"אתה כפוי טובה": הסכסוך סביב עסקת המיליארדים של קייט פארמה עולה מדרגה

פרופ' זליג אשחר, חתן פרס ישראל ומי שעומד מאחורי פיתוח מהפכני לטיפול בסרטן שנמכר לאחרונה לגיליאד, הגיב לתביעה שהוגשה נגדו על ידי פרופ' גידי גרוס בטענה כי נישל אותו מזכויותיו ומבהיר: "אין לו כל זכות בתשלום הכספי שקיבל עבור פדיון האופציות של חברת קייט פארמה. טענותיו חסרות תום לב וחסרות יסוד אשר יש בהן יותר מקורטוב של כפיות טובה". קייט פארמה נמכרה לחברת גיליאד בשווי עסקה שנאמד בכ-12 מיליארד דולר.

לפי כתב התשובה שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד, האופציות שקיבל פרופ' אשחר מקייט פארמה הוענקו לו עבור חברותו בוועדה המדעית המייעצת של החברה והייעוץ המקצועי שנתן לה.

לפי כתב התשובה, בשנות השמונים הגה פרופ' אשחר רעיון מהפכני להגברת האפקטיביות של המערכת החיסונית כך שזו תדע להילחם טוב יותר בגידולים סרטניים. האמצאה, נטען, לאחר שפותחה ונוסתה במעבדתו, נרשמה כפטנט ולימים – לאחר פיתוחים נוספים והשקעה עצומה – היוותה את הבסיס, כך לדבריו, לפיתוח טיפול חדשני ופורץ דרך למחלת הסרטן.

"פרופ' אשחר", נכתב לביהמ"ש, "עמל על פיתוח האמצאה עד להפיכתה לשיטת טיפול ישימה ואפקטיבית במשך כשלושים שנות מחקר, ולמעשה הוא הקדיש את מירב מרצו ופועלו לעניין זה. מעבר לכך, במשך שנים רבות הוא נשא בכל הסיכון הכלכלי הקשור בשמירה על הפטנט והבגנה עליו, ונשא לבדו- בסכומי כסף משמעותיים לצורך כך".

לעומת זאת, כך נטען, פרופ' גרוס, שהשתתף בפיתוח האמצאה רק בתחילת הדרך, בהיותו דוקטורנט במעבדתו של אשחר "חדל מלהשתתף בפיתוח הפטנט כבר בתחילת שנות התשעים".

גרוס טען בתביעתו, כי במסגרת מחקר דוקטורט שביצע במכון ויצמן בהנחייתו של פרופ' אשחר, גרוס הגיע לתגלית מהפכנית שלפיה ניתן לפתח טיפול בסרטן באמצעות הנדסה גנטית של תאי המערכת החיסונית. בספטמבר 2011 נחתם הסכם בין המדענים לפיו העבירו גרוס ומנהלת המעבדה שלו, טובה ווקס, את כל זכויותיהם בפטנטים שונים לאשחר ובתמורה אשחר התחייב לחלוק עמם את כל התקבולים והזכויות הקנייניות שהוא יקבל בקשר עם מסחור הפטנטים. אולם לפי התביעה, אשחר אכן מסחר את הפטנטים אך הפר את ההתחייבות להעביר לגרוס את חלקו בתקבולים והעלים ממנו מידע הנוגע לכך.

בתגובה של אשחר מצוין כי הזכויות הקנייניות בפטנט שייכות לחברת קברט שהוקמה על ידי אשחר ובניגוד לתמונה שהתביעה ניסתה לייצר "הזכות לקבלת תקבולים ממסחור הפטנט ניתנה לפרופ' גרוס רק בזכות נדבת ליבו של פרופ' אשחר". לימים, קברט מכרה את רישיון השימוש בפטנט לקייט פארמה האמריקאית. לפי התשובה, בשל הידע הרב שצבר פרופ' אשחר בתחום הרלוונטי, קייט פארמה ביקשה לקבל ממנו שירותי ייעוץ בנוסף לרישיון שניתן לה בפטנט. בהתאם, נחתם בין הצדדים הסכם ייעוץ נפרד והוסכם, בין היתר, כי בתמורה לשירותי הייעוץ יוקצו לו אופציות בחברה. "בהסכם האופציות", נכתב עוד, "צוין באופן ברור ומפורש כי האופציות מוענקות בגין שירותי הייעוץ של פרופ' אשחר".

כתב התשובה מפרט גם את מהלך המכירה של קייט פארמה לחברת גיליאד. לשיטת אשחר, במסגרת העסקה נפדו באופן אוטומטי כל האופציות שהקצתה לו ולאחרים קייט פארמה. "האופציות של פרופ' אשחר נפדו בסכום של כ-73 מיליון דולר, אשר נגזר משווי המניה בעסקה", נכתב לבית המשפט. "בזמן שנחתם הסכם הייעוץ והסכם האופציות, לאופציות לא היה כל שווי מיידי, או שלכל היותר עמד שוויין על מאות אלפי דולרים בלבד. ברור כי במועד הענקתן אף אחד לא יכול היה לשער, אפילו בתסריט האופטימי ביותר, כי האופציות יהיו שוות עשרות מיליוני דולרים, ובוודאי לא תוך פרק זמן כה קצר לאחר הקצאתן".

לשיטת אשחר, רק לאחר שפורסמה עסקת המיזוג, כמו גם העובדה שהוא עתיד לקבל עשרות מיליוני דולרים בשל האופציות שבידיו "נזכר פרופ' גרוס לבוא בטענות ובדרישות".

"גרוס", כך נכתב, "מציג עצמו כמי שגזלו את נכסיו וזכויותיו. אין אמת בטענה זו. מה שהוא תובע הוא קבלת זכויות שאינן ומעולם לא היו שלו. זכויותיו בקבלת תקבולים ממסחור הפטנט – שעליהן אין חולק – מקוימות על ידי פרופ' אשחר במלואן. במסגרת זו הוא כבר קיבל סכום של כ-1.15 מיליון דולר". לפי כתב התשובה, גרוס "שכח" לציין כי שיטת הטיפול החדשנית קיבלה לאחרונה אישור ממנהל התרופות האמריקאי ומשמעות של אישור זה היא כי הפטנט צפוי להפוך לתרופה מסחרית ולהזרים לכיסו של גרוס עצמו, כמו גם לכיסם של אחרים, סכומי כסף ניכרים.

בספטמבר האחרון, זמן קצר לאחר פרסום עסקת המיזוג בין קייט פארמה לגיליאד, הגיש פרופ' גרוס, באמצעות עוה"ד שירלי קדם בן עמי וגלית בונה, תביעה הצהרתית לבית המשפט ובה ביקש כי בית המשפט יצהיר ש-15% מתוך האופציות או המניות המוחזקות על ידי אשחר בחברת קייט פארמה – שייכות לו.