אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההמלצה בפרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי כץ תועמד לדין משמעתי, לא פלילי צילום: יריב כץ

ההמלצה בפרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי כץ תועמד לדין משמעתי, לא פלילי

נציב תלונות הציבור על שופטים ממליץ עוד כי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תיתן את דעתה לכשלים המערכתיים שהתגלו בבית המשפט השלום בתל אביב

27.02.2018, 16:33 | ענת רואה

נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, ממליץ לשרת המשפטים אילת שקד להעמיד את השופטת רונית פוזננסקי כץ לדין משמעתי, וכן ממליץ כי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תיתן את דעתה לכשלים המערכתיים שהתגלו בבית המשפט השלום בתל אביב. הנציב קובע כי הוא לא מוצא מקום להעמדת השופטת לדין פלילי.

קראו עוד בכלכליסט

דו"ח ההמלצות של הנציב ריבלין הועבר לעיונן של נשיאת העליון חיות והשרה שקד.

לקריאת הדו"ח לחצו כאן

הנציב כותב בדו"ח כי בשל רגישות הבירור והצורך בבדיקה מקיפה ומיידית הוא שיתף את היועץ המשפטי לממשלה ואת פרקליט המדינה, בזמן אמת, בחומר שהתקבל בידו. "לכשעצמי לא מצאתי לאחר שבחנתי את כל החומר שבפני חשש למעשה פלילי אך בחרתי שהבדיקה בעניין זה תתבצע גם על ידי מי שמיומן בכך ומי שמוסמך לכך". הוא הוסיף כי זכה לשיתוף פעולה מלא בעניין מצד היועמ"ש ופרקליט המדינה וגם ממצאיהם הצביעו על תקלה משמעתית אך ללא חשד למעשה פלילי. 

בדיקתו של הנציב ריבלין נפתחה לפני פחות מיומיים, בעקבות חשיפת המסרונים שהוחלפו בין השופטת שדנה בתיקי המעצר בתיק 4000 לבין עו"ד ערן שחם שביט המייצג בתיקים את הרשות לנירות ערך.

בהחלטה נכתב כי לצורך הבירור הזמין ריבלין את תיקי בית המשפט בהם נדונו הארכות המעצר בפרשת תיק 4000, הוא גבה עדות מפי השופטת, וכן מפי מפי ממונים במשטרה ומלהב 433 שייצגו באותם בקשות. כן הפנה ריבלין שאלות לנשיא בית משפט השלום בתל אביב השופט אביחי דורון ולסגנו השופט צחי עזריאלי וקיבל חומרים נוספים שפורטו.

 

אליעזר ריבלין, רונית פוזננסקי כץ, צילום: אתר בתי המשפט, אלכס קולומויסקי אליעזר ריבלין, רונית פוזננסקי כץ | צילום: אתר בתי המשפט, אלכס קולומויסקי אליעזר ריבלין, רונית פוזננסקי כץ, צילום: אתר בתי המשפט, אלכס קולומויסקי

לפי ההחלטה, מעדותה של השופטת פוזננסקי כץ "עולה כי עוד במהלך הקיץ של 2017 עת הטיפול בפרשה המכונה בציבור פרשת בזק היה באחריותה הבלעדית של הרשות לנירות ערך, טיפלה השופטת בתיקי הפרשה. מלכתחילה הופיע בפניה מטעם הרשות עו"ד שחם שביט. הרשויות האחרות לא היו מעורבות אותה שעה בטיפול באותם תיקים".

הנציב מפרט עוד כי ב-29 בינואר 2018 יצאה השופטת לשבתון אלא שבסמוך לאחר מכן "היא פנתה לסגן הנשיא לענייני מעצרים בבית משפט השלום השופט עוזיאל והודיעה לו כי חקירת הפרשה חודשה וכי היתה אליה פניה לדון בבקשות השוות שהוגשו בפרשה המתחדשת", וכי מבחינתה אין מניעה להגיע לבית המשפט בתקופת השבתון ולטפל בפרשה.

סגן הנשיא עוזיאל כתב בעניין לנציב כי "בהתחשב בהיקף החומר וההיכרות שלה עם התיק חשבתי שזה רעיון טוב ואישרתי לה להגיע בשבתון בהמשך להתנדבותה האדיבה".

"זרעי הפורענות מצאו להם קרקע פוריה בדרכי השיבוץ האלה", כותב הנציב ריבלין ומפרט כי הוא הפנה אליה שתי שאלות בהקשר זה: מי פנה אליה בבקשה שתשוב ותדון בתיק ומדוע נענתה והסכימה לכך כשהיתה בשבתון. השופטת השיבה כי פנה אליה שחם שביט "בגלל הפרשה הקודמת ובגלל שאני מתנהלת בלי עוזר, היה לערן את מספר הטלפון שלי". על כך כותב ריבלין: "כאן נזרעו הזרעים הנוספים של התנהלות השיפוטית הקלוקלת ושל הפרקטיקה המערכתית הפסולה".

הקשר הישיר בין החוקר לשופטת נמשך על פני ימים רבים והנציב קובע כי "הקשר שהחל בתיאום לוגיסטי הידרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול". ביוני, יולי, דצמבר 2017, ובינואר ופברואר 2018, פנה שביט כמה פעמים ישירות לשופטת בענייני דיונים הקבועים בפניה במעמדו, מודיע לה מתי יגיעו אליה לדיון נציגי הרשות, מוסר מראש מידע על עמדות נציגי הרשות ופונה בשאלות לוגיסטיות.

הנציב קובע כי טיב ההתכתבות מגלה שנציג הרשות בהסכמת השופטת ובשיתוף פעולה שלה "עקף" את הדרך המנהלית הרגילה בכל הנוגע לקשר בין שופט לבעל דין. "יאמר מיד כי התנהלות זו פגומה מיסודה".

ריבלין לא מנסה להסתיר את הביקורת הגלויה והנוקבת שלו על מה שהתגלה בפניו, וכותב כי "בבית משפט השלום בתל אביב נאה דורשים ואין מקיימים". לדבריו, השופטת הסבירה כי בהיעדר עוזר משפטי או מתמחה שיסייע בידיה, "היא מקיימת בעצמה את הקשר האדמיניסטרטיבי עם רשויות התביעה". הסבר זה אין בו די ואין בו כדי להצדיק את התנהלותה, קובע הנציב ומוסיף: "פרקטיקה כזו של קשר ישיר בין השופט לתובע, אסור היה לה שתתקיים, והיא עשויה ליצור כפי שיצרה במקרה זה, פמיליארגיות בלתי ראויה בין תובע לשופט".

ריבלין אף מוסיף וחושף כי חלק מחילופי המסרונים נהפכו אישיים יותר מצד השופטת, למשל "אנא בקש ממנה שתגיע (נציגת המשטרה) בעשר וחצי כי בית המשפט עדיין לא חזר מרכיבה על אופניים", ואלו נענים במסרון "בסדר, שבית המשפט ישמור על עצמו ולא יפול". על כך כותב ריבלין כי "זו קרבת יתר פסולה בין בעל דין לשופט".

הנציב מוסיף כי ההתנהלות לפיה תובע "בוחר את השופט", גם אם מטעמים עניינים בשל היכרות קודמת עם התיק יוצרת מראית עין לא ראויה. ההתנהלות במקרה זה היתה מנוגדת לסדרי מנהל תקינים ויסודיים. שיבוץ השופט שידון בתיקים השונים אל לו להיעשות לפי בחירת השופט או בחירת בעל הדין. השיבוץ צריך שימצא מלכתחילה באחריותו של הנשיא או סגן הנשיא.

ריבלין כותב כי נדרשו הסברים משני שולחי המסרים ועדותם נגבתה בנפרד במקומות שונים בעת ובעונה אחת. לגבי המסרון של השופטת "אז אולי המתווה שחשבנו עליה אינו כה רחוק מהמציאות" היא הסבירה כי הוא לא בא אלא לומר שהמדרג שהציעה בשלבים שונים של הדיונים בין העצורים קורם עור וגידים. הסבר דומה נתן שחם שביט בחקירתו בנציבות שירות המדינה. לגבי האמירות של שחם שביט במסרונים כותב הנציב כי "זו, אין ספק, התנהלות קלוקלת מצידו והיא פוגעת בהתנהגות קלוקלת מצידה: 'אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת' - הכל כדי ביזיון וקצף".

לסיכום הדברים כותב ריבלין כי בדיקתו מגלה שורה של כשלים אישיים ומערכתיים. השופטת לדבריו הפרה את כלל 3 לכללי האתיקה משלא הקפידה על התנהגות שיש בה לקיים אמון בשיטת המשפטת בכלל ובמעשה השפיטה בפרט. "קרבת היתר בינה לבין נציג התביעה הניבה ביזוי. המסרונים שהוחלפו בין השניים מוטב היה להם שלא בא לעולם משבאו, ולא באים היו לעולם אלמלא התירה השופטת קרבת יתר זו לנציג הרשות לניירות ערך ואלמלא התירה לו לפנות ישירות אליה. הקשר הישיר שנוצר בין השניים לא היה צריך להתקיים".

ריבלין מסיים באומרו כי עניינו של שחם שביט חורג מתחום סמכותו. "הבירור שערכתי מלמד לכאורה על ניסיון מצידו לרצות את השופטת, להחניף לגישתה בתיק... אין זה המקרה בו שופט רוקם בסתר מזימה עם התביעה, כי אם שופטת הנחזית בעיני המשטרה כשופטת סנגיריאלית המציעה בלשכתה "למתן" את ימי המעצר ונציג אחת מרשויות התביעה המנסה להחניף לה, להאיר לה פנים, להביא לידיעתה כי הוא מסכים לעמדתה ולספר לה סודות מן החדר - חדר התביעה, סודות אשר ממילא היו אמורים להיות מובאים בפניה במועד מאוחר יותר. בשום פנים לא היתה כאן הטיית משפט או קנוניה בין התביעה לבין בית המשפט".

בקשר לתקלות המערכתיות כותב הנציב כי התגלו שורה של תקלות הצריכות תיקון יסודי. "ניתן לנהוג גם אחרת: דוגמה לכך בחירתו של השופט עלא מסארווה באותה פרשה לקיים את הדיון כולו באולם בית המשפט לרבות בעת קבלת החומר החסוי לידיו ובחירתו לעיין בלשכתו בהפסקה בחומר שהוצג לו, שלא במעמד הסנגורים אך גם לא במעמד אנשי התביעה". 

עו״ד עודד סבוראי, בא כוחו של עו"ד שחם-שביט, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ני"ע, מסר בתגובה:

״דו"ח השופט ריבלין כולל בתוכו מסקנות חשובות והוא מצייר תמונה ברורה שהתנאים והנורמות הקיימים בבית משפט השלום בת״א לא נתנו בידי עו״ד שחם-שביט ברירה אלא לנהל עם השופטת פוזננסקי כץ התכתבות באמצעות מסרונים בכל הנוגע לענייני הלוגיסטיקה של דיוני המעצרים בתיק בזק ותיק 4000.

״לאחר שהובהרו ההקשר והתוכן של חליפת המסרונים בין עו"ד שחם-שביט והשופטת, ברור כעת כי הפרשנות הראשונה שניתנה היתה מוטעית ומוטה.

"בכוונת עו"ד שחם-שביט להמשיך במימוש ייעודו כעובד ציבור ומשפטן מקצועי, מצפוני, הגון וערכי, ולחזור ליטול חלק בחקירות סבוכות, באותה נחישות ובאותה הקפדה גם על זכויות חשודים, כפי שאלה באו לכדי ביטוי בתכתובת שעלתה לכותרות ביומיים האחרונים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
לא עשתה כלום, לא היה כלום ולא צריך לעשות לה כלום
קצת נסחפו. מה כבר קרה? נפגע האגו של השופטים שהיא לא שמרה דיסטנס ? שופטת אנושית, מתחשבת, מדברת בגובה העיניים. על מה יצא הקצף ? לא היה כלום, אין כלום ומן הראוי שלא יקרה לה כלום. יודעים מה ? נזיפה. שכולם ירגישו טוב. וגם זה לא מגיע לה.
צביקה  |  27.02.18
לכל התגובות