דו"ח המבקר מיולי: נתניהו עסק בבזק בניגוד לדיווחיו, בשנה בה לא הצהיר על הזיקה לאלוביץ'

פרשת בזק ממשיכה להסתעף עם מעצרם הבוקר (א') של בכיר בשירות הציבורי ויועץ תקשורת בכיר, וכן נושאי משרה בחברה.

בחודש יולי האחרון פרסם מבקר המדינה דו"ח מיוחד על התנהלות משרד התקשורת, שמצא שמנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר העדיף את האינטרס של בזק על חשבון הציבור במספר עניינים. בבוקר אותו יום פילבר נעצר.

בפרק השלישי והמסכם של דו"ח מבקר המדינה נבדק הסכם ניגוד העניינים שחתם ראש הממשלה ושר התקשורת באותה העת, בנימין נתניהו. ההסכם, שנחתם ביוני 2016 קבע כי נתניהו מנוע מטיפול בחברת בזק ובחברות הבנות לאור יחסי החברות שלו עם בעל השליטה שאול אלוביץ'. אולם העובדה כי נתניהו לא דיווח על ניגוד

עניינים מול אלוביץ' למרות שכיהן כשר התקשורת בפועל מאז נובמבר 2014, הובילה את המבקר לבחון את החלטות העבר של נתניהו.

המבקר מציין בבדיקתו כי הסכם ניגוד עניינים של נתניהו נחתם רק באוקטובר 2015 כשנה לאחר שנכנס לתפקיד. נתניהו ציין כי הזיקה היחידה שיש לו לשוק התקשורת נוגעת ללקוחות של משרד עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מולכו. בין נתניהו לעורכי הדין שוררת מערכת יחסים של אמון מיוחד, כך נכתב, והלקוחות

של משרד עורכי הדין שבבעלותם בתחום התקשורת מטופלים על ידי שותף אחר במשרד.

ביולי 2016 פנה מבקר המדינה למנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר וביקשה ממנו לקבל תיעוד של בהן נתניהו היה מעורב בהחלטות הנוגעות לבזק בתקופה שקדמה להסכם ניגוד העניינים החדש. פילבר טען בזמנו כי החלטותיו שלא לקבל החלטה לעניין ההדדיות לצורך למידת הנושא, וכן בעניין שימוע הטלפוניה נעשו לאחר שעדכן את נתניהו, בתפקידו כשר התקשורת, ולאחר שניתנה הסכמתו. השיחות בוצעו טלפונית ובפגישות בארבע עיניים, כך שאין סיכומי דיון.

אולם מבקר המדינה חושף מסמך שהוכן באפריל 2016, בו ריכזה היועצת המקצועית למנכ"ל משרד התקשורת רשימת נושאים בהם עסק נתניהו מאז שנכנס לתפקיד כשר התקשורת ושיש להם קשר ישיר או עקיף לבזק. בירור שערך משרד מבקר המדינה עם משרד המשפטים העלה כי משרד המשפטים כלל לא נחשף למסמך זה ונאלץ להסתפק בתשובת לשכת מנכ"ל משרד התקשורת הכוללת שני נושאים בלבד.

משרד מבקר המדינה העיר כי רשימת הנושאים שבהם עסק נתניהו לפני גיבוש הסדר ניגוד העניינים, שאותה הכין משרד התקשורת, הייתה צריכה להיות מובאת לידיעת משרד המשפטים על ידי משרד התקשורת ולעמוד בפניו יחד עם כל חומר רלוונטי אחר החיוני לצורך גיבוש ההסדר. "ללא עיון ברשימה, עלול להתעורר

קושי בקביעת האיזון הנכון בסוגיית תחולת ההסדר על החלטות עבר", נכתב בדו"ח. "ברשימת הנושאים נכללו נושאים שלא נכללו בדיווח של לשכת המנכ"ל, למרות שהם נוגעים לבזק. ראוי שמשרד המשפטים ייתן את דעתו מה דינן של ההחלטות שנתניהו היה מעורב עוד לפני שנחתם הסכם ניגוד העניינים, וכי הוא

ינחה כיצד יש לנהוג בעניינן".

"הפעולות שנקט משרד התקשורת ליישום רפורמת השוק הסיטונאי מאמצע שנת 2015 לא היו נחושות דיין. התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי". כך סיכם מבקר המדינה סיכם את פרק הביקורת על יישום רפורמת השוק הסיטונאי – הרפורמה שנועדה להיות המשמעותית ביותר בשוק התקשורת. לפי המבקר, פילבר שיתף את בזק בהכנת מסמך התחרות באינטרנט והשאיר את הגורמים המקצועיים בחוץ: מנכ"ל משרד התקשורת לא שיתף את הגורמים המקצועיים במשרד, אגף התקציבים, משרד המשפטים והרשות להגבלים עסקיים. לעומת זאת דן ארוכות עם בזק - הסתמך בעל פה על נתונים שהועברו לו ולא טרח לבדוק אותם, לא תיעד את המפגשים ופעל ברשלנות. בנוסף, נמצא כי פילבר עצר את יישום הרפורמה למרות שבית המשפט דחה את טענות בזק, משרד התקשורת לא טיפל בתלונות חברות התקשורת על שיווק לא שיוויוני וטירפד את קידום עקרון ההדדיות בתשתיות.