אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם הודו עדיין יעד עסקי אטרקטיבי לישראלים?

האם הודו עדיין יעד עסקי אטרקטיבי לישראלים?

כל מי שחושב להקים חברה בהודו צריך להיות מודע לשני נושאים שעברו רגרסיהנה: מדיניות ההשקעות הזרות הישירות, ושיעור המס על רווחי הון

19.01.2018, 07:53 | עוה"ד אורית מרום אלבק וחיים גלפנד

ביקור הגומלין ההיסטורי של ראש ממשלת ישראל בהודו, אמור להוות קטליזאטור להאצה ביחסים המסחריים בין המדינות ולפתיחת השוק ההודי, על 1.3 מיליארד אזרחיה, לחברות ישראליות. בביקור זה ניתן דגש רב על הצד המסחרי. יחד עם ראש הממשלה ושר הכלכלה והתעשייה יצאו להודו משלחת של כ- 100 אנשי עסקים בראשות מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. כמו כן, במהלך הביקור רה"מ נפגש עם מובילי התעשייה ההודית. ביקור זה מגיע בעקבות ביקורו של ראש ממשלת הודו בישראל ביולי האחרון, בו נחתמו שבעה מזכרי הבנות לשיתוף פעולה עסקי.

קראו עוד בכלכליסט

על פי משרד הכלכלה, המסחר בין ישראל להודו גדל מ-200 מיליון דולר משנת 1992, השנה בה ישראל כוננה יחסים דיפלומטים עם הודו, ל-4.13 מיליארד דולר בשנת 2016. מחקרים מעריכים כי עד 2025 קיים פוטנציאל להגדיל את מספר זה לעשרות מיליארדי דולרים.

עסקים רבים בישראל שחושבים להתפתח להודו, בודקים את האפשרות של הקמת תאגיד משותף עם שותף מקומי, יחד עם זאת הקמת תאגיד מקומי בבעלות זרה בהודו אינו דבר של מה בכך ודורש התייחסות משפטית לסוגיות רלבנטיות שלא תמיד נלקחות בחשבון. ישנם שני נושאים חשובים, שכל מי שבדעתו להקים חברה בהודו צריך להיות מודע להם ואשר גם עברו תהליך של שינוי לאחרונה.

בנימין נתניהו ראש ממשלת הודו נרנדה מודי בשדה התעופה של מומביי השבוע, צילום: איי אף פי בנימין נתניהו ראש ממשלת הודו נרנדה מודי בשדה התעופה של מומביי השבוע | צילום: איי אף פי בנימין נתניהו ראש ממשלת הודו נרנדה מודי בשדה התעופה של מומביי השבוע, צילום: איי אף פי

הנושא הראשון, עוסק בכללים הנוגעים ל- Foreign Direct Investment (FDI) Policy בהודו במטרה להביא לאווירה ידידותית יותר למשקיעים זרים. כללים אלה משתנים בהתאם לסקטור בו מתבצעת ההשקעה הזרה ונוגעים לנושאים שונים הקשורים להשקעות, לרבות אחוזי הבעלות הזרה המותרת בכל תחום וכללים הנוגעים לצורה וגודל השקעות ולהפעלה של החברה המקומית.

הנושא השני שעבר שינוי, הוא בתחום המיסוי ואמור להשפיע על תמריץ העבר לקדם את הפעילות העסקית בהודו באמצעות חברות offshore. במהלך 2016 שונה אמנות המיסוי בין הודו למאוריציוס וסינגפור אשר נכנסו לתוקף בנוגע לחברות שהוקמו החל מאפריל 2017. לאחר השינוי, שיעור מס רווחי ההון ממכירת מניות של חברה הודית שהתאגדה, תהיה זהה בין אם היא מוחזקת על ידי חברה ממאוריציוס או בסינגפור ובין אם היא מוחזקת על ידי כל חברה או גוף אחר.

עם זאת, עדיין קיימים קשיים נוספים לחברות ישראליות המבקשות להקים חברה בהודו עם שותף הודי המצריכות מבנים יצירתיים. כך למשל במתווה העסקה השותף ההודי מביא את מלוא ההשקעה ואילו החברה הישראלית מביאה רק שווי כסף (ידע, טכנולוגיה וכיו"ב), הדבר יוצר על פי החוק ההודי אירוע מס המטיל על החברה הישראלית מס של 10% מגובה ההשקעה של השותף ההודי העודפת על הערכת מחיר של אותו שווה כסף.

במקרים אלה ישנם פתרונות אשר נדרש לתאם למידותיו של כל עסקה ועסקה. כדוגמה, במידה והפער בין שווי ההשקעה בעין של הגוף הישראלי לבין ההשקעה הכספית ההודית איננה פער משמעותי, ניתן להקצות את המניות לשותף ההודי בפרמיה בשביל לגשר על הפער. במקרה זה החברה המשותפת תהיה חייבת במס על הפרמיה ולכן מבנה זה איננו נכון בכל מצב.

במקרים אחרים ניתן לבנות מבנה בו השותף ההודי ישקיע בהון בהתאם לשווי הנכסים בעין של השותף הישראלי ויתר ההשקעה תהיה באמצעות הלוואת בעלים או אג"ח להמרה.

כאשר מדובר בהלוואה הרי שבשלב מסוים החברה תהיה חייבת להחזיר את סכום ההלוואה, לרבות ריבית (שאם לא ייווצר אירוע מס).

כאשר מדובר באג"ח להמרה בעת המימוש יהיה שינוי באחזקות בחברה לטובת השותף ההודי או שהצד הישראלי יצטרך להזרים השקעה נוספת לשימור אחוזי הבעלות שלו. בכל מקרה נדרש להתאים את הפתרון לעסקה הספציפית כדי להקטין חשיפות אלה.

עו״ד אורית מרום אלבק היא שותפה וראש תחום קלינטק איכות סביבה ואנרגיה, עו"ד חיים גלפנד הוא שותף וראש דסק הודו ותחום ביטחון וביטחון פנים במשרד שבלת ושות'

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות