קריאת השכמה למדינה

אינטואיטיבית, פסיקתם של שופטי בית המשפט העליון בסוגיית שרגא בירן נשמעת הגיונית. אדם שמשכיר 20 דירות או יותר, נדרש להשקיע בניהול האופרציה הכרוכה בכך חלק ניכר מזמנו, או לשכור אחרים שיעשו זאת, ולכן זהו עסק. גם הנימוקים שבהם השתמשו השופטים כדי לנמק את החלטתם לקוחים מתחום השכל הישר – "אני מרשה לעצמי להוסיף שזהו אחד מאותם מקרים שבהם המסקנה המשפטית הנכונה תואמת את ניסיון החיים וההבנה הפשוטה של הדברים", כתבה השופטת דפנה ברק־ארז. רק על דבר אחד לא יכלו השופטים להסתמך – חוק מוצק שיגדיר מתי יש למסות בעלי מספר רב של נכסים כעסק.

דירה להשכרה | צילום: אוראל כהן

הדבר אינו מקרי. למרות הדיווחים המרובים על "מלחמתו" של שר האוצר משה כחלון ברוכשי הדירות להשקעה, בפועל מתאפיינת מדיניות הממשלה והכנסת הנוכחיות, כמו אלה שקדמו להן, בהשארת תחום המיסוי של הכנסות משכר דירה עמום, נתון לפרשנויות, מאוד מקל. גם היום, בשיאו של משבר מחירי הדיור, חוקי המס עדיין מתמרצים את המשקיעים להעדיף השקעה בדירות על פני השקעה בשוק ההון. בעוד על הכנסות משכר דירה קיים פטור מוחלט ממס עד לרמת הכנסה מסוימת, בשוק ההון אין פטור כזה; וגם כשאין פטור, שיעור המס (10%) נמוך משמעותית מהמס המוטל על רווחי הון (25%).

את המס הנמוך יחסית רבים בוחרים שלא לשלם, והם מצליחים בכך בזכות ההתעקשות של רשות המסים לעצום עיניים מול אלפי מעלימי מס. במסגרת ישיבה שנערכה לפני שנתיים בוועדת השקיפות של הכנסת, הודתה נציגת הרשות במבוכה כי לרשות אין מידע לגבי היקף בעלי הדירות להשכרה החייבים במס ולכן אין לה גם יכולת להגיע אליהם.

בפסיקתם אתמול ניסו שופטי בית המשפט העליון לשרטט למדינה מתי לדעתם הופך המחדל שלה לאבסורד של ממש, וקבעו את הרף על מאגר השכרה שכבר הופך לעסק - 20 דירות ומעלה. כמות דירות שכזו, על פי הפסיקה, כבר לא תוכל להיחשב כהשכרה פסיבית. אך מה לגבי אנשים שמשכירים 13 דירות? או שמונה? האם הם אינם משקיעים זמן ומאמצים בניהול דירותיהם? האם זהו עסק או לא? ברור כי הסתמכות על אינטואיציה ושכל ישר בלבד הספיקה כדי לייצר את פסק הדין הצודק הזה, אך אינה יכולה להחליף חקיקה מסודרת בנושא.

חודשים ספורים לאחר ביטולו של מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית) - הבייבי של כחלון - הגיע הזמן שרשות המסים ומשרד האוצר ירימו את הכפפה במשותף ויסדירו את תחום מיסוי שכר הדירה באופן שמצד אחד יהפוך את החוק בנושא לברור, ומצד שני אולי גם יסייע לאוצר במאמציו להפוך את חלופת ההשקעה בדירות לפחות אטרקטיבית.