אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
להתראות הרחבות, היה שלום מרכז מסחרי: תוכנית מתאר חדשה תשפיע על מאות מושבים וקיבוצים צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

להתראות הרחבות, היה שלום מרכז מסחרי: תוכנית מתאר חדשה תשפיע על מאות מושבים וקיבוצים

תוכנית מתאר חדשה שמקדם מינהל התכנון תשנה את המרחב הכפרי. התוכנית: הפחתה דרסטית בבנייה ושיבה לחקלאות

08.02.2018, 06:47 | נמרוד בוסו

מינהל התכנון יצא לפני מספר חודשים למהלך במסגרתו יתוכנן מחדש המרחב הכפרי בישראל. זאת בעזרת תוכניות מתאר חדשות למועצות האזוריות. את המהלך יזמה מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר עם כניסתה לתפקיד לפני כחצי שנה, בהתאם לקווים מנחים המבקשים להגביל את קצב גידול האוכלוסייה במרחב הכפרי, ולהפחית למינימום את שימושי קרקע שאינם קשורים לחקלאות. מנגד מבקשת התוכנית לחזק את חיי הקהילה ביישובים הכפריים, וכן את הזיקה של האוכלוסיה המקומית לחקלאות.

כיום כבר מצויות שתיים מהמועצות האזוריות: מגידו ומרחבים, בעיצומו של ההליך התכנוני. בחודשים הקרובים יצטרפו אליהן עשר מועצות אזוריות נוספות: חוף השרון, לב השרון, עמק חפר, עמק יזרעאל, עמק המעיינות, מנשה, אלונה, שער הנגב, רמת נגב ושדות נגב.

"לראשונה מיום הקמתה המדינה דנה בכל הסוגיות התכנוניות שמציב בפניה המרחב הכפרי", אומר אהוד יוסטמן, מנהל אגף בכיר לתכנון מקומי במינהל התכנון. "בעשורים האחרונים חזינו בהתפתחות של מגמות לא רצויות ביישובים הכפריים: הקשר לחקלאות התרופף, בעוד שכמות ההרחבות הקהילתיות גדלה. במקרים רבים ההרחבה נבנתה כשכונת וילות, באופן שהנו זר לאופי היישוב המקורי ופגעה במרקם הקהילתי. זה הביא לדינמיקה לא חיובית בישוב".

קראו עוד בכלכליסט

מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר. שיח רציני על עתיד הכפר, צילום: ניב קנטור מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר. שיח רציני על עתיד הכפר | צילום: ניב קנטור מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר. שיח רציני על עתיד הכפר, צילום: ניב קנטור

לצד צמצום ההרחבות, שמה התוכנית דגש על חיזוק וחידוש הקשר של תושבי הקיבוצים והמושבים לחקלאות, במציאות שבה רובם כבר לא עוסקים בה בפועל. "פיתוחים טכנולוגיים ושינויים בכלכלה ובחברה הביאו לשינוי בענף ולריכוז הפעילויות החקלאיות בידיים מעטות", מתאר יוסטמן. "במושבים רבים, משקי בית ספורים אחראים על עיבוד כל שטחי הגידול של היישוב, תוך שהלולים והרפתות הוצאו ממגרשי המגורים למתחמים מרוחקים. הקשר היומיומי עם העשייה החקלאית נחלש". לדברי יוסטמן, גם כאן המצב מצריך חשיבה מחודשת, בראש וראשונה לטובת תושבי היישובים החקלאיים: "היישובים הכפריים זקוקים למהלך הזה כדי לחזק את ההצדקה שלהם בארץ שהולכת ומצטופפת. כי אם אתה כבר לא חקלאי ולא עוסק בחקלאות, אז במה אתה שונה מתושב תל אביב ומאין נגזרות הזכויות שלך לשטחי מגורים נרחבים או זכויות הקצאת מגרשים ל'בנים ממשיכים' המאפיינות רק את המרחב הכפרי?"

מחליפים דיסקט

 

עמיר ריטוב, ראש מועצת לב השרון ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, מברך על המהלך: "גם אם לא תמיד אנחנו והמדינה רואים דברים עין בעין, במיוחד בכל הקשור לעבודת הוותמ"ל, בסופו של דבר מדובר בתכנון לטווח ארוך שנרדש כדי לשמור על המרחב הכפרי. טוב שהמהלך קורה במקביל לתוכנית ישראל 2040, ולתכנון של 2.5 מיליון דירות. זה יעזור לשמור על הצרכים שלנו, לצד היערכות לגידול במספר הדירות".

ריטוב מדבר על החלפת דיסקט מצד מינהל התכנון. "הגישה של ראש מינהל התכנון הקודמת, בינת שוורץ, שאומצה במידה רבה על ידי שר האוצר, היתה: 'אין לנו זמן לעבוד בתכנון ארוך טווח, אנחנו צריכים הרבה דירות ועכשיו, בואו נתכנן מהר איפה שאפשר'. וכך התכנון הלך אוטומטית לשכונות בשטחים פתוחים בשולי הערים על חשבון החקלאים. עכשיו יש שיח רציני על איך אפשר לעבות את הערים בלי לדרוס את הכפר".

אולם ריסון הבנייה ביישובים עצמם אומר פחות מגרשים לבני מושבים. "אנחנו לא מחפשים לפרוץ את מסגרת יחידות הדיור שמתווה תוכנית המתאר הארצית, אנחנו מבקשים לחזק את הכפר, אם כי זה נכון שיש מי שמבקש למקסם את הפוטנציאל הנדל"ני ביישובים", אומר ריטוב.

רק השבוע ניתנה דוגמה מאלפת כיצד לחצי הנדל"ן בכל זאת מנצחים תכנון, מוקפד ככל שיהיה, כאשר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוספת של יותר מ־90 וילות למושב ניר צבי, מעבר למה שאיפשרה תוכנית המתאר הארצית, כדי לפצות אותו על נטילת אלפי דונמים של שטחים חקלאיים להרחבת העיר לוד. לטענת ריטוב, "זהו היוצא מהכלל שמעיד על הכלל: הרוב לא רוצים להגדיל את האוכלוסיה ולא רוצים לפרוץ את המסגרת. הגישה שלנו היא שכפר צריך להיות כפר ועלינו לחזק את האפיונים ולשמר את ההיסטוריה הייחודית שלו".

המרכז המסחרי בשפיים. התוכנית החדשה מצמצמת הקמת קניונים בקיבוצים, צילום: עמית שעל המרכז המסחרי בשפיים. התוכנית החדשה מצמצמת הקמת קניונים בקיבוצים | צילום: עמית שעל המרכז המסחרי בשפיים. התוכנית החדשה מצמצמת הקמת קניונים בקיבוצים, צילום: עמית שעל

 

יישובים שנגזר דינם

 

שאלה אחרונה שאי אפשר להתעלם ממנה כאשר דנים בעתיד המרחב הכפרי בישראל, היא מה יעלה בגורלם של יישובים כפריים, בעיקר באזור המרכז, שהמרחב העירוני סוגר עליהם. האם דינם להיעלם? לאחרונה אמר מנהל רמ"י עדיאל שמרון שרמ"י תמשיך לתכנן ולפתח קרקעות באזור המרכז גם במחיר של חיסול מושבים, וקומם עליו את החקלאים. יוסטמן מתחמק מהשאלה באלגנטיות: "יש הרבה מתחים שנוצרים מסיטואציה של רשות כפרית ליד רשות עירונית בתא שטח שהולך ומצטופף. התכנון האסטרטגי בא למתן את המתחים הללו. בכל אופן לא הייתי ממהר לקבור את כל המגזר הכפרי של מרכז הארץ".

ריטוב אומר דברים נחרצים יותר: "לדעתי יש יישובים שנגזר דינם. אם תיקח לדוגמה את קיבוץ רמת רחל או גבעת חן, אתה רואה שאלה יישובים שהעיר סוגרת עליהם מכל הכיוונים. אבל זה לא המצב בכל המקרים: אביחיל, למשל, כמעט גובל בנתניה. היישוב רוצה להישאר מושב, ואין לכפות עליו להפוך לשכונה בנתניה. ניתן להשאיר אזור חיץ פתוח שגם במקרים שהקרקעות עצמן כבר נלקחו, צורת המגורים תישאר כפרית. כל יישוב שרוצה להישאר כפר — אני בעד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



34 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

34.
שחיתות ממוסדת במושבים לא לטובת התושבים הוותיקים.
במושבי מרכז הארץ מתנהלת מערכת כפולה ומושחתת של חוק, חוק לתושבים הותיקים וחוק למועצות הכפריות. חוק לתושבים הוותיקים - כידוע אין חקלאות במושבי המרכז התושבים מתפרנסים מהשכרת מחסנים ויחידות דיור, התושבים האלה עבריינים פליליים. חוק למועצות הכפריות - יש פטנט שנקרא "סקר נכסים" זה מאפשר למועצות הכפריות המושחתות לא לאכוף את חוקי התכנון והבניה במתוכנן במושבים כדי לגרוף מיסים פליליים, שחיתות ממוסדת. רשות מקרקעי ישראל פועלת במושבים כמו כנופיות פשע, גובה דמי חסות על כל דבר, סכומים דימיוניים. בשל התנהלות של המועצות הכפריות ורשות מקרקעי ישראל ותיקי המושבים במרכז שבויים בנחלות ובמשקים ולא יכולים להוון ולפצל את הנכסים שלהם, זה גורם לסיכסוכי אחים וניוון המשקים. הפתרון פיצולים ומכירת שאר הקרקעות לחקלאות פרטית.
איציק דגמים  |  26.12.18
33.
מושב על הקרקע בגבול לבנון
ל31 ולדומיו. הכל אפשרי. אפשר לקנות עגבניות מטורקיה, בצל מירדן, מלפפונים מעזה ואפילו תפוזים מספרד. רק צריך לזכור, כדי לגדל מלפפון אחד (1)צריך כ10 ס"מ קרקע. בלי קרקע אין חקלאות. בלי קרקע אין תוצרת טרייה וזמינה. ובקיצור החקלאים אינם האויב. הם היצרנים שעובדים בפרך כדי שלך יהיה אוכל טרי בצלחת. וכן, הם "גוזלים" לשם כך את האדמה ממי שרוצה לבנות מגדלים.
א.ש  |  25.12.18
31.
שחיתות - מה שצריך במרכז ובשרון פינוי בינוי מושבי
אין כבר חקלאות במרכז ולא תהיה! הדבר היחיד שמגלים זה נדלן. בכל משק יש מספר יחידות דיור לא מורשות ובתים מחולקים. הם קיבלו טובה מהמינהל על פיצול משק למכירה. הבן של עמיר רטוב יזם נדלן. הכל הכל מושחת חברים. במקום לעשות פינוי בינוי בעיר לעשות של מושבים וקיבוצים. לכל משק לתת דונם וחצי עם שלושה בתים שיהיה להם לבריאות. ממילא הם מוציאים את המיץ אחד לשני אנשי המושבים והקיבוצים. לכל שאר השטחים הסבה למגורים. אבל התמורה הולכת למדינה. אנשי הכפרים משתמשים במורשת שעבר זמנה אבל יש להם לובי חזק.
החזון איש  |  10.02.18
30.
בדיוק להיפך - יש למנוע מקומץ אנשים להנות ממירב משאבי הקרקע
רק פינוי בינוי למושבים זה הפתרון. הלאמת כל קרקעות המושבים בין חדרה לגדרה בחזרה למינהל. השארת רק המשבצת הצהובה. פירוק האגודות החקלאיות להסבת הקרקע למגורים לשיווק לכלל האזרחים. אפשר להתחיל בבית יהושע כפר נטר וכפר ויתקין שיושבים על ציר הרכבת. פתרנו את כל בעיות הקרקע במדינה... ואת המחירים המטורפים
גור  |  10.02.18
לכל התגובות