אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל: הרכישות המקוונות משפיעות על האינפלציה צילום: shutterstock

בנק ישראל: הרכישות המקוונות משפיעות על האינפלציה

לפי נתוני הלמ"ס משקי בית הגדילו ב-16% את ההוצאה החודשית הממוצעת על רכישות מקוונות, כאשר הגידול הבולט ברכישות נעשה בהלבשה והנעלה, תכשיטים ושעונים, ומחשבי כף יד. לפי הערכות הבנק, כניסה של קמעונאיות בין לאומיות כמו אמזון לישראל תביא לירידת מחירים בשנים הקרובות. אולם בטווח הארוך, יכולה להביא לעליית מחירים

28.03.2018, 12:01 | עמרי מילמן

בכל הנוגע ליוקר המחייה בנק ישראל מצייר תמונה די ורודה. ניתוח שעשה הבנק בנוגע לשינוי המחירים בניכוי שינויי השפעות מקרו כלכליות בין 2011 ל-2017 מעלה, כי בענפי הריהוט והציוד לדירה ובתקשורת נרשם קצב ירידה שנתי של יותר מ-3%, בענפי התרבות וביגוד והנעלה נרשם קצב ירידה שנתי של מעל 2%, בתחומי המזון והמשקאות הקלים נרשמה ירידה של מעל אחוז. בדיור ואחזקת דירה לא נרשם שינוי ובאלכוהול וטבק נרשמה עלייה של מעל 2%. זאת בעוד מדד המחירים ירד באחוז אחד. אחד ההסברים שנותנים בבנק ישראל הוא הרחבת הרכישות באתרי אינטרנט - מקומיים וזרים.

קראו עוד בכלכליסט

לצד זאת בנק ישראל מצא עלייה חדה בפריון של העובדים בענפי הטקסטיל (כ-15%) ובריהוט (כ-10%) שלוותה בירידה במספר המועסקים. לפי בנק ישראל העלייה בפריון החלה בעקבות תוכנית החשיפה לייבוא שיושמה בשנות ה-90% אך התעצמה בשנים האחרונות. במקביל הפריון בענף המזון דווקא ירד לצד עלייה בשיעור המועסקים, למרות זאת ולמרות הירידה במחירים, רווחיות החברות לייצור מזון נותרה כשהייתה, אולם רווחיות הסיטונאיות דווקא ירדה מ-18% ב-2011 ל-14% ב-2017. בנק ישראל מזהיר כי למרות שהיום למי שנפלטים עקב התייעלות קל לחזור לשוק העבודה לאור שיעור המשרות הפנויות, זעזוע בשוק התעסוקה עלול לשנות את התמונה. לאור החשש הזה הממשלה צריכה לסייע לציבור להתאים עצמו דרך הכשרות מקצועיות.

הקניות באינטרנט - גדלו, צילום: שאטרסטוק הקניות באינטרנט - גדלו | צילום: שאטרסטוק הקניות באינטרנט - גדלו, צילום: שאטרסטוק

רכישות מקוונות

במסגרת דו"ח בנק ישראל בחן הבנק את השפעת היקף הרכישות המקוונות על האינפלציה. הרכישות המקוונות גם מפחיתות עלויות באמצעות אוטומציה וגם מקשות על העלאת מחירים בכך שמגבירות את התחרות (דרך הגדלת ההיצע והנגשת המידע לשם השוואת מחירים). בסקר של הלמ"ס עלה כי שיעור הישראלים מעל גיל 20 שדיווחו כי רכשו בשלושת החודשים האחרונים עלה מ-16.7% ב-2007 ל-39.3% ב-2016. אמנם אותן רכישות לא נלקחות בחישוב מדד המחירים לצרכן שמתייחס רק לשינוי של מחירים מקומיים אולם מאחר והן מפחיתות את הביקוש למוצרים בישראל ומגבירות את התחרות הן משפיעות באופן עקיף על שיעור האינפלציה.

כך למשל בנק ישראל מצא כי במערכות צפייה ושמע למשל ירדו המחירים במצטבר בין 2011 ל-2017 במעל 50%, מוצרי קוסמטיקה ירדו בכמעט 20% ומוצרי הלבשה והנעלה ירדו בכמעט 10%, זאת בעוד שמדד מחירי המוצרים הסחירים ירד בכ-5% בלבד. להערכת בנק ישראל לרכישות המקוונת יש השפעה ישירה אולם קטנה על ירידת האינפלציה מאחר והן מתמקדות במוצרים בעלי משקל נמוך בסך ההוצאה. לפי נתוני הלמ"ס משק בית מייצג הגדיל ב-16% את ההוצאה החודשית הממוצעת על רכישות מקוונות (באתרים ישראלים ובין לאומיים אך ההוצאה הזו גדלה בסך הכל מ-90.1 שקל ב-2011 ל-104 שקל ב-2015 כאשר הגידול הבולט ברכישות נעשה בהלבשה והנעלה, תכשיטים ושעונים, ומחשבי כף יד.

לפי הערכות בנק ישראל כניסה של קמעונאיות בין לאומיות כמו אמזון לישראל תביא לירידת מחירים בשנים הקרובות. אולם הבנק מזהיר כי בטווח הארוך, התרחבות של קמעונאיות מקוונות שתגדיל את הריכוזיות יכולה להביא לעליית מחירים. מעבר לכך, לפי בנק ישראל "ישנם אינדיקטורים לכך שהאתרים המקוונים המובילים מתמחרים את המוצרים באופן דיפרנציאלי ומתאימים את המחיר לכל צרכן וצרכן." משמעות הדבר היא שהעודף "הרווח מהרכישה" של הצרכן קטן. בנק ישראל ממליץ לממשלה "לעקוב אחרי ההתפתחויות בשוק הקמעונאי ,ובמידת הצורך לנקוט צעדים רגולטוריים שיגבילו את הריכוזיות בענפים השונים".

שיעור התמורה לעבודה

בנק ישראל בחן את השינויים בשיעור התמורה לעבודה בישראל, שמחלק את התוצר בין העובדים להון. האינדיקטור הבחון זאת הוא שיעור התמורה לעבודה בתוצר (היחס שבין סך תשלומי השכר לשכירים וזקיפת השכר לעצמאים לבין התוצר) כאשר המשלים שלו הוא שיעור התמורה להון בתוצר.

ככל ששיעור התמורה לעבודה גבוה יותר כך התחרותיות במשק גבוהה יותר והרווחיות של היזמים נמוכה יותר בהשוואה בינ"ל. שיעור תמורה גבוה גם מעודד יותר יציאה לשוק העבודה שכן היא מתגמלת יותר באופן יחסי. מנגד, ככל שהוא נמוך יותר הדבר מגדיל את אי השוויון, שכן הכנסות מעבודה שיווניות יותר מאשר התפלגות ההון בחברה. (מדובר למעשה בחלקה של עלות ההעסקה בתוצר).

מהממצאים עולה כי שיעור התמורה בישראל ירד מאז 1995 בשיעור חד יותר מזה הממוצע במדינות ה-OECD , בעיקר בעקבות שני המיתונים בעשור הקודם שבו ישראל נפגעה פחות מאחרות, בין השאר הודות לגמישות יחסית של השכר לעומת ה- OECD (שגם מנעה עלייה חדה בשיעור האבטלה). בעוד שמאז 2007 שיעור התמורה לעבודה הממוצע ב-OECD שמר על רמתו בישראל הוא דווקא המשיך לרדת (כמו גם במדינות שסבלו במיוחד מהמשבר כמו אירלנד, יוון או ספרד בהן נעשו הפחתות שכר במגזר הציבורי שיצרו התאמות גם במגזר העסקי), עד לשנתיים האחרונות בהן התחיל לעלות שוב. מניתוח של בנק ישראל עולה כי מאחר ופריון העבודה בישראל נשחק יחסית עד 2007 ומאז גדל בקצב דומה לזה הממוצע במדינות ה-OECD, קצב העלייה שלו לא מאפשר את סגירת הפער בפריון העבודה בין ישראל ליתר המדינות. להערכת בנק ישראל התרחבות הגלובליזציה כמו גם הירידה של מחיר ההשקעה בהון פיזי תמכו בהמשך ירידה של שיעור התמורה לעבודה בתוצר בישראל. מנגד, התהדקות שוק העבודה בישראל (בלימת העלייה בשיעור ההשתתפות והירידה באבטלה) והעלייה בשכר המינימום דווקא פעלו בשנתיים האחרונות להגדיל את שיעור התמורה לעבודה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות