עסקת תעש על סף חתימה: אלביט תשלם כ־1.75 מיליארד שקל

יותר מעשור לאחר שהממשלה החליטה להפריט את התעשייה הצבאית (תעש), העסקה למכירת החברה נמצאת על סף סגירה. ל"כלכליסט" נודע כי אלביט מערכות, שמנוהלת על ידי בצלאל (בוצי) מכליס ושנשלטת על ידי מיכאל (מיקי) פדרמן, שנותרה המתמודדת היחידה על רכישת החברה מאז 2016, תרכוש את תעש תמורת 1.7—1.8 מיליארד שקל. מרבית הפרטים סוכמו בימים האחרונים והחתימה צפויה להתרחש בשבועות הקרובים.

בשבועות האחרונים הגישו שלושה מעריכי שווי את הערכת השווי שלהם לתעש - חברת תבור כלכלה ופיננסים שבבעלות מיכאל תבור; חברת שווי הוגן שבבעלות אלי אל־על; וחברה נוספת. החשב הכללי במשרד האוצר (החשכ"ל) רוני חזקיהו, שמוביל את המגעים מול אלביט מערכות, הוא שהזמין את הערכות השווי. הערכות השווי החדשות נדרשו לצורך קידום העסקה משום שמאז הערכת השווי הקודמת חלפו שנתיים. באותה העת הזמין את הערכות השווי אורי יוגב, שכיהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות באותה העת ושהוביל את המגעים מול אלביט מערכות. בהסתמך על הערכות השווי האלו נקב יוגב במחיר של 1.6 מיליארד שקל ולטענתו אלביט מערכות לא הסכימה לשלם 1.5 מיליארד שקל בלבד. המחיר שבו נקב יוגב העמיד אותו בחזית מול החשכ"לית הקודמת מיכל עבאדי־בואינג'ו שטענה כי המחיר שיש לדרוש עבור תעש עומד על יותר מ־2 מיליארד שקל. עבאדי־בויאנג'ו נקבה בתג מחיר של 2.2—2.4 מיליארד שקל.

גם בדיקת רשות ההגבלים העסקיים, שצריכה לאשר את העסקה, נמצאת בשלבי סיום. עד כה הרשות לא הגישה התנגדות לאחד מהצדדים. במילים אחרות, מדובר באיתות לכך שבכוונתה לאשר את העסקה. הבדיקה של הרשות החלה בחודש נובמבר האחרון לאחר שמערכת הביטחון העניקה לצוות של כלכלנים מטעמה את הסיווג הביטחוני שאפשר להם להיחשף לנתונים מסווגים הקשורים להליך ההפרטה.

אישור נוסף שנדרש הוא מצד שר הביטחון אביגדור ליברמן ושר האוצר משה כחלון. שני השרים תומכים בעסקה, בין היתר משום שתעש היא חברה הפסדית שעולה למדינה הרבה מאוד כסף. נתוני החברה אמנם אינם גלויים, אך כפי שנחשף ב"כלכליסט", את תשעת החודשים הראשונים של 2016 סיימה החברה בהפסד תפעולי (כולל הוצאות חד־פעמיות) של 262 מיליון שקל. מדובר על העמקת ההפסד התפעולי שעמד על 178 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2015. בנוסף, המפעל ברמת השרון יעבור לרמת בקע בנגב עד 2022.

בעל השליטה באלביט מערכות מיקי פדרמן. מרחיב את אימפריית הנשק | צילום: אוראל כהן

פרט מהותי נוסף שהסדרתו חשובה כדי להוציא את העסקה פועל נוגע למפעל התעופה והמתכת של תעש בטירת הכרמל שמעסיק כ־500 עובדים. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מבקשת לבנות על הקרקע מאות יחידות דיור. על מנת שתוכל לעשות זאת, עליה להעניק לאלביט מערכות קרקע חלופית באזור אחר ולשאת בעלויות הפינוי של המפעל והעברתו לאתר חדש. ככל הידוע, המהלך כבר הונע וצפוי לצאת לפועל.

החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. מוביל את המגעים מול אלביט מערכות | צילום: אוראל כהן

הפרטה שלא נגמרת

הממשלה החליטה להפריט את תעש באוגוסט 2005, אולם המהלך לא הבשיל. בדצמבר 2013 הממשלה החליטה להפריט את החברה בשנית ובמאי 2015 המכרז יצא לדרך. 12 קבוצות וחברות שונות הגישו הצעות למדינה, בהן פלקסטרוניקס העולמית, קרן פימי של ישי דוידי, חברת רנקו של המיליארדר איירה רנרט, קבוצת נסקא־שמיר בראשות אנשי העסקים מאיר שמיר וסמי קצב, ואלביט מערכות. בינואר 2016 אלביט מערכות כבר נותרה המתמודדת היחידה, משום שהיתה היחידה שהסכימה לשלם את מחיר המינימום שבו נקבה המדינה - 1.1 מיליארד שקל.

אולם באוגוסט של אותה שנה ההפרטה הוקפאה למשך יותר משנה בשל בדיקה שערך מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא שעסקה בתנהלות משרדי הביטחון והאוצר ורשות החברות הממשלתיות בתהליך. הבדיקה נפתחה בעקבות תלונות שהגיעו למבקר על הטיית הליך המכירה לטובת אלביט מערכות. טיוטה של הדו"ח הופצה לפני יותר משנה לעיון ולתגובת הצדדים המבוקרים. עד כה המבקר לא פרסם את הדו"ח הסופי בנושא.

עסקה חלומית לאלביט

רכישת תעש, שמייצרת נשק ותחמושת לכוחות היבשה ולמטוסי קרב, היא עסקה חלומית עבור אלביט מערכות, שמייצרת טכנולוגיות לשוק הביטחוני, משום שהיא טומנת בחובה פוטנציאל גדול לסינרגיה. הסינרגיה הזו היא אחת הסיבות לכך שהמדינה דרשה מאלביט מערכות להעלות את המחיר שהיא מציעה עבור תעש.

העסקה עשויה לחזק את אלביט מערכות מול מתחרותיה הממשלתיות - רפאל והתעשייה האווירית. שתי החברות טענו כי רכישת תעש על ידי אלביט מערכות תפגע בהן קשות. עיקר החשש בתעשייה האווירית נוגע להתחזקות אלביט מערכות בתחום ייצור הטילים המתקדמים והרקטות. ברפאל, שרוכשת מתעש רכיבים למערכות נשק שהיא מייצרת, חוששים מעליית מחירים שכן העסקה עשויה להפוך את אלביט מערכות לספקית היחידה שלה.

מהאוצר נמסר כי "החשכ"ל הוסמך לנהל את המגעים מול אלביט. המגעים נמצאים בעיצומם וטרם הסתיימו".