יו"ר דלויט: קצב ההשתלבות של ישראל במהפכה הדיגיטלית "מדורג ואיטי"

"לפני שנה וקצת עמדתי כאן והצהרתי על כוונתנו לפתוח משרד נוסף ל-Deloitte בנצרת. היום, אני שמח לשתף, שהמשרד בנצרת "חי ובועט". למעלה מחצי שנה, אנו מלווים מדי יום במשרדנו לקוחות בהתמודדות עם אתגרים שונים בעולמות התעשייה, המסחר, ההייטק והמגזר השלישי", כך אמר היום אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי, Deloitte. בכנס העסקים בחברה הערבית של כלכליסט ובנק הפועלים שנערך בנצרת.  

"ברור היום לכל, כי אנו בעיצומו של העידן הדיגיטלי. השפעותיו מורגשות כמעט בכל מימד בחיינו הפרטיים וכמובן שיש לו השלכות משמעותיות גם על העולם העסקי. אותה מהפכה דיגיטלית בסקטור העסקי מכונה כיום גם המהפכה התעשייתית הרביעית או Industry 4.0 – מונח זה בא לייצג את הגל הרביעי של ההתפתחות הטכנולוגית שמניעה שינויים קיצוניים באופן הייצור והתפעול של עסקים, ומבוססת על הקשר המתהדק בין העולם הפיזי לדיגיטלי.

"טכנולוגיות כמו: בינה מלאכותית, מציאות וירטואלית ורובוטיקה, מביאות לשינוי מהיר ועמוק שמציב רף התפתחות חדש, הזדמנות ליצירת ערך עצום מצד אחד, אך סיכון לנשארים מאחור מהצד השני. חברות יכולות להשיג שיפור בהגדלת יעילות ופריון, שיפור האיכות, שליטה טובה יותר על תהליכים, ויש לא מעט חברות, כולל קטנות ובינונית, שהבינו את הפוטנציאל האדיר שבהטמעת טכנולוגיות ואימוצן במודל העסקי שלהן".

בירנפלד סיפק מספר דוגמאות וציין את חברת אדידס אשר בנתה את המפעל הראשון שלה מזה עשרות שנים בגרמניה (מחוץ לסין) דרך שימוש ברובוטיקה והדפסה דיגיטלית כך שהמוצר נעשה כמעט ללא מגע יד אדם ובזמן אספקה מיידי. דוגמה נוספת היא חברת כתר, חברת Turbin Jet מתפן שבגליל וגם בזירת המסחר קיימת חדשנות רבה. "השינוי והתוצאות העסקיות שמתקבלות כבירות. כשמתרגמים את כל אלו לערכים כלכליים מתקבלים מספרים עצומים: התחזיות מנבאות כי יצירת הערך הפוטנציאלית ברמה העולמית היא למעלה מטריליון דולר".

לגבי ישראל אמר בירנפלד, "לפי מודל שבנינו ב-Deloitte, מצאנו כי ניתן יהיה להביא, בתוך עשור, לשיפור בתל"ג של כ-25 מיליארד שקל. ללא ספק, פוטנציאל כה משמעותי מחייב את הגורמים הרלוונטיים, ציבוריים או עסקיים, לעבוד על הנושא בצורה אסטרטגית. ברחבי העולם פועלים החל מרמת המדינה ועד רמת החברה הבודדת לאימוץ Industry 4.0. אנו עדים לתוכניות ממשלתיות שנועדו לקדם את הנושא, החל ממדינות מפותחות ובראשן גרמניה, צרפת וארה"ב ועד מדינות מתפתחות כדוגמת סין והודו. גם בישראל אנו מבחינים בהתגייסות של הסקטור הציבורי לנושא, עם זאת, אנו מזהים כי קצב ההתפתחות מדורג ואיטי, ולכן נדרש מאמץ משמעותי ואסטרטגי יותר ברמת המדינה כדי לקדם את כולנו לעידן של Industry 4, ובפרט את המגזר העסקי בחברה הערבית.

לפי בירנפלד הדרך להשתלבות בעידן הדיגיטלי מתחלקת ל-4 צירים עיקריים:

"הציר הראשון שבו על כל ארגון לשאול את עצמו מה החזון העסקי שלו? מהם אזורי הפעולה שלו? הציר השני, עוסק בשילוב תשתיות טכנולוגיות, הציר השלישי עוסק בכוח העבודה העתידי - הממשק בין העובד לטכנולוגיה הופך להיות נתיב קריטי בהצלחה של אימוץ המהפכה החדשה.

עוד אמר בירנפלד, כי הדרישות מכוח העבודה העתידי משתנות והוא נידרש ליכולות חדשות. Deloitte צופה החלפה של כמחצית מהגדרות התפקידים המסורתיים בארגונים בתוך עשור. "בחברה הערבית שסובלת משיעורי תעסוקה יחסית נמוכים ומחסמים מובנים (במיוחד בקרב נשים) יש לצד האיום, גרעין של הזדמנות: הכוונה של צעירים לרכוש יכולות וידע רלוונטיים, הקמת עסקים המספקים במיקור חוץ את היכולות החסרות - כל אלו יכולים להוות מקור ליצירת ערך לעסקים ולחברה הערבית. זו העת עבורו לעשות קפיצת מדרגה ישירות לפתרונות טכנולוגיים של הדור החדש".