אתמול במסחר ב־31% לשווי של 52 מיליון שקל.

יו"ר אפולו פאוור הוא איציק שרם, בעבר מבכירי שוק ההון, שאיבד מזוהרו לאחר שנאלץ יחד עם שותפיו לקבוצת שרם פודים קלנר לוותר על חברת לידר, שבה החזיקו לאחר שנקלעה להסדר חוב.

לפי החברה, במהלך הניסוי בוצעה כריית מטבע וירטואלי מסוג את'ר באמצעות המערכת, והניסוי הוכיח היתכנות לניצול האנרגיה המיוצרת על ידי המערכת לשם כריית מטבעות וירטואליים באמצעות הפעלת מחשב כרייה בהספק נמוך.

לפי החברה, הניסוי עבר אימות של מהנדס בכיר בעל ניסיון של יותר מחמש שנים בפיתוח חומרה ייעודית לכריית מטבעות. לכאורה, הרעיון של החברה הוא למכור למי שרוכש ממנה את המערכת שנועדה להוות תחליף לחשמל במקומות שבו אין נגישות לחשמל, ומעבר לשימוש שלה כחלופה לחשמל היא יכולה לשמש אותו גם לכריית מטבעות.

על פניו נשמע הרעיון מבטיח. חברה שמפתחת טכנולוגיה שלכאורה יכולה לשמש לכריית מטבעות דיגיטליים, הדבר החם ביותר היום בשוק. לא כל כך נעים לצנן את להבות ההתרגשות, אבל משקיעים שהיו טורחים להעמיק בפרטים היו נחשפים לנורת האזהרה שמהבהבת מול כל מי שטורח להסתכל בדיווחים קודמים של החברה. רק לפני שבוע פרסמה אפולו פאוור מצגת למשקיעים המתארת את תחומי פעילותה, שלא חושפת ולו ברמז מחשבות על כניסה לפעילות שקשורה במטבעות דיגיטליים.

בהמשך היום פרסמה אפולו דיווח משלים על הניסוי לנוכח דרישת רשות ניירות ערך. זה חשף את העובדה כי ההספק שיצרה המערכת הסולארית בניסוי הספציפי "אינו מאפשרת כריה של ביטקוין". הדיווח חושף פורמלית כי הניסוי בוצע רק ביום שישי האחרון, זאת על ידי צוות בהשתתפות תומר הירשפלד, מהנדס אלקטרוניקה בעל ניסיון בפיתוח חומרה ותוכנה ייעודיות לכריית מטבעות. לפי הדיווח מערכת הכרייה עבדה בניסוי למשך כ־30 דקות באמצעות אנרגיית חשמל שסיפקה לה המערכת הסולארית בלבד וייצרה כ־18 מגה־האש, שלמועד הניסוי היה שווה ערך ל־0.00054 את'ר – שערכם היה 4 סנט ארה"ב בלבד".

בדיווח נכתב כי "על בסיס נתוני הניסוי, שאינם אופטימליים הן מבחינת ההספק של המערכת הסולארית והן מבחינת כוח החישוב של מערכת הכרייה, ושאינם מתחשבים בעלייה אפשרית של שער האת'ר מול הדולר, ניתן לכרות באמצעות המערכת הסולארית את'ר בכמות שוות ערך לכ־0.35 דולר ארה"ב ליום עבודה – וכ־130 דולר ארה"ב בשנה. במהלך הניסוי בדק המהנדס את צריכת החשמל של מערכת הכרייה ווידא כי מתבצעת כרייה בפועל של את'ר". החברה אף חושפת כי הרכיב המובנה לכריית מטבעות וירטואליים שאת שילובו במערכת הסולארית בוחנת החברה יוסיף עלות למערכת ששיעורה אינו ידוע. עוד נכתב כי החברה בוחנת כמה מודלים עסקיים ליישום בנוגע למערכת".

ניסוי וירטואלי

ראיון שערך "כלכליסט" עם מנכ"ל החברה עודד רוזנברג מאשש כי הניסוי המדובר התבצע לראשונה רק ביום שישי האחרון – לפני שלושה ימים, דבר שלא הפריע לחברה למהר ולהגיש בקשה לרישום פטנט ולרוץ ולדווח למשקיעים בבורסה על הבשורה.

מתי ביצעתם את הניסוי שהראה שהמערכת שלכם יכולה לשמש לכריית מטבעות? במצגת שפרסמתם לפני שבוי אין לזה זכר?

רוזנברג: "הניסוי בוצע ביום שישי".

במה החברה שלכם התמקדה עד היום?

"עד עכשו פיתחנו מערכת סולארית שמתאימה לשווקים של מנותקי רשת. כל מה שלא מחובר לרשת החשמל, מדינות עולם שלישי, מטיילים".

אז איך הגעתם למטבעות?

"כבר תקופה ארוכה אנחנו שמים לב לתופעה שברגע שהבטריה מוטענת ומלאה, כל החשמל שהשמש מספקת הולך לפח. זה כמו למלא קנקן מים מלא. כל החשמל שמגיע, נזרק לפח. אז אנחנו חושבים כבר כמה חודשים מה לעשות עם עודף החשמל הזה, ובשבועות האחרונים עלה הרעיון לשלב את זה במטבעות הווירטואליים. בשבועיים האחרונים היתה קפיצת מדרגה. פגשנו חבר'ה מהנדסים בתחום כריית מטבעות שכבר פעילים 5 שנים בתחום. עשינו ניסוי של בדיקת היתכנות ביום שישי. הניסוי הצליח. אנחנו נייצר מערכת שמי שעוסק בכרייה יוכל לקנות אותה. היתרון הגדול הוא שימוש בעודפי חשמל שהיו הולכים לפח. יש כאן חיסכון תוצאתי".

מי קהל היעד של המערכת?

"אנשים שאין להם תשתיות חשמל. בעיקר בעולם המתפתח. כך, מי שקונה את המערכת לא מקבל רק חשמל, אלא יכול להשתתף במשחק כריית המטבעות".

ויש קהל לקוחות פוטנציאליים מאז הצלחת הניסוי לפני שלושה ימים?

"יש לנו כבר לקוחות פוטנציאליים בדרום מזרח אסיה. גם חבר'ה בעולם המערבי שרוצים להשתמש בשאריות החשמל".

מה המודל העסקי? אתם מתכננים להציע את השימוש באנרגיה הזו יותר בזול מאשר שימוש בחשמל לכרייה במקומות אחרים?

"המודל העסקי עוד לא סגור. יש כמה אופציות. מודל אחד פשוט לתת ללקוחות את הפלטפורמה ושהם יכרו את המטבעות או שישלמו על המערכת על ידי המטבעות - בעיקר לקוחות שאין להם כסף. המודל העסקי פה עוד לא הוחלט סופית. זה תוספת למערכת שמהווה פתרון למי שאין חשמל. היכולת הזאת, ימים יגידו כמה היא שווה, אני מהמאמינים".

איציק שרם הוא היו"ר שלכם. איך נוצרה ההתקשרות?

"שרם הוא אחד המשקיעים שלנו. הקשר נוצר דרך בחור שהיה איתי לפני 15 שנה בצבא שעובד עם איציק וכפיר זילברמן. לפני כן השקיע בנו המדען הראשי וסטאר אחזקות – שהאמינו בנו והשקיעו מיליון דולר".

אתה יודע שיו"ר רשות ניירות ערך אמר בשבוע שעבר שהוא שוקל לאסור מסחר בחברות שפועלות בתחום המטבעות הדיגיטליים?

"כן, בהחלט, אבל אנחנו לא עוסקים בתחום. אנחנו חברה טכנולוגית שתציע למכירה את המערכת שדרכה אפשר להשתמש גם לכריית מטבעות".

אפולו היא החברה הציבורית האלמונית הרביעית שרוכבת על גל הזינוק בהתעניינות בתחום הביטקוין. קדמו לה בשבועות האחרונים משאבי טבע, פנטזי נטוורק ואפליי – שדווקא נפלו אתמול בעד עשרות אחוזים. כל החברות הללו התעוררו רק בחודש האחרון. כולן חברות שנסחרו קודם לכן בשווי של עשרות מיליוני שקלים בודדים והיו מתחת לרדאר בבורסה, חלקן לא החזיקו בפעילות משמעותית עד כה. רק בשבוע שעבר הכריז האוזר כי חברות הפועלות בתחום לא ייכנסו למדדי הבורסה המובילים, על רקע זינוק של אלפי אחוזים של משאבי טבע.

משאבי טבע הגיעה בעקבות הזינוק לשווי של כמעט מיליארד שקל, ומאז מחיר המניה תנודתי, ועמדה בדרישות הסף הטכניות לכניסה למדד מניות היתר בבורסה. על רקע דבריו של האוזר צנחה המניה ב־45%, אך יום לאחר מכן כבר שבה לזנק, על אף העובדה שהבורסה יישרה קו עם דברי האוזר והודיעה כי ועדת המדדים שלה החליטה שלא להכניס את המניה למדדיה בשל התנודתיות החריפה שלה.

אלא שמעבר לקביעה החד־משמעית שהחברות המתיימרות לפעול בתחום לא ייכללו במדדי הבורסה, האוזר אמר כי הוא שוקל לאסור כליל מסחר בבורסה של חברות הפועלות בתחום. האוזר צפוי לסיים את תפקידו בעוד חודש ויוחלף על ידי ענת גואטה. עובדה זו אולי גרמה למשקיעים בבורסה להתייחס פחות לדבריו.

כדי לקדם מהלך של איסור מסחר בחברות הפועלות בתחום נדרש שינוי תקנון הבורסה, הכפוף לאישור שר האוצר, משה כחלון. אם האוזר יקבל אישור כזה, הוא יכול עוד בקדנציה שלו לסיים את מה שהתחיל – ולהנחית מכה על המשקיעים שהזניקו את מניות הביטקוין הישראליות בחודש האחרון. הבעיה היא שיהיה קשה מאוד לחייב חברות אלו להימחק מהמסחר. מלבד זאת, לא ברור איך תתבצע המחיקה – אם דרך הצעת רכש, ואם כן לפי איזה שווי למניות הנסחרות.

בינתיים, כאמור, המשקיעים משתמשים בשברירי המידע שמפזרות חברות שעד לפני שבוע נסחרו לגמרי מתחת לרדאר כדי להפוך את המניות שלהם לפלטפורמת מסחר על מחיר המטבע.

הבנקים חוסמים פעולות

במקביל, בעת שבלאומי קארד בשבועות האחרונים החלו באופן גורף לחסום עסקאות רכישה של מטבעות דיגיטליים דרך הברוקר CoinMama, בבנקים נוקטים בצעדים שנועדו להגביל רכישה, מכירה וסחר במטבעות. בבנק הבינלאומי לקוחות לא יכולים לבצע העברת כספים וקבלת כספים בתחום זה מול ברוקרים, פלטפורמות מסחר או חלפנים או רכישה של ני"ע מבוססי ביטקוין כמו חוזים עתידיים. בבנק הפועלים פרסמו באחרונה מדיניות של צעדים שעל הפקידים לבצע בעת העברות כספים שקשורות למטבע הדיגיטלי, כמו קבלת דיווח על שערי הקנייה והמכירה.

לפי הבינלאומי, "מטבעות וירטואליים אינם הליך חוקי בישראל ופעילותם אינה מוסדרת. כמו כן מדובר בפעילות בעלת מתאם סיכון גבוה לסיכונים כמו הלבנת הון ומימון טרור. הבנק פועל בהתאם להוראות הדין ולמדיניות ניהול הסיכונים בכל הנוגע למטבעות דיגיטליים״.