חוק הגבלת השכר צמצם פערים: האינטרס של בכירי הבנקים הקפיץ את שכר הזוטרים

לעליות יכולים להיות הסברים אחרים. ייתכן שגל ההתאגדויות בענף הביטוח עשה את שלו, והוועדים הצליחו לשפר את תנאי העובדים. אבל ההסבר הזה מוטל בספק, שכן ההתאגדויות האלה החלו כבר לפני שלוש שנים. בשנה שעברה, למשל, כלל ביטוח חידשה הסכם קיבוצי שנחתם עם העובדים שלוש שנים קודם. יתר על כן, ועדי העובדים בבנקים קיימים מזמן; דווקא לאחרונה הבנקים עוברים התייעלות מאסיבית, שבה הם נפרדים בעיקר מעובדים יקרים שנהנים מהעלאת שכר אוטומטית.

שר האוצר משה כחלון. העביר את החוק | צילום: יאיר שגיא

קשה שלא לחשוד, אם כן, שהיוזמה של יחימוביץ', שנשמעה לרבים מופרכת כאשר צצה לאויר העולם, באמת הצליחה להשפיע.

דומה שהמנהלים במערכת הבנקאית הבינו ששום שטיח אדום לא מחכה להם בחוץ, מעבר לגדר של ענף הפיננסים עתיר הפינוקים והבונוסים. אחדים אמנם מצאו ג'וב מתגמל יותר, כמו מנכ"ל ביטוח ישיר רביב צולר שחצה את הקווים לטובת ניהול כיל בעלות שכר שנתית של עד 10 מיליון שקל, האחרים מצאו נחמה פורתא בחוק להגבלת הפערים.

כי מה אומר החוק? הוא קובע ששכר הבכירים בענף הפיננסים לא יעלה על הנמוך משני סכומים: 2.5 מיליון שקל, או 35 פעמים שכרו של העובד הזוטר בארגון. די ששכר המינימום בארגון יעלה מ־5,300 ל־6,000 שקל בחודש כדי לאפשר למנכ"ל ליהנות מעלות שכר של כ־3.5 מיליון שקל בשנה. זאת משום שעלות זו קרובה ל־35 פעמים 98 אלף שקל, עלות שכרם של משתכרי מינימום כאלה.

ואכן, בחברת הביטוח הראל החליטו להעלות את השכר המינימלי בדיוק לרף הזה סמוך לכניסת החוק לתוקף, והמנהלים בהראל באמת נהנו משכר שעלה על הרף של 2.5 מיליון שקל.

אם יש היגיון בניתוח הזה, יחימוביץ יכולה להיות מרוצה. לא רק שהמנהלים לא ברחו בהמוניהם, אלא שהעובדים ‑ ובפרט הזוטרים ‑ הרוויחו. יתר כן, אפשר להניח שעליית השכר בדרגים הנמוכים תחלחל הלאה, שכן כל עובד נוהג להשוות את שכרו לשכר לדרג שמתחתיו. דווקא מנהלים בדרג השני עלולים להיפגע מהחוק, שכן מנכ"ל ששכרו הופחת יתקשה לאורך זמן לאשר לכפופים לו שכר כמעט זהה לשלו.