אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי עיכב את חקיקת החוק להגדלת קצבאות הנכים, ומה היה האינטרס שלו? צילום: יאיר שגיא

מי עיכב את חקיקת החוק להגדלת קצבאות הנכים, ומה היה האינטרס שלו?

הנכים היו אמורים לקבל השבוע העלאה ראשונה לקצבאותיהם. גם הפעם זה לא קרה. אמש שוב הושגה הסכמה, כזאת שתאפשר להכניס את הקצבאות למסלול חקיקה. הפעם, הנכים צריכים לקוות שלפוליטיקאים יהיה מספיק אכפת

30.01.2018, 07:15 | כתבי כלכליסט

ארגוני הנכים

איך מגיעים להסכם עם ציבור לא מיוצג

הפעימה הראשונה בהעלאת קצבאות הנכים היתה אמורה להתבצע ביום ראשון השבוע. בפועל, בגלל אי־הסכמות, הנכים קיבלו תוספת של שמונה שקלים בחודש, במקום השקלים שהובטחו להם.

קראו עוד בכלכליסט

הממשלה מראה סימני אי־יציבות ובחירות יכולות להתרגש עלינו מוקדם מהמתוכנן. זה אומר שהנכים צריכים לעגן בחוק בהקדם האפשרי את מה שכבר השיגו: תוספת של 4.2 מיליארד שקל לקצבאות על גבי ארבע פעימות בארבע שנים. אם הממשלה תיפול, הם עלולים לאבד הכל.

אחת הבעיות העיקריות במאבק על הקצבאות היא שלא ברור מי מייצג את הנכים. מדובר בשורה ארוכה של ארגונים, ביניהם פעילים יריבים, שאינם מסכימים ביניהם. כך למשל, רבים מפעילי הנכים, כמו למשל ארגון הנכים הופכים לפנתרים, מתנגדים למתווה ניסנקורן־ביטן־שמחון שהושג בספטמבר ודורשים להשוות את הקצבה לשכר המינימום.

לכאורה, חלוקת תפקידים לארגון הטוב והארגון הרע טובה למאבק ולכוח המיקוח. אלא שהמריבות הפנימיות הללו תרמו לא מעט לעיכוב באישור החוק. בישיבת ועדת העבודה והרווחה ב־5 בינואר פרצה תגרה אלימה בין נציגי הנכים, כשאחד מהם אף ניסה לדקור את השני בעט. הישיבה פוצצה. מגיש הצעת החוק המקורית להעלאת הקצבאות, יו"ר סיעת מרצ ח"כ אילן גילאון, קרא אז לנציגי הנכים: "חבורה של אנשים אנוכיים. אגואיסטים. אתם רוצים רק פרסום".

הפגנת הנכים בספטמבר 2017. גם ההישגים המעטים עלולים להתפוגג, צילום: עמית שאבי הפגנת הנכים בספטמבר 2017. גם ההישגים המעטים עלולים להתפוגג | צילום: עמית שאבי הפגנת הנכים בספטמבר 2017. גם ההישגים המעטים עלולים להתפוגג, צילום: עמית שאבי

בפגישה שנערכה לפני שבועיים בין שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ לבין נציגי "הנכים הופכים לפנתרים", אחד הנכים דרש לייעד את כל הכסף מהפעימה הראשונה והשנייה להעלאת הקצבאות. משמעות הדבר: נכים שזקוקים לקצבת ניידות, עיוורים וילדים נכים לא יקבלו את תוספות המיועדות להם. סביר להניח שאותו דובר ייצג בעיקר את עצמו, אבל גם זו חלק מהבעיה: איך סוגרים משא ומתן עם ציבור שלא ברור מי מייצג אותו.

 

 

שר הרווחה חיים כץ

ניסה להרחיב את החוק, אבל בינתיים עיכב אותו

גם אתמול (ב'), כמו פעמים רבות קודמות, הצעת חוק קצבאות הנכים היתה אמורה להגיע לוועדת שרים לחקיקה, ומיד אחר כך לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. וגם אתמול היא לא הגיעה. בגלגולה הנוכחי, הסאגה הזאת נמשכת כבר ארבעה חודשים. ושוב, כמו בכל הפעמים הקודמות בסיבוב הזה, הסיבה היתה מחלוקת בין משרדי האוצר והרווחה.

גורם מרכזי שמעכב את חקיקת התוספת לקצבאות והעברתן לנכים היא המחלוקת על דרישות שהציב שר הרווחה חיים כץ. מאז ספטמבר כץ דורש לשלב בחוק גם נכים קשישים, עיוורים וילדים שסובלים מנכות - אוכלוסיות שלא נכללו בהסכם שגיבש יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן עם הנכים ושקיבל את ברכת שר האוצר.

חודשיים לאחר מכן, כאשר כץ ראה שהוא לא מצליח להגיע להבנות עם האוצר על הדרישה, הוא החליט להתמרד והגיש מתווה משלו להסכם הנכים. המחלוקות בין הצדדים נסובו במשך שבועות ארוכים סביב המתווה הזה, שכולל יותר אוכלוסיות ולכן יקר יותר למדינה.

חיים כץ. לא הפעיל איומים, צילום: אלכס קולומויסקי חיים כץ. לא הפעיל איומים | צילום: אלכס קולומויסקי חיים כץ. לא הפעיל איומים, צילום: אלכס קולומויסקי

כץ טוען שאי אפשר להתעלם מהאוכלוסיות הנוספות, גם מבחינה מוסרית וגם מבחינה משפטית. לטענתו, הבעיה כולה נובעת מכך שהוא ואנשי ביטוח לאומי לא שותפו בתהליך גיבוש ההסכם.

התוצאה בפועל היתה שבכל פעם שוועדת העבודה והרווחה של הכנסת התכנסה בחודשיים האחרונים כדי לאשר הצעת חוק שתעגן סוף סוף את הקצבאות, חברי הוועדה קיבלו לידיהם שתי הצעות חוק שונות. באחת נוסח של משרד העבודה ובשנייה נוסח של משרד האוצר. בכל אחת מהישיבות הכפילות הזאת הובילה בדיוק לאותה תוצאה: החברים התפזרו בלי להצביע.

בטענות של כץ יש לא מעט היגיון. המערכת הפוליטית נוטה לקבל אותן, כולל הטענה שיש מכשול משפטי בהעלאת הקצבאות בלי לכלול בהן את הקשישים.

ובכל זאת, נשאלת השאלה אם לא היה עדיף להעביר את ההסכם לפני חודשיים ולדון במחלוקות אחר כך, או לכל הפחות תוך כדי דיונים בכנסת על הצעת חוק שכבר נכנסה למסלול אישור. זו ודאי חלופה טובה יותר מדיונים אינסופיים בין האוצר למשרד הרווחה שמובילים לכלום ולשום דבר.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. כץ מתנגד למתווה שאישר, צילום: יובל חן יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. כץ מתנגד למתווה שאישר | צילום: יובל חן יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. כץ מתנגד למתווה שאישר, צילום: יובל חן

לאורך כל חודשי המשבר שוב ושוב עולה השאלה: איך זה שנושאים כמו חוק המרכולים, חוק ההמלצות או חוק התאגיד, שאינם נוגעים לרווחתם המיידית של מאות אלפי אנשים, עוברים בכנסת ורק קצבאות הנכים לא. התשובה היא כנראה שלא היה אף אחד שיאיים בפירוק הקואליציה עבור הנכים. הם זוכים לים סימפתיה אבל למעט מאוד תמיכה פוליטית. מה היה קורה אם, למשל, השר כץ היה מגייס קבוצה של אנשי הליכוד שתיעדר מהצבעה על חוק שחשוב למפלגת כולנו? סביר להניח שהנכים כבר היו מקבלים את הקצבאות המוגדלות.

ככה זה בפוליטיקה. לא מספיק תמיכה, צריך גם מי שיאיים.

שחר אילן

פקידי האוצר

סירבו לתת לנכים את מה שהשרים קיבלו בקלות

פקידי האוצר הם הגורם המרכזי שמונע סיכום על קצבאות הנכים. לכאורה, הם הסכימו למתווה של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ח"כ דוד ביטן ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון. בפועל, שני דברים מונעים מהם להסכים לדרישות הנכים.

הראשון: הדרישה לתקצב כבר עכשיו את כל ההסכם, שאמור להתבצע בארבע פעימות, בעלות של 4.2 מיליארד שקל. מבחינת פקידי האוצר, עדיף לעגן את הפעימות של 2018 ו־2019 בחוק כעת ולהסכים שבאופן עקרוני תינתן תוספת של כ־2 מיליארד שקל בתקציב של השנים 2020 ו־2021.

ראש אגף תקציבים באוצר מרידור (מימין) ומנכ"ל משרד האוצר באב"ד, צילומים: עמית שאבי, אוראל כהן ראש אגף תקציבים באוצר מרידור (מימין) ומנכ"ל משרד האוצר באב"ד | צילומים: עמית שאבי, אוראל כהן ראש אגף תקציבים באוצר מרידור (מימין) ומנכ"ל משרד האוצר באב"ד, צילומים: עמית שאבי, אוראל כהן

ארגוני הנכים, מצדם, יודעים שקביעה כזו, ללא הקצאה תקציבית כבר עכשיו, לא שווה הרבה יותר מהבטחה על הקרח. כל הסכם קואליציוני חדש או תוכנית נטו חדשה יכולים לדרוס ההבטחות הללו.

מנגד, האוצר בבעיה, שכן החוק קובע כי הפקידים לא יכולים לקבל החלטות תקציביות בלי שאותר להן מקור תקציבי. בלי קשר לנכים, כבר עכשיו מסתמן פער גדול בין צד ההוצאות לצד ההכנסות בשנים הקרובות, ובאוצר עוד לא יודעים איך לסגור אותו. גם כל תוכניות נטו של שר האוצר משה כחלון, למשל, מתוקצבות רק עד סוף השנה או לכל היותר עד סוף 2019.

הסוגיה השנייה היא הצמדת הקצבאות לשכר הממוצע במשק. משרד האוצר הכריז כי הוא מקבל סיכום מסוף ספטמבר, שלפיו תהיה הצמדה לשכר המינימום החל ב־2021.

אלא שההחלטה לגבי ההצמדה לשכר הממוצע בהצעה שאושרה על ידי הממשלה עמומה, ורק קובעת שהנושא ייבחן. מבחינת האוצר, הצמדת הקצבאות לשכר הממוצע בעייתית מאוד. יתר הקצבאות בישראל צמודות למדד המחירים, והצמדה לשכר תייצר תקדים, כזה שיגרור השלכות תקציביות שגם באוצר עוד לא יודעים לאמוד.

השיקולים הללו מקוממים במיוחד לאור העובדה שממש לאחרונה השרים הצמידו את השכר שהם עצמם מקבלים לשכר הממוצע במשק, ובכך הזניקו אותו ב־5,000 שקל בחודש. מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד מקדם כעת מהלך להצמדת שכר המנכ"לים לשכר הממוצע. בנוסף, יש הבדל בין שכר לבין קצבה. בהיקפים המדוברים גם נראות ציבורית אמורה להוות שיקול, בעיקר כשהשכר של בעלי המשרה המדוברים אינו נמוך כלל וכלל.

אחת הסיבות העיקריות לפערים ולסחבת היא שהדרג המקצועי באוצר לא שולב כלל בהסכם המקורי להעלאת הקצבאות. כעת, כאשר המהלך נשזר בתקציב 2019, מי שנדרשים להוביל אותו הם הממונה על אגף תקציבים שאול מרידור והמנכ"ל באב"ד. השניים החליטו לפתוח מחדש את כל אותם סיכומים שנעשו שלא על דעתם, בעיקר דרך התחייבות עקרונית לגבי העתיד, כזאת שקשה לקבל כשרואים את המשחקים החשבונאיים שאגף תקציבים עושה כדי לסגור בכל פעם את התקציב הבא.

עמרי מילמן

 

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון

הקרב על הקרדיט חגג, הנכים נשארו בלי כלום

 

סאגת קצבאות הנכים היא אחת הדוגמאות הבולטות - אם לא הבולטת שבהן ־ למלחמת הקרדיטים הפרועה והאינסופית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר האוצר משה כחלון. במקום לשמש כמבוגרים האחראים של המשק הישראלי, הם התמקדו ביריבות ביניהם.

 

נתניהו לעולם לא היה מקצה ביוזמתו 4 מיליארד שקל, וגם לא חצי מהסכום, לקצבאות הנכים. ראש הממשלה סבור שככל שמעלים את קצבאות הנכים, מעלים גם את מספר הנכים. כחלון, שמזוהה עם אג'נדה חברתית, הבין את הפוטנציאל.

 

שר האוצר קיבל כמה החלטות שהעמידו את העלאת הקצבאות בסיכון. הראשונה: למנות את ירון זליכה לנסח מתווה להעלאתן. זליכה הוא אחד האנשים השנואים ביותר על נתניהו. אחר כך, כחלון החליט להקצות 4 מיליארד שקל למטרה הזו, אך שכח פרט קטן: לעדכן את נתניהו. הוא העדיף להדליף. משם, הוא המשיך הלאה לטעות נוספת: הוא נטרל את הפקידות המקצועית שלו והדיר את אגף תקציבים באוצר מגיבוש הרפורמה.

 

תגובת הנגד היתה צפויה: נתניהו כינס את כל המעורבים בפרשה, לרבות כחלון ושר הרווחה חיים כץ, והודיע באופן חגיגי: הטיפול עובר אליי, יועצי הכלכלי אבי שמחון ינווט. שבועיים מאוחר יותר פסלו היועץ המשפטי של האוצר והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה את כל המסקנות שגיבש זליכה בטענה כי נפלו פגמים חמורים בתהליך.

נתניהו וכחלון. רה"מ שמע על המתווה בתקשורת, איי אף פי נתניהו וכחלון. רה"מ שמע על המתווה בתקשורת | איי אף פי נתניהו וכחלון. רה"מ שמע על המתווה בתקשורת, איי אף פי

אלא שההמלצות של שמחון מעולם לא הוצגו. ספק אם תהליך גיבושן הסתיים. היו אלה ח"כ דוד ביטן ועמו השר כץ, שסגרו לבסוף עם נתניהו את הפרטים. המתווה שגיבשו, שיעלה לבסוף קרוב ל־6 מיליארד שקל, פספס לגמרי את מטרתו. במקום רפורמה במערך הסיוע לנכים, כזו שתכלול גם גזרים וגם מקלות, התקבלה חלוקת כספים לקצבאות, בניגוד למסקנות של זליכה, של שמחון של אגף תקציבים ושל כלכלני OECD שטרחו לחבר דו''ח בנושא.

מלחמת הקרדיטים נמשכה: נתניהו מיהר להכריז שבניגוד למה שכחלון החליט — הוא ייתן 4.2 מיליארד שקל. בעקבות זאת כחלון השיב מלחמה. פתאום הוא גילה את הפקידים, שהחלו להסביר בכנסת שחלק מהסיכומים שאליהם התחייב נתניהו אינם אפשריים. "אני רוצה להתנצל בפני הנכים. כל מה שסוכם נפתח מחדש", אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב''ד לפני כמה ימים בכנסת.

בשורה התחתונה, כחלון ונתניהו מסרבים להתמודד עם הסוגיה. אם אפילו אחד מהם היה מטיל את כובד משקלו, קצבאות הנכים כבר היו נסגרות. אבל הם מבינים שיהיה להם קשה לרשום ניצחון במערכה הזו, ולכן הם מעדיפים לא להיות בחזית. אחרי הבלגן עם זליכה ושמחון, הם החליטו לתת לביטן וליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן להגיע להסכמות, ואחר כך נתנו לכץ ולפקידים באוצר להתקוטט על הביצוע. בינתיים נתניהו מעדיף לטוס ממדינה למדינה, וכחלון מתמקד נטו בתוכניות נטו למיניהן. כנראה שכותרת של נטו נכים לא מספיקה מחמיאה לו.

אדריאן פילוט ועמרי מילמן

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
הייתי שם את פקידי האוצר, חיים כץ וכחלון
בתוך סירת גומי ומשאיר אותם בלב הים. כחלון עסוק בלהוריד מיסים על אוזניות, כץ הרס את כל ההסכמות כשהכניס את העזים שלו בשביל לקצור קרדיט, שי באב"ד הוא נחש משקפיים שעסוק בלהעלות את השכר של עצמו ושל הקולגות שלו, וביבי פשוט נותן להם להתעלל בנכים כדי שהאש לא תופנה נגדו. כולם לא נקיי כפיים, ובעיקא לא הדר כץ שטרף את כל הקלפים במקום לאפשר להסכם המקורי לעבור חקיקה ואחר כך לשפרו. כץ הוא הגורם המרכזי שבעבור קרדיט שרצה לקצור על שמו- דפק את כל ההסכם, הוסיף עוד עשרות אלפי נכים לתקציב הקיים, והרס את כל המומנטום.
מתן  |  01.02.18
14.
הנכים נפלו למשחקי קרדיט
לפי הכתבה הנכונה לאמיתה הנכים נפלו בין הכיסאות וכמו שכתוב בסוף הכתבה שכבר מזמן יכלו לסיים את העברתו בחוק . חבל מאוד שהמאבקים האלו על חשבון הנכים במיוחד בין משה כחלון לביבי , אז אני פונה לשר האוצר מפה לסיים כבר ומהר את המשבר הזה שנידחה כל פעם מחדש מכל מיני סיבות ולמרות שזה לא יהיה פופולרי ויהיו טענות נגדך מפה ומישם תדע שבסופו של דבר קמת ועשית מעשה לציבור כל כך גדול ובני מישפחותם שלא ישכחו לך שעזרת להם. הלוואי שתצליח . מחזקים את ידיך ומצפים לתוצאות.
דני  |  31.01.18
לכל התגובות