אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בג"ץ: פעילות חברות גביית הארנונה הפרטיות ברשויות לא חוקית צילום: עמית שעל

בג"ץ: פעילות חברות גביית הארנונה הפרטיות ברשויות לא חוקית

לפי הפסיקה, מדובר ב"אצילת סמכות אסורה" של וקיים חשש לניגוד עניינים. בג"ץ הורה למשרד הפנים להסדיר את הנושא בחוק תוך שנה

26.03.2018, 17:05 | עמרי מילמן

בג"ץ פרסם היום (ב') פסק דין האוסר על שימוש של הרשויות המקומיות בחברות לגביית ארנונה. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי השופטים דפנה ברק ארז, יצחק עמית וענת ברון. לדברי ברק ארז, "ביצוע פעולות גבייה באמצעות חברות גבייה פרטיות היא אצילת סמכות אסורה".  

קראו עוד בכלכליסט

 

הפסיקה התקבלה במסגרת עתירה שהוגשה על ידי נשיאות הארגונים העסקיים נגד שר הפנים אריה דרעי ומשרדו, שמאפשרים לרשויות המקומיות להשתמש בחברות הגבייה הפרטיות זאת בייחוד לאור כך ש"ישנו חשש מקיומו של ניגוד עניינים הנובע מזיקה שבין שכר הטרחה של חברות הגבייה לבין גובה הסכומים הנגבים על ידן".

שר ההפנים אריה דרעי. העתירה הוגשה נגדו ונגד משרדו, צילום: דוברות הכנסת שר ההפנים אריה דרעי. העתירה הוגשה נגדו ונגד משרדו | צילום: דוברות הכנסת שר ההפנים אריה דרעי. העתירה הוגשה נגדו ונגד משרדו, צילום: דוברות הכנסת

משרד הפנים ניסה להיאחז בנוהל ישן שהוציא, אולם לטענת בג"ץ זה אינו עונה על השאלות הרבות שעולות במסגרת מתן סמכות הגבייה לגוף פרטי. כך למשל אמנם ההחלטה לגבי הליכי הגבייה היא של גזבר העירייה, אולם הנתונים שמגיעים אליו הם מהחברות עצמן, והנוהל לא מתייחס לקריטריונים ברורים בכל הנוגע לגבייה (למשל האם לתת את אותו היחס לעסקים ולתושבים).

ברק ארז התייחסה למספר בעיות הנובעות מהשימוש בחברות הפרטיות כדי לגבות ארנונה. הבעיה החמורה ביותר בנוגע לניגוד העניינים הנובע מהשימוש בחברות הגבייה. לדברי ברק ארז, "בתשובות המשיבים (משרד הפנים-ע"מ) לא ניתן מענה ישיר לחשש מקיומו של ניגוד עניינים הנובע מהזיקה שבין שכר הטרחה של חברות הגבייה לבין גובה הסכומים הנגבים על ידן".

שרגא ברוש. "סוף למסחטת הכספים", צילום: עמית שעל שרגא ברוש. "סוף למסחטת הכספים" | צילום: עמית שעל שרגא ברוש. "סוף למסחטת הכספים", צילום: עמית שעל

בעוד שמשרד הפנים טען כי מדובר בעניין "טכני", כתבה ברק ארז כי "פעולות גבייה של תשלומי חובה כרוכות בהפעלה של שיקול דעת שלטוני". עוד הוסיפה, כי "הצדדים היו חלוקים באשר להיקף שיקול הדעת שחברות הגבייה רשאיות להפעיל במסגרת פעילותן... אולם גם על פי הגרסה "המקלה" ביותר - זו שהוצגה בין היתר על ידי חברות הגבייה עצמן - עולה כי הן מבצעות פעולות כגון שליחת הודעות תשלום והתראות לפני עיקולים וכן מפעילות 'אמצעי גבייה' כגון עיקול, כניסה לחצרי וכדומה...".

עוד ציינה השופטת, כי "הפעלת סמכות כרוכה גם בהפעלת שיקול דעת, והפעלת שיקול דעת צריכה להיעשות על בסיס של מחויבות וכפיפות לכללי המשפט המנהלי".

בפסק הדין העניק בג"ץ לרשויות המקומיות שנה אחת על מנת להסדיר את פעילותן של חברות הגבייה בחוק.

העתירה הוגשה כאמור על ידי נשיאות הארגונים העסקיים, באמצעות עו"ד איה רייך מינא ממשרד עו"ד עמית פולק מטלון, שרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שהגישה את הבג"ץ נגד פעילות חברות הגבייה, מסר בעקבות פסק הדין כי "טחנות הצדק אכן טוחנות לאט אבל לאחר מאבק משפטי של עשור, בית המשפט הביא בשורה חשובה לאזרחים ולעסקים בישראל - נגמר העידן של איש כישר בעיניו יעשה וחוזרים לפעול על פי חוק. לא ייתכן שאכיפת החוק נמסרת לגופים פרטיים אשר מתוגמלים לפי היקף של גביית מסים. עומס הארנונה, בגובה של 22 מיליארד שקל בשנה, הפך לבלתי אפשרי הן לעסקים והן לאזרחים והגיע הזמן לעצור את מסחטת הכספים הבלתי אחראית הזו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
פסק דין הראשון מסוגו שעושה תיקון עוול של שנים כנגד תושבים - תתעוררו! לא יטרידו אותנו תוך איומים
חברות גביה כמו מגער, פתיחת תיקי הוצל"פ באמתלה לצו מנהלי ועוד - בפסק הדין ציינה ברק ארז, הוא החשש מכך שחברות הגבייה מתומרצות לגבות סכומים גבוהים ככל הניתן מהתושבים, שכן שכר הטרחה שלהן נגזר מגובה הסכומים שהן גובות: "בתשובות המשיבים לא ניתן מענה ישיר לחשש מקיומו של ניגוד עניינים הנובע מהזיקה שבין שכר הטרחה של חברות הגביה לבין גובה הסכומים הנגבים על ידן".כמו כן ציינה כבוד השופטת ברק ארז - כי האיסור על אצילת סמכויות הנתונות לרשויות ללא הסמכה בדין הוא "אחד מעקרונות היסוד החלים על פעולתן של רשויות המינהל", וכי העובדה שהאצילה מבוצעת לחברות פרטיות רק מחזקת השיקולים לאסור אותה...
soul mate  |  27.03.18
לכל התגובות