אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוק חדלות פירעון: הנושים הקטנים ניצלו ברגע האחרון צילום: אלכס קולומויסקי

ניתוח כלכליסט

חוק חדלות פירעון: הנושים הקטנים ניצלו ברגע האחרון

ועדת החוקה תאשר מחר את הנוסח הסופי של הרפורמה בהליכי פשיטת רגל. ההבטחות גדולות: שיקום במקום עונש לחייבים, וחיזוק הנושים הקטנים במקום העדפת המדינה והבנקים. האם התקוות יתגשמו? כלכליסט ממפה את כל הפתרונות והפשרות

05.02.2018, 07:00 | שחר אילן

רגע לפני שתאושר בכנסת הרפורמה המהפכנית בדיני פשיטת רגל, חוק חדלות פירעון, נראה שנמנע קיפוח של הנושים הקטנים. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דנה כבר 20 חודשים בהצעה הזאת, שמשתרעת על 280 עמודים ו־375 סעיפים. לכל אורך הדיונים הזהיר נציג לשכת עורכי הדין עו"ד שי מילוא כי כללי הריבית שנקבעו בהצעה יפגעו מאוד דווקא בנושים הקטנים ‑ בניגוד לכוונה המקורית של הרפורמה לחזק את מי שהיו עד כה הגורמים החלשים בהליכי פשיטת רגל. הדמיות שנערכו באפוטרופוס הכללי בחודשים האחרונים הוכיחו שעו"ד מילוא צדק.

קראו עוד בכלכליסט

ביום שלישי צפוי סוף סוף יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) להביא את החוק להצבעה לקראת קריאה שנייה ושלישית. הפתרון שנמצא לבעיית הנושים הקטנים: הבנקים לא יקבלו ריבית פיגורים על החובות שאינם בדין קדימה, ואילו יתר הנושים יזכו לריבית והצמדה, גם אם אין להם הסכם שקובע זאת. ההסדר הזה מעורר תקווה שהחוק החדש יבטיח לספקים, ולנושים קטנים אחרים, נתח גדול יותר מרכושן של חברות פושטות רגל מאשר השאריות שהם נאלצים להסתפק בהן היום.

שיקום חייבים וסיוע לנושים הקטנים

 

כשכנסת בינונית מעבירה חוק כל כך חשוב, אפשר לראות בזה אירוע חריג. הליכי חדלות פירעון ופשיטת הרגל של יחידים וחברות מוסדרים היום בשלושה חוקים, שניים מהם מתקופת המנדט. חוק חדלות פירעון אמור לעשות בהם סדר ולהתאימם לכלכלה בת זמננו. הדיונים שעוסקים בכסף הגדול ובסמכויות החשובות לוו במלחמות קשות, שלהן היו שותפים, בין היתר, שופטי חדלות הפירעון, הבנקים ולשכת עורכי הדין.

החוק מבוסס על התפיסה הרווחת בשנים האחרונות, שמתמקדת בשיקום החייבים ולא בענישתם, מתוך הנחה שגישה כזו תועיל גם לנושים, גם לחברה וגם לכלכלה. הוא מנסה לשים קץ למצב שבו אנשים מסתבכים בהליכי הוצאה לפועל למשך שנים רבות, כשכל אותו זמן חייהם הכלכליים מושעים. כדי להשיג זאת, החוק מאפשר לרוב המכריע של החייבים להיכנס לתהליך של תשלום ושיקום, שמשכו מוגבל לארבע שנים. בסופו יקבלו רבים מהם הפטר: יתרת חובם תימחק, והם יוכלו לחזור לחיים כלכליים פעילים.

בחודש ספטמבר חשפנו ב"כלכליסט" את המחלוקות הרבות שהתעוררו בוועדת החוקה על פרטי הצעת החוק. כעת אנחנו מציגים את רשימת הפתרונות והפשרות שהוועדה צפויה לאשר.

הוראת המעבר תקוצר לשלוש שנים

המלחמות העיקריות סביב החוק עוסקות כמובן בשאלה מי יקבלו חלק גדול יותר מהחובות. סדר החלוקה הנוכחי בגביית החובות מעניק יתרון גדול לבנקים ולמדינה. החוק החדש שואף להגדיל במעט את חלקם של הנושים הקטנים, למשל ספקים. במסגרת הצעת החוק, המדינה מוותרת על דין הקדימה שלה ברוב הנושאים. הנהנים העיקריים מוויתור זה יהיו הבנקים, שיקבלו יותר כסף בשל חובות שמובטחים בשעבוד הצף ‑ שעבוד כללי של נכסי החברה. בתמורה לכך הסכימו הבנקים להעביר 25% מהחובות האלה למעמד של נושה רגיל. התקווה היא שהוויתור יגדיל במשהו את חלקם של הנושים הקטנים.

ח"כ ניסן סלומיאנסקי, יו"ר ועדת החוקה, צילום: אלכס קולומויסקי ח"כ ניסן סלומיאנסקי, יו"ר ועדת החוקה | צילום: אלכס קולומויסקי ח"כ ניסן סלומיאנסקי, יו"ר ועדת החוקה, צילום: אלכס קולומויסקי

מי שסיבכו את העניינים היו נציגי השלטון המקומי, שדרשו שהרשויות המקומיות ישמרו בידיהם את זכות הקדימה על הסדרי פריסת חובות, כמו רשות המסים. הבנקים, בתגובה, ביקשו לצמצם את הוויתור על השעבוד הצף. כעת מסתמנת פשרה: רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי והרשויות המקומיות ימשיכו ליהנות מדין קדימה לגבי הסדרי פריסת חובות, אבל רק לגבי שלוש שנות חוב. הוויתור של הבנקים לא ישתנה. תחזית: מאחר שמעכשיו המדינה והרשויות המקומיות ייהנו מדין קדימה רק בהסדרי פריסת חובות, יהיה להן תמריץ חזק יותר להציע הסדרים כאלה.

סוגיית השעבוד הצף עלתה שוב, ברגע האחרון, בסעיף שאיים לרוקן מתוכן את ההסדר החדש של חלוקת החובות. הסעיף קבע שברבים מהמקרים הוויתור של הבנקים על 25% מהשעבוד הצף ‑ אותו ויתור שייטיב עם הנושים הקטנים ‑ ייכנס לתוקף רק בעוד חמש שנים.

חדלות פירעון רק מ־50 אלף שקל

לשכת עורכי הדין והיועץ המשפטי של הוועדה עו"ד גור בליי התנגדו לסעיף זה. נציג משרד המשפטים עו"ד ספי זינגר, לעומתם, צידד בהכנסת הסעיף לתוקף באופן מדורג. הפתרון המסתמן: תקופת מעבר של שלוש שנים, שלא ברור אם היא מוצדקת.

כנגד הרצון לשקם חדלי פירעון עלתה לא פעם בדיונים ההאשמה שהוא יוצר "גן עדן לחייבים". זאת, בין היתר, שכן הצעת החוק קבעה רף נמוך מאוד לכניסה למסלול חדלות פירעון ‑ 25 אלף שקל - ויש חשש שנוכלים ינצלו אותו לרעה. נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, לדוגמה, הציע להגדיל את הסכום פי ארבעה במקרה של עסקים פושטי רגל. הפשרה המסתמנת: במקרה של חייבים פרטיים, הוועדה תכפיל את סף החובות לכניסה להליך ל־50 אלף שקל, ובמקרה של חברה או תאגיד, היא תשלש אותו ל־75 אלף שקל.

נגד הצעת החוק עלו גם טענות במישור החברתי. היום מתנהלים כל הליכי חדלות הפירעון בבית המשפט המחוזי. החוק החדש לא רק מפצל את הטיפול בתיקים בין בתי המשפט המחוזי והשלום, אלא גם מפקיד את ניהול ההליכים בחובות של עד 150 אלף שקל בידי ההוצאה לפועל. עו"ד בקי קשת מארגון רבנים למען זכויות אדם טוענת שהשינוי ייצור מערכת פשיטת רגל לעניים בלבד. סמנכ"ל עמותת ידיד רן מלמד טוען שמערכת ההוצאה לפועל לא תדע לעסוק בשיקום, שכן היא מוטת גבייה. כדי לתקן את הבעיה, הוועדה צפויה לקבוע שההוצאה לפועל תוכל למסור את הטיפול בחדלות פירעון רק לרשמים מתמחים בשיקום חייבים, שקיבלו הכשרה מיוחדת.

השופטים לא יחליפו את הרגולטורים

שופטי חדלות הפירעון רצו שהצעת החוק תסמיך אותם ‑ ולא את הרגולטורים ‑ להחליט בנושאים מינהליים המשפיעים על פשיטות הרגל שהם דנים בהם, שכן להחלטות מינהליות יש השפעות מרחיקות לכת על קופת הפירוק של חברה ועל האפשרות לשקמה. היתרון העיקרי בהעברת ההחלטות האלה לשופטים טמון במהירות. החיסרון: השופטים מתעניינים בעיקר בתיק שלפניהם, ואילו הרגולטורים רואים לנגד עיניהם את טובת המשק. לדוגמה, כשמוצע למזג חברה חדלת פירעון עם חברה אחרת, השופט עשוי לאשר אותו כדי להציל את העובדים, ואילו הממונה על הגבלים עסקיים יסרב כדי לשמור על התחרות במשק.

ההחלטה המסתמנת בוועדה: יוקפאו צעדים מנהליים כמו סנקציות וקנסות נגד חברות בחדלות פירעון, אבל החלטות רגולטוריות יישארו בידי הרגולטורים. לדברי סלומינסקי, "צריך להסתכל על כל המשק, והרגולטור יראה את התמונה כולה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות