צילום: אוראל כהן
שמאלנים עם תואר, העשירים בינתיים בימין
למה פוליטיקאים לא נלחמים באי־השוויון? אולי בגלל שגם הימין וגם השמאל מייצגים את האליטות. הכלכלן תומס פיקטי מראה איך הפך השמאל ממפלגת הצווארון הכחול למפלגת ההשכלה הגבוהה
21.02.2018, 13:29 | אורי פסובסקי
למה הפוליטיקאים לא פועלים כדי לעצור את הזינוק באי־השוויון הגואה במערב? אולי בגלל שהמערכת הפוליטית נשלטת על ידי האליטות, בשני צדי המפה: מימין וגם משמאל.
קראו עוד בכלכליסט
בשפיץ שוברים ימינה
עכשיו פיקטי מעלה תהייה נוספת: איך כל זה מסתדר עם העובדה שאזרחי המערב חיים במדינות דמוקרטיות? זו השאלה שעומדת במרכז הרצאה שנשא באוניברסיטת בון בחודש שעבר, ושאת השקפים שלה הוא פרסם באתר שלו. לאור הזינוק המתמשך באי־השוויון, מסביר פיקטי, אפשר היה לצפות לתיקון שיגיע מכיוון המערכת הפוליטית. לפחות לפי חלק מהמודלים, הבוחרים היו אמורים לתת את הקול שלהם לפוליטיקאים שיחלקו מחדש את ההכנסות בצורה יותר שוויונית באמצעות מסים, למשל. אבל זה לא מה שקרה בעשורים האחרונים, ובטח לא בשנים האחרונות. במקום להתמקד בחלוקת העושר, כותב פיקטי, סדר היום הפוליטי - בעידן טראמפ, הברקזיט ולה־פן - הלך לכיוון של שנאת זרים פופוליסטית, ופוליטיקת זהויות. למה?לא בטוח שזו הגלובליזציה
מה מקור המהפך שפיקטי מזהה? למה מפלגות השמאל עברו לייצג את האקדמאים, כלומר את עובדי הצווארון הלבן, במקום את עובדי הצווארון הכחול? פיקטי מזכיר גורם מתבקש: הגלובליזציה וההגירה, שאיימו על העובדים בעלי ההשכלה הנמוכה. במצגת המקורית, שעליה ספג ביקורת, פיקטי כתב שהעובדים האלה חשו נטושים על ידי השמאל. אחד המבקרים הבולטים היה פרופ' דרון אסמוגלו, כלכלן נודע מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בראיון ל"ניו יורק טיימס" הודה אסמוגלו שרבים מהעובדים באמריקה נפגעו מהגלובליזציה ומהחידושים הטכנולוגיים, אבל לא ברור למה זה הוביל אותם דווקא לזרועות הרפובליקנים. ההסבר שלו: "הקושי הכלכלי התחבר לעוינות כבושה כלפי שחורים ומהגרים. טבעי שהמפלגה הרפובליקנית, שנכונה יותר לקבל גזענות 'רכה', משמשת בית לחוסר הנחת הזה". במצגת מעודכנת גם פיקטי מזכיר את הסממנים הגזעניים והסלידה ממיעוטים בקמפיינים של ניקסון/רייגן/תאצ'ר, ולאחרונה של לה פן וטראמפ. ועדיין, פיקטי מתעקש שיכול להיות שהחלוקה לאליטה האינטלקטואלית מול האליטה העסקית היתה מתרחשת גם בלי הגלובליזציה, וכרגע הוא חוקר מדינות נוספות, שפחות הושפעו ממנה.אפשר להתווכח על הסיבות לפיצול הפוליטי הנוכחי, אבל בכלל לא ברור אם הוא יימשך. הנתונים מהבחירות האחרונות בארה"ב, למשל, מצביעים על אפשרות למהפך נוסף: לראשונה, העשירון העליון הצביע למועמדת הדמוקרטית, כלומר לשמאל, בשיעורים גבוהים יותר משאר האוכלוסייה. גם בצרפת יש סימנים למגמה דומה. אולי זו התפתחות מתבקשת. "בטווח הארוך", כותב פיקטי, "השכלה גבוהה גם מביאה הכנסה גבוהה והון גבוה. האליטות נוטות להתלכד".
יכול להיות שהמערכת הפוליטית במערב צועדת לחלוקה למחנה "גלובליסטי", שיצג את בעלי ההשכלה הגבוהה וההכנסה הגבוהה, ומולו המחנה ה"נייטיביסטי", של אלה עם פחות השכלה, והכנסה נמוכה. אבל באותה מידה, ממשיך פיקטי, ייתכנו גם אפשרויות אחרות. כשהוציא את ספרו "הקפיטל במאה ה־21" היה מי שהאשים שהוא רואה את העלייה באי־השוויון כהתפתחות בלתי נמנעת שניתנת לתיאור באמצעות משוואה פשוטה. אבל בפוליטיקה, הכל פתוח.
76 תגובות לכתיבת תגובה